ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 2: ׳לריח שמניך טובים׳ - עליית הנשמה וקבלת פני האבות › פיסקה 10 (צח ע"א)

אברהם ויצחק תובעים מיעקב להצטרף - להקדים שלום

וירא · ׳לריח שמניך טובים׳ - עליית הנשמה וקבלת פני האבות · מאמר 2 · פיסקה 10 · דף צח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָזִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין דְּשָׁמְעִין אַבָהָתָא אַבְרָהָם וְיִצְּחָק דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל לְגַבֵּיהּ. תָּבְעִין מִן יַעֲקֹב לְמֵיזַל עִמְּהוֹן וּלְאַקְדָּמָא לֵיהּ שְׁלָם ואִנּוּן קָיְימִין עֲלוֹהִי. מִמַּאי דִּכְתִיב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו ויַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו׳. ׳שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים׳ (דקיימין) אִלֵּין אֲבָהָתָא אַבְרָהָם יִצְּחָק וְיַעֲקֹב דְּקָיְימִין עֲלוֹהִי וְחָמוּ עוֹבָדִין טָבִין (נ"א דעבד) דְּעָבְדִין. ׳וַיַּרְא ויָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָּה׳. מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁכִינַת יְקָרָא עִמְהוֹן הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׳ (שיר השירים א, ג) (אלו הן האבות):

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹלֵךְ הַקָּבָּ"ה, וּמִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹמְעִים הָאָבוֹת, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהַקָּבָּ"ה הוֹלֵךְ אֵלָיו, תּוֹבְעִים מִיַּעֲקֹב לָלֶכֶת עִמָּם וּלְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, וְהֵם עוֹמְדִים עָלָיו, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו׳ (בראשית יח, ב) - ׳שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים׳ (שֶׁעוֹמְדִים) אֵלּוּ הָאָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו וְרָאוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים (שֶׁעָשָׂה) שֶׁעוֹשִׂים. ׳וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה׳, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה שְׁכִינַת הַכָּבוֹד עִמָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר א) ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךְ׳ (שיר השירים א, ג) - (אֵלּוּ הֵן הָאָבוֹת).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבן יוחנן בן זכאי בההיא שעתא אזיל קודשא בריך הוא, ובגין דשמעין אבהתא אברהם ויצחק דקודשא בריך הוא אזיל לגביה. תבעין מן יעקב למיזל עמהון ולאקדמא ליה שלם ואנון קיימין עלוהי. ממאי דכתיב ׳וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳. ׳שלשה אנשים׳ (דקיימין) אלין אבהתא אברהם יצחק ויעקב דקיימין עלוהי וחמו עובדין טבין (נ"א דעבד) דעבדין. ׳וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׳. משום דחמי שכינת יקרא עמהון הדא הוא דכתיב, ׳על כן עלמות אהבוך׳ (שיר השירים א, ג) (אלו הן האבות):

התרגום: אמר רבי יוחנן בן זכאי, באותה שעה הולך הקב"ה, ומשום ששומעים האבות, אברהם ויצחק, שהקב"ה הולך אליו, תובעים מיעקב ללכת עמם ולהקדים לו שלום, והם עומדים עליו, ממה שכתוב ׳וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ (בראשית יח, ב) - ׳שלשה אנשים׳ (שעומדים) אלו האבות, אברהם יצחק ויעקב, שעומדים עליו וראו מעשים טובים (שעשה) שעושים. ׳וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׳, משום שראה שכינת הכבוד עמם. זהו שכתוב (שיר א) ׳על כן עלמות אהבוך׳ (שיר השירים א, ג) - (אלו הן האבות).

מן המפרשים

הסולם: אמר רבן יוחנן בן זכאי וכו': אריב"ז, באותה שעה, היינו בעת שהנשמה היא בבחינת כחום היום, הולך הקב"ה, שהוא ז"א, כדי להשפיע להנשמה. כלומר, שהולך ממקום למקום בסוד תלת דוכתי, (כנ"ל בראשית א' דף כ' אות י"ב ע"ש) שאומר שמא דא כלילא בתלת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: