ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 2: ׳לריח שמניך טובים׳ - עליית הנשמה וקבלת פני האבות › פיסקה 11 (צח ע"א)

וירא אליו כרגע פטירה - שלושה מלאכים מקבלים הנשמה

וירא · ׳לריח שמניך טובים׳ - עליית הנשמה וקבלת פני האבות · מאמר 2 · פיסקה 11 · דף צח ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּרָא אֵלָיו׳ יהו " ׳ה בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא׳. רַבָּנָן פָּתְחֵי בְּהַאי קְרָא בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטַר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִּי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). וּבָאִין עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַּדִּיק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה וגו'׳. ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳. זְה יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהַפְרִיד הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא׳ (בראשית יח, א) - רַבּוֹתֵינוּ פָּתְחוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטָר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ) - וּבָאִים עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַדִּיק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וְגוֹ'׳. ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳ - זֶה יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהַפְרִיד אֶת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳וירא אליו׳ יהו " ׳ה באלוני ממרא׳. רבנן פתחי בהאי קרא בשעת פטירתו של אדם. דתניא אמר רבי יהודה בשעת פטירתו של אדם הוא יום הדין הגדול שהנשמה מתפרדת מן הגוף. ולא נפטר אדם מן העולם עד שרואה את השכינה הדא הוא דכתיב ׳כי לא יראני האדם וחי׳ (שמות לג, כ). ובאין עם השכינה שלשה מלאכי השרת לקבל נשמתו של צדיק. הדא הוא דכתיב ׳וירא אליו יהו"ה וגו'׳. ׳כחום היום׳. זה יום הדין הבוער כתנור להפריד הנשמה מן הגוף.

התרגום: דבר אחר ׳וירא אליו ה' באלני ממרא׳ (בראשית יח, א) - רבותינו פתחו בפסוק הזה בשעת פטירתו של אדם. ששנינו, אמר רבי יהודה, בשעת פטירתו של אדם הוא יום הדין הגדול, שהנשמה מתפרדת מן הגוף. ולא נפטר אדם מן העולם עד שרואה את השכינה. זהו שכתוב ׳כי לא יראני האדם וחי׳ (שמות לג, כ) - ובאים עם השכינה שלשה מלאכי השרת לקבל נשמתו של צדיק. זהו שכתוב ׳וירא אליו ה' וגו'׳. ׳כחם היום׳ - זה יום הדין הבוער כתנור להפריד את הנשמה מן הגוף.

מן המפרשים

הסולם: פירוש. כי רומז על הכתוב שפתח בו בתחילת המאמר. לריח שמניך טובים כשמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. שהוא מתבאר עם כל המבואר עד כאן. לריח, ה"ס המ"ן שהנשמה מעלה, להמשיך הארת השלום של יעקב דהיינו קומת החסדים כנ"ל, ואז מתלבשת החכמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: