ענוותנות אברהם - שלא ביקש רחמים על לוט
וירא · ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות · מאמר 21 · פיסקה 16 · דף קיא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, (קה ע"א) עִנְוְתָנוּתָא דְאַבְרָהָם דְּהָא אֲפִילּוּ בְּקַדְמִיתָא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד דִּינָא בִּסְדוֹם לָא בָעָא מִנֵּיהּ רַחֲמֵי עַל לוֹט (דהא), לְבָתַר דִּכְתִיב ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן׳ לָא תָבַע עֲלֵיהּ דְּלוֹט וְלָא אָמַר עֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּלוּם, אוּף הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר לֵיהּ מִידִי, בְּגִין דְּלָא יַחֲשֹׂב אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּרַע מִזְכוּתֵיהּ כְּלוּם.
תרגום
בֹּא רְאֵה אֶת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת דִּין בִּסְדם, לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים עַל לוֹט. (שֶׁהֲרֵי) אַחַר שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן׳ (בראשית יט, כח) - לֹא בִקֵּשׁ עַל לוֹט וְלֹא אָמַר עָלָיו לַקָּבָּ"ה כְּלוּם. אַף כָּךְ לֹא אָמַר לוֹ הקב"ה דָּבָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב אַבְרָהָם שהקב"ה גָּרַע מִזְּכוּתוֹ כְּלוּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, (קה ע"א) ענותנותא דאברהם דהא אפילו בקדמיתא כד בעא קודשא בריך הוא למעבד דינא בסדום לא בעא מניה רחמי על לוט (דהא), לבתר דכתיב ׳וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׳ לא תבע עליה דלוט ולא אמר עליה לקודשא בריך הוא כלום, אוף הכי קודשא בריך הוא לא אמר ליה מידי, בגין דלא יחשב אברהם דקודשא בריך הוא גרע מזכותיה כלום.
התרגום: בא ראה את ענותנותו של אברהם, שהרי אפלו בתחלה, כשרצה הקב"ה לעשות דין בסדם, לא בקש ממנו רחמים על לוט. (שהרי) אחר שכתוב ׳וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׳ (בראשית יט, כח) - לא בקש על לוט ולא אמר עליו לקב"ה כלום. אף כך לא אמר לו הקב"ה דבר, כדי שלא יחשב אברהם שהקב"ה גרע מזכותו כלום.
מן המפרשים
אור החמה: ה"ג לא בעא מיניה רחמי על לוט ולבתר דכתיב וירא והנה עלה וגו' לא תבע עליה דלוט ולא אמר עליה לקב"ה כלום אוף הכי קב"ה וכו'. עכ"ל הרא"ג:
הסולם: תא חזי ענותנותא וכו': בוא וראה הענוה של אברהם, כי אפילו מתחלה כשרצה הקב"ה לעשות דין בסדום, שבקש אז רחמים עליהם, עם כל זה, לא בקש ממנו רחמים על לוט. ואחר כך, שכתוב וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן, לא דרש על לוט. ולא אמר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: