ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 10: ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה › פיסקה 6 (קד ע"א)

אש מים ורוח כלולים זה בזה - וניזונו מהשכינה

וירא · ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף קד ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא הָא תְּלַת מַלְאָכִין הֲווּ. הַאי אֶשָׁ"א. וְהַאי מַיָ"א. וְהַאי רוּחָ"א. אֶלָא כָּל חַד וְחַד כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ וּבְגִינֵי כָךְ וַיֹּאכֵלוּ. כְּגַוְונָא דָא ׳וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׳ (שמות כד, יא). אֲכִילָה וַדָּאִית אֲכְלוּ דְּאִתְזָנוּ מִן שְׁכִינְתָּא, אוּף הָכָא וַיֹּאכֵלוּ גָּרְמוּ (נ"א נרמז רמז) לְאִתְזְנָא (מניה) מֵהַהוּא סִטְרָא דְאַבְרָהָם אִתְדְּבַק בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ לָא אַשְׁאָרוּ מִמַּה דְּיָהִיב לוֹן אַבְרָהָם כְּלוּם.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים הָיוּ? זֶה אֵ"שׁ וְזֶה מַיִ"ם וְזֶה רוּ"חַ. אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּלוּל בַּחֲבֵרוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיֹּאכֵלוּ. כְּמוֹ זֶה ׳וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׳ (שמות כד, יא) - אֲכִילָה וַדָּאִית הֵם אָכְלוּ, שֶׁנִּזּוֹנוּ מֵהַשְּׁכִינָה. אַף כָּאן וַיֹּאכֵלוּ - גָּרְמוּ (נָא נִרְמָז רמז) לְהִזּוֹן (מִמֶּנּוּ) מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁאַבְרָהָם נִדְבַּק בּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִשְׁאִירוּ כְלוּם מִמַּה שֶּׁנָּתַן לָהֶם אַבְרָהָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא הא תלת מלאכין הוו. האי אש"א. והאי מי"א. והאי רוח"א. אלא כל חד וחד כליל בחבריה ובגיני כך ויאכלו. כגוונא דא ׳ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו׳ (שמות כד, יא). אכילה ודאית אכלו דאתזנו מן שכינתא, אוף הכא ויאכלו גרמו (נ"א נרמז רמז) לאתזנא (מניה) מההוא סטרא דאברהם אתדבק ביה, ובגין כך לא אשארו ממה דיהיב לון אברהם כלום.

התרגום: ואם תאמר, הרי שלשה מלאכים היו? זה א"ש וזה מי"ם וזה רו"ח. אלא כל אחד ואחד כלול בחברו, ומשום כך ויאכלו. כמו זה ׳ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו׳ (שמות כד, יא) - אכילה ודאית הם אכלו, שנזונו מהשכינה. אף כאן ויאכלו - גרמו (נא נרמז רמז) להזון (ממנו) מאותו הצד שאברהם נדבק בו, ומשום כך לא השאירו כלום ממה שנתן להם אברהם.

מן המפרשים

כתם פז: אוף הכא ויאכלו גרמו לאתזנא מניה מסטרא דאברהם אמר כי האכילה הנזכר בהם לא שזנו מן המאכל הגשמי ההוא אמנם זנו מחס"ד אברהם העליון כי זה גרם להם אברהם בחסד אשר עשה עמהם כי מעשה הצדיקים ממשיכים שפע על העליונים.

מקדש מלך: כל חד וחד כליל כמ"ש בס' א"י שהחסד של הרוח הוא בכלי של הגבורה והגבורה של הרוח הוא בכלי של החסד וא"כ גם של החסד והגבורה הם בכלי של הת"ת הכלול משניהם:

הסולם: ות"ח כד בעא וכו': ובוא וראה, כשרצה הקב"ה להביא דין על סדום, זיכה מקודם את אברהם, ושלח לו מתנה דהיינו ג' המלאכים, שיזכה על ידיהם. כדי להציל את לוט בן אחיו משם. זהו שכתוב ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה, ולא כתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: