׳לריח שמניך טובים׳
עליית הנשמה וקבלת פני האבות
׳לריח שמניך טובים׳ - הקב"ה מבקר הנשמה העולה לזוהר
רַבּוֹתֵינוּ פָּתְחוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה, ׳לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךְ וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ג). שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, נְשָׁמָה זוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלָה מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ וְעוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ זֹהַר עֶלְיוֹן שֶׁאָמַרְנוּ, הקב"ה מְבַקֵּר אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
מִדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם רַבָּנָן פָּתְחֵי בְּהַאי קְרָא ׳לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ וגו'׳ (שיר השירים א, ג). תָּנוּ רַבָּנָן הַאי נִשְׁמָתָא דְּבַר אֵינָשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּסָלְקָא מֵאַרְעָא לִרְקִיעָא וְקָיְימָא בְּהַהוּא זִיהֲרָא עִלָּאָה דְּאֲמָרָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבַקֵּר לָהּ.
הקב"ה שולח האבות לבקר הצדיק - טענתם שהבן יבוא לאב
בֹּא תִשְׁמַע, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כָּל נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם שְׁכִינַת הַכָּבוֹד, שֶׁרְאוּיָה לָשֶׁבֶת, הקב"ה קוֹרֵא לָאָבוֹת וְאוֹמֵר לָהֶם: לְכוּ וּבַקְּרוּ אֶת פְּלוֹנִי הַצַּדִּיק שֶׁבָּא, וְהַקְדִּימוּ לוֹ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי. וְהֵם אוֹמְרִים: רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא רָאוּי לָאָב לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת הַבֵּן. הַבֵּן רָאוּי לִרְאוֹת וּלְהֵרָאוֹת וְלִדְרוֹשׁ אֶת אָבִיו.
בלשון הזוהר
תָּא שְׁמַע אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָּיא כֵּיוָן דְּקָיְימָא בְּאֲתַר שְׁכִינְתָּא יְקָרָא דְּחָזְיָא לְמֵיתַב, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לַאֲבָהָתָא, וְאָמַר לוֹן זִילוּ וּבַקְּרוּ לִפְלַנְיָא צַּדִּיקָא דְּאָתָא, וְאַקְדִּימוּ לֵיהּ שְׁלָמָא מִן שְׁמִי. וְאִנּוּן אָמְרִין, מָארֵי עָלְמָא, לָא אִתְחֲזֵי לְאַבָּא לְמֵיזַל לְמֶחֱמֵי לִבְרָא, בְּרָא אִתְחֲזֵי לְמֶיחֱמֵי וּלְמֶחֱזֵי וּלְמִתְבַּע לְאֲבוּי.
יעקב נשלח לקבל פני הצדיק - ׳מבקשי פניך יעקב סלה׳
וְהוּא קוֹרֵא לְיַעֲקֹב וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה שֶׁהָיָה לְךְ צַעַר בָּנִים, לֵךְ וְקַבֵּל (לָמְדוּ) פְּנֵי פְלוֹנִי הַצַּדִּיק שֶׁבָּא לְכָאן, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מְבַקְשֵׁי פָנֶיךְ יַעֲקֹב סֶלָה׳ (תהילים כד, ו) - לֹא נֶאֱמַר ׳מְבַקֵּשׁ׳, אֶלָּא ׳מְבַקְשֵׁי׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מֵרֹאשׁ הַפָּסוּק מַשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב ׳זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
והוּא קָרֵי לְיַעֲקֹב וְאָמַר לֵיהּ אַנְתְּ דְּהֲוָה לָךְ צַּעֲרָא דִּבְנִין זִיל וְקַבִּיל (אולפניה) פְּנִי דִּפְלַנְיָא צַּדִּיקָא דְּאָתָא הָכָא, ואֲנָא אֵיזִיל עִמָּךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מְבַקְּשֵׁי פָנְיךָ יַעֲקֹב סֶלָּה׳ (תהילים כד, ו). ׳מְבַקֵּשׁ׳ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ׳מְבַקְּשֵׁי׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא מֵרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו וְגו'׳.
יעקב כסא הכבוד בפני עצמו - ברית ייחודית מכל האבות
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי חִיָּיא (נ"א עֲקִיבָא), יַעֲקֹב אָבִינוּ הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, יַעֲקֹב אָבִינוּ הוּא כִּסֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - בְּרִית כָּרַת הקב"ה לְיַעֲקֹב לְבַדּוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֲבוֹתָיו, שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא הַכָּבוֹד, פְּרָט מִן הָרִאשׁוֹן.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי חִיָּיא (נ"א עקיבא) יַעֲקֹב אָבִינוּ הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן תָּאנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ הוּא כִּסֵּא בִּפְנֵי עַצְּמוֹ, דִּכְתִיב, ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - בְּרִית כָּרַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַעֲקֹב לְבַדּוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֲבוֹתָיו דְּעֲבִיד לֵיהּ כִּסֵּא הַכָּבוֹד. בַּר מִן קַדְמָאָה:
׳כסא כבוד ינחלם׳ - כסא יעקב מקבל נשמת הצדיק
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה יוֹשֵׁב וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. בָּא אֵלָיו רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ, בַּמֶּה מַר עוֹסֵק? אָמַר לוֹ, בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם׳ (שמואל א ב, ח) - מַהוּ ׳כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם׳? זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁעָשָׂה לוֹ ׳כִּסֵּא כָבוֹד׳ לְבַדּוֹ לְקַבֵּל לִמּוּד נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים,
בלשון הזוהר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, ׳וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם׳ (שמואל א ב, ח) - מַהוּ ׳כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם׳. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא.
הקב"ה מהלך עם יעקב בכל ראש חודש - הנשמה משתחווה
והקב"ה הוֹלֵךְ עִמּוֹ בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ. וּכְשֶׁרוֹאָה הַנְּשָׁמָה אֶת כְּבוֹד הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁל שְׁכִינַת רִבּוֹנוֹ, מְבָרֶכֶת וּמִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הקב"ה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'׳ (תהלים קד, א).
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו'׳ (תהילים קד, א).
הנשמה פותחת בשבח - ומברכת גם על הגוף שנשאר
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הקב"ה עוֹמֵד עָלָיו. וְהַנְּשָׁמָה פּוֹתַחַת וְאוֹמֶרֶת: ׳יהו"ה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד וְגוֹ'׳ - כָּל הַפָּרָשָׁה, עַד הַסִּיּוּם שֶׁאוֹמֵר יִתַּמּוּ חַטָּאִים וְגוֹ'. וְעוֹד אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ עַל הַגּוּף שֶׁנִּשְׁאָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹמֵר ׳בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יהו"ה וְכָל קְרָבַי וְגוֹ'׳ (תהלים קג, א).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים עֲלוֹהִי. וְנִשְׁמָתָא פָּתַח וְאָמַר ׳יהו"ה אֱלהֵי גָּדַלְתָּ מְאֹד וְגו'׳ כָּל הַפָּרָשָׁה עַד סִיּוּמָא דְּקָאָמַר יִתַּמּוּ חַטָאִים וְגו'. וְעוֹד אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְלָא דָא בִּלְחוֹדוֹי אֶלָּא מְשַׁבַּחַת לֵיהּ עַל גּוּפָא דְּאִשְׁתָּאַר בְּעָלְמָא דֵין וְאָמַר ׳בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יהו"ה וְכָל קְרָבַי וְגו'׳ (תהילים קג, א).
גימטריא ממרא - מאתיים עדן ושמונים ואחד כסא
והקב"ה הוֹלֵךְ. מִנַּיִן לָנוּ זֶה? מֵהַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא׳ - זֶה יַעֲקֹב. מַה זֶּה ׳מַמְרֵא׳? - מִשּׁוּם שֶׁיָּרַשׁ מָאתַיִם עוֹלָמוֹת מֵעֵדֶן, וְהוּא כִסֵּא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַמְרֵא בְּגִימַטְרִיָּא מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וְאַחַת הָיָה. מָאתַיִם שֶׁל עֵדֶן, שֶׁכָּתוּב ׳וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׳ (שיר השירים ח, יב) - וּשְׁמוֹנִים וְאַחַת שֶׁהוּא כִּסֵּא. וְלָכֵן נִקְרָא ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא׳ - וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מַמְרֵא.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל. מְנָא לָן הַאי. מֵהַאי קְרָא דִּכְתִיב ׳וַיִּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלוֹנֵי מַמְרִא׳ - זְה יַעֲקֹב. מַהוּ ׳מַמְרִא׳ - מִשּׁוּם דְּאַחְסִין מָאתָן עָלְמִין מֵעֵדֶן וְהוּא כִּסֵּא. אָמַר רַבִּי יִצְּחָק מַמְרֵא בְּגִימַטְרִיָּא מָאתָן וּתְמַנִין וְחַד הֲוָה, מָאתָן דְּעֵדֶן דִּכְתִיב, ׳וּמָאתַיִם לַנּוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׳ (שיר השירים ח, יב) - וּתְמַנִּין וְחַד דְּהוּא כִּסֵּא. וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרֵי ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא׳. וְעַל שׁוּם דָּא נִקְרָא מַמְרֵא.
׳אלני׳ - חוזק יעקב ומרפא שמש הצדקה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה ׳בְּאֵלֹנֵי׳? - רְצוֹנוֹ לוֹמַר חָזְקוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲבִיר יַעֲקֹב׳ (בראשית מט, כד). ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךְ וְגוֹ'׳ (תהלים טו, א). ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳ - שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַהוּ ׳בְּאֵלוֹנֵי׳ - רְצּוֹנוֹ לוֹמַר תּוּקְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲבִיר יַעֲקֹב׳ (בראשית מט, כד). ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יהו"ה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגו'׳ (תהילים טו, א). ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳ - דִּכְתִיב, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְּדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).
אברהם ויצחק תובעים מיעקב להצטרף - להקדים שלום
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹלֵךְ הקב"ה, וּמִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹמְעִים הָאָבוֹת, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שהקב"ה הוֹלֵךְ אֵלָיו. תּוֹבְעִים מִיַּעֲקֹב לָלֶכֶת עִמָּם וּלְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם וְהֵם עוֹמְדִים עָלָיו, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו׳ (בראשית יח, ב) - ׳שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים׳ (שֶׁעוֹמְדִים) אֵלּוּ הָאָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו וְרָאוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים (שֶׁעָשָׂה) שֶׁעוֹשִׂים. ׳וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה׳, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה שְׁכִינַת הַכָּבוֹד עִמָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךְ׳ (שיר השירים א, ג) - (אֵלּוּ הֵן הָאָבוֹת).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָזִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין דְּשָׁמְעִין אַבָהָתָא אַבְרָהָם וְיִצְּחָק דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל לְגַבֵּיהּ. תָּבְעִין מִן יַעֲקֹב לְמֵיזַל עִמְּהוֹן וּלְאַקְדָּמָא לֵיהּ שְׁלָם ואִנּוּן קָיְימִין עֲלוֹהִי. מִמַּאי דִּכְתִיב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו ויַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו׳ (בראשית יח, ב) - ׳שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים׳ (דקיימין) אִלֵּין אֲבָהָתָא אַבְרָהָם יִצְּחָק וְיַעֲקֹב דְּקָיְימִין עֲלוֹהִי וְחָמוּ עוֹבָדִין טָבִין (נ"א: דעבד) דְּעָבְדִין. ׳וַיַּרְא ויָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָּה׳. מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁכִינַת יְקָרָא עִמְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׳ (שיר השירים א, ג) (אלו הן האבות):
וירא אליו כרגע פטירה - שלושה מלאכים מקבלים הנשמה
דָּבָר אַחֵר ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא׳ - רַבּוֹתֵינוּ פָּתְחוּלדרוש בַּפָּסוּק הַזֶּהובפרשה הזו על מה שקורה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטָר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה. לכן הפטירה נדרשת מ׳וירא אליו ה׳׳ זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ שאין אדם יכול לראות כבוד השכינה ולהישאר חי. ובהכרח שזה רק אחר מיתתו (זוה"ק ויחי רכו) (שמות לג, כ). וּבָאִים עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַדִּיק. הם שלושת האנשים שנראו לאברהם, והם באים ללוות את הנשמה בצאתה מהגוף זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה וְגוֹ'׳. ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳ - זֶהיום המיתה הוא יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר(מלאכי ג) להפריד הסיגים מן הכסף ו לְהַפְרִיד אֶת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּרָא אֵלָיו יהו"ה בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא׳. רַבָּנָן פָּתְחֵי בְּהַאי קְרָא בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטַר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִּי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). וּבָאִין עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַּדִּיק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּרָא אֵלָיו יהו"ה וְגוֹ'׳. ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳ - זְה יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהַפְרִיד הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.
הנשמה מתוודה בפתח הגרון - שמחה לצאת לעולם הבא
׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים׳ (בראשית יח, ב) - הַמְבַקְּרִים מַעֲשָׂיו מַה שֶּׁעָשָׂה,בעוה"ז וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם בְּפִיו. שהוידוי צריך להיות בפניהם וְכֵיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹאָה כָּךְ, יוֹצֵאת מִן הַגּוּף עַד פֶּתַח בֵּית הַבְּלִיעָה, הוא פתח האוהל הנדרש כאן וְעוֹמֶדֶת שָׁם עַד שֶׁמִּתְוַדָּה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַגּוּף עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. הנשמה מעידה על מעשי הגוף ומתוודה עליהם לפני המלאכים וְאָז נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הִיא שְׂמֵחָה בְּמַעֲשֶׂיהָשלמות מעשיה שעשתה בעוה"ז, ועל השכר העתיד להנתן לה (גר"א) וּשְׂמֵחָה עַל פִּקְדוֹנָהּ. להשיבו להקב"ה שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַדִּיק מִתְאַוָּה אֵימָתַי תֵּצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא הֶבֶל כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא והִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים׳ (בראשית יח, ב) - הַמְבַקְּרִים מַעֲשָׂיו מַה שֶּׁעָשָׂה, וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם בְּפִיו. וְכֵיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹאָה כָּךְ, יוֹצֵּאת מִן הַגּוּף עַד פֶּתַח בֵּית הַבְּלִיעָה, וְעוֹמֶדֶת שָׁם עַד שֶׁמִּתְודָּה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַגּוּף עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַזְּה. ואָז נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הִיא שְׂמֵחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּשְׂמֵחָה עַל פִּקְדוֹנָהּ. דְּתָאנָא אָמַר רַבִּי יִצְּחָק נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַּדִּיק מִתְאַוָּה אֵימָתַי תֵּצֵּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא הֶבֶל, כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַבָּא.
׳וירא אליו ה׳
שלושת גווני הראיה וגילוי שם אדני במלאכי אברהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.