אברהם ליווה את המלאכים - שהכל תלוי בלוויה
וירא · ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה · מאמר 10 · פיסקה 8 · דף קד ע"א
לשון הזוהר
׳וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם׳. לְמֶעְבַּד לוֹן לְוָיָה. אָמַר רַבִּי יֵיסָא אִי תֵימָא דְּאַבְרָהָם יָדַע דְּמַלְאָכִין אִנּוּן אַמַּאי אַעֲבִיד לוֹן לְוָיָה. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל גַּב דְּהֲוָה יָדַע (רגיל הוה למעכד לכלהו בני נשא דזמינין עמיה למעכד לון לויה) (נ"א מה דהוה רגיל למעבד עם בני נשא עבד בהו ואלוי לון) בְּגִין דְּכָךְ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד לְוָיָה לְאוּשְׁפִּיזִין דְּהָא כֹּלָּא בְּהַאי תַּלְיָא,
תרגום
׳וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם׳ (בראשית יח, טז), לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְוָיָה. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אִם תֹּאמַר שֶׁאַבְרָהָם יָדַע שֶׁהֵם מַלְאָכִים, לָמָּה עָשָׂה לָהֶם לְוָיָה? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדַע (רָגִיל הָיָה לַעֲשׂוֹת לְכָל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁמְּזֻמָּנִים עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְוָיָה). (מַה שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת עִם בְּנֵי אָדָם עָשָׂה בָהֶם ולוה אוֹתָם), מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת לְוָיָה לָאוֹרְחִים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואברהם הולך עמם לשלחם׳. למעבד לון לויה. אמר רבי ייסא אי תימא דאברהם ידע דמלאכין אנון אמאי אעביד לון לויה. אלא אמר רבי אלעזר אף על גב דהוה ידע (רגיל הוה למעכד לכלהו בני נשא דזמינין עמיה למעכד לון לויה) (נ"א מה דהוה רגיל למעבד עם בני נשא עבד בהו ואלוי לון) בגין דכך אצטריך ליה לבר נש למעבד לויה לאושפיזין דהא כלא בהאי תליא,
התרגום: ׳ואברהם הלך עמם לשלחם׳ (בראשית יח, טז), לעשות להם לויה. אמר רבי ייסא, אם תאמר שאברהם ידע שהם מלאכים, למה עשה להם לויה? אלא, אמר רבי אלעזר, אף על גב שידע (רגיל היה לעשות לכל בני האדם שמזמנים עמו לעשות להם לויה). (מה שהיה רגיל לעשות עם בני אדם עשה בהם ולוה אותם), משום שכך צריך לאדם לעשות לויה לאורחים, שהרי הכל תלוי בזה.
מן המפרשים
כתם פז: ואברהם הולך עמם לשלחם למעבד לון לויה לפי שענין שליחות יאמר ג"כ על שליחות ממש א"ר ייסא אי תימא דאברהם ידע דמלאכין אינון סברת רבי ייסא היתה שלא הכיר בהם שהם מלאכים שאם היה יודע למה יצטרך ללוותם וסברת רבי אלעזר היא דאמר אע"ג דהוה…
אור החמה: דהא כלא בהאי תליא וגו' כי הכנסת אורחים הוא בישוב אכילת שעה אמנם לויה הוא הצלתם בדרך כדמסיק דמחבר עמיה שכינתא ובעוד דאיהו הוה אזיל וכו' א"כ מסתם ראה שכינה עמהם אלא שלא רצה לעכב דרך מצותו. הרמ"ק זלה"ה:
הסולם: ואברהם הולך עמם לשלחם: היינו לעשות להם לויה. אמר ר' ייסא, אם תאמר שאברהם ידע שהם מלאכים למה עשה להם לויה. אלא אמר ר' אלעזר, אף על פי שהיה יודע שהם מלאכים, מה שהיה רגיל לעשות עם בני אדם, עשה גם בהם, וליוה אותם. כי כך צריך האדם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: