ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 10: ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה › פיסקה 4 (קד ע"א)

הזוכה בצדקה - הקב"ה זוכרה לו בשעת הדין

וירא · ׳וישקיפו על פני סדום׳ - זיכוי אברהם קודם בוא הדין וסוד הלוויה · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף קד ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא בַּר נָשׁ דְּיִזְכֵּי בִּצְדָקָה עִם בְּנֵי נְשָׁא, בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא שָׁרְיָא בְּעָלְמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַדְכַּר לֵיהּ לְהַהִיא צְדָקָה דְּעֲבַד. בְּגִין דְּבְּכָל שַׁעֲתָא דְּזָכֵי בַּר נָשׁ הָכִי אַכְתִּיב עֲלֵיהּ לְעֵילָא, וְאֲפִילּוּ בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא שָׁרְיָא עֲלוֹי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִדְכַּר לֵיהּ לְהַהוּא טִיבוּ דְּעֲבַד וְזָכָה עִם בְּנֵי נָשָׁא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת׳ (משלי יא, ד). בְּגִינֵי כָךְ אַקְדִּים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם בְּגִין דְּיִזְכֵּי וִישֵׁזִיב לְלוֹט.

תרגום

כְּמוֹ זֶה, בֶּן אָדָם שֶׁזּוֹכֶה בִּצְדָקָה עִם בְּנֵי אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, הקב"ה זוֹכֵר לוֹ אֶת אוֹתָהּ הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה. מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁזּוֹכֶה בֶּן אָדָם, כָּךְ נִכְתָּב עָלָיו לְמַעְלָה. וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁדִּין שׁוֹרֶה עָלָיו, הקב"ה זוֹכֵר אֶת אוֹתוֹ הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה וְזָכָה עִם בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת׳ (משלי יא, ד) - מִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּים הקב"ה לְאַבְרָהָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיַצִּיל אֶת לוֹט.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא בר נש דיזכי בצדקה עם בני נשא, בשעתא דדינא שריא בעלמא קודשא בריך הוא אדכר ליה לההיא צדקה דעבד. בגין דבכל שעתא דזכי בר נש הכי אכתיב עליה לעילא, ואפילו בשעתא דדינא שריא עלוי קודשא בריך הוא אדכר ליה לההוא טיבו דעבד וזכה עם בני נשא. כמא דאת אמר, ׳וצדקה תציל ממות׳ (משלי יא, ד). בגיני כך אקדים ליה קודשא בריך הוא לאברהם בגין דיזכי וישזיב ללוט.

התרגום: כמו זה, בן אדם שזוכה בצדקה עם בני אדם, בשעה שדין שרוי בעולם, הקב"ה זוכר לו את אותה הצדקה שעשה. משום שבכל שעה שזוכה בן אדם, כך נכתב עליו למעלה. ואפלו בשעה שדין שורה עליו, הקב"ה זוכר את אותו הטוב שעשה וזכה עם בני אדם, כמו שנאמר ׳וצדקה תציל ממות׳ (משלי יא, ד) - משום כך הקדים הקב"ה לאברהם, כדי שיזכה ויציל את לוט.

מן המפרשים

מקדש מלך: אדכר ליה וכו' שכח החסד שעשה בצדקתו הוא מתעורר וממתק כח הדין בבחינת הצדיק ודייק אדכר ליה שמעורר כח הזכירה שהוא ביסוד ומשפיע בנוקבא אור חסד. ומכאן מוכח שדווקא מצות הצדקה יש לה סגולה זו ולא מצוה אחרת והטעם מובן במ"ש בס' נגיד…

הסולם: כגוונא דא וכו': כעין זה, מי שזוכה בצדקה עם בני אדם בשעה שהדין שורה בעולם, הקב"ה זוכר לו אותו צדקה שעשה, משום שבכל שעה שאדם זוכה, נכתב לו כן למעלה, וע"כ אפילו בשעה שהדין שורה בעולם הקב"ה זוכר לו את הטוב שעשה וזכה עם בני אדם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר