בשעת הלוויה נגלה אליו - ׳וה׳, הוא ובית דינו
וירא · ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה · מאמר 10 · פיסקה 9 · דף קד ע"ב
לשון הזוהר
וּבְעוֹד דְּאִיהוּ הֲוָה אָזִיל עִמְּהוֹן אִתְגְּלִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵיהּ דְּאַבְרָהָם דִּכְתִיב ׳וַיהו"ה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה׳. וַיהו"ה הוּא וּבֵית דִּינֵיהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה אָזִיל עִמְּהוֹן.
תרגום
וּבְעוֹד שֶׁהוּא הָיָה ׳הוֹלֵךְ עִמָּם׳, הִתְגַּלָּה הקב"ה אֶל אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב וַה' ׳אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה׳ (בראשית יח, יז). וַה ' - הוּא וּבֵית דִּינוֹ, מִשּׁוּם שהקב"ה הָיָה ׳הוֹלֵךְ עִמָּם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובעוד דאיהו הוה אזיל עמהון אתגלי קודשא בריך הוא עליה דאברהם דכתיב ׳ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה׳. ויהו"ה הוא ובית דיניה, בגין דקודשא בריך הוא הוה אזיל עמהון.
התרגום: ובעוד שהוא היה ׳הולך עמם׳, התגלה הקב"ה אל אברהם, שכתוב וה' ׳אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׳ (בראשית יח, יז). וה ' - הוא ובית דינו, משום שהקב"ה היה ׳הולך עמם׳.
מן המפרשים
כתם פז: ובעוד דאיהו הוה אזיל עמהון אתגלי ליה קב"ה כי שכר מצוה מצוה כדי שיבקש עליהם. ולפי דרכו יבאר תועלת הלויה כמה גדולה היא שגורמת לשכינה שתתלוה עם ההולך.
אור יקר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. ר׳ חייא פתח (עמום ג) כי לא יעשה ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, זכאין אינון צדיקי עלמא דקב״ה אתרעי בהו, וכל מה דאיהו עביד ברקיעא וזמין למעבד בעלמא על ידא דזכאין עביד ליה, ולא כסי…
הסולם: ובעוד דאיהו וכו': ובעוד שהוא היה הולך עמהם ללותם, נגלה עליו הקב"ה. שכתוב וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. והויה היינו, הוא, ובית דינו, שהיא הנוקבא, משום שהקב"ה היה הולך עמהם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: