ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 8: ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ - להוציא מי שלא נשא, ומשל נדב ואביהוא הפגומים שהסתלק המלך מפניהם › פיסקה 6 (ה ע"ב)

מי שלא נשא הוא פגום - קדושת המלך מסתלקת ממנו ואינה שורה בפגם

ויקרא · ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ - להוציא מי שלא נשא, ומשל נדב ואביהוא הפגומים שהסתלק המלך מפניהם · מאמר 8 · פיסקה 6 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

וכָל דָּא בְּגִין דְּמַאן דְּלָא אִתְנְסִיב הוּא פָּגִים. מָארֵיהּ דְּמוּמִין קֳדָם מַלְכָּא, קְדוּשָּׁה דְּמַלְכָּא אִסְתַּלָּק מִנֵּיהּ, וְלָא שַׁרְיָא בִּפְגִּימוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳, מַאן דְּאִקְרֵי אָדָם יַקְרִיב, וּמַאן דְּלָא אִקְרֵי אָדָם לָא יַקְרִיב. מִן הַבְּהֵמָה כְּלָל. ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ - פְּרָט, לְבָתַר אִלֵּין דְּכַשְׁרִין לְמֵיכַל, וּדְלָא כַּשִּׁרְיָן לְמֵיכַל אָסִיר לְקָרְבָא. וְלַאֲתַר אָחֳרָא אִסְתָּלִיקוּ אִינּוּן דְּכַשְׁרָן וְאִינּוּן דְּלָא כַּשְׁרָן.

תרגום

וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא הוּא פָּגוּם. בַּעֲלֵי מוּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, קְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא שׁוֹרָה בִפְגָם. וְלָכֵן כָּתוּב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ (ויקרא א, ב) - מִי שֶׁנִּקְרָא אָדָם - יַקְרִיב. וּמִי שֶׁלֹּא נִקְרָא אָדָם - לֹא יַקְרִיב. מִן הַבְּהֵמָה - כְּלָל. ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ (ויקרא א, ב) - פְּרָט. אַחַר כָּךְ אֵלּוּ שֶׁכְּשֵׁרִים לֶאֱכֹל, וְשֶׁלֹּא כְשֵׁרִים לַאֲכִילָה אָסוּר לְהַקְרִיב. וּלְמָקוֹם אַחֵר הִסְתַּלְּקוּ אוֹתָם שֶׁכְּשֵׁרִים וְאוֹתָם שֶׁלֹּא כְשֵׁרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל דא בגין דמאן דלא אתנסיב הוא פגים. מאריה דמומין קדם מלכא, קדושה דמלכא אסתלק מניה, ולא שריא בפגימו. ועל דא כתיב ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳, מאן דאקרי אדם יקריב, ומאן דלא אקרי אדם לא יקריב. מן הבהמה כלל. ׳מן הבקר ומן הצאן׳ - פרט, לבתר אלין דכשרין למיכל, ודלא כשרין למיכל אסיר לקרבא. ולאתר אחרא אסתליקו אינון דכשרן ואינון דלא כשרן.

התרגום: וכל זה משום שמי שלא נשא הוא פגום. בעלי מומים לפני המלך, קדשת המלך מסתלקת ממנו ולא שורה בפגם. ולכן כתוב ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ (ויקרא א, ב) - מי שנקרא אדם - יקריב. ומי שלא נקרא אדם - לא יקריב. מן הבהמה - כלל. ׳מן הבקר ומן הצאן׳ (ויקרא א, ב) - פרט. אחר כך אלו שכשרים לאכל, ושלא כשרים לאכילה אסור להקריב. ולמקום אחר הסתלקו אותם שכשרים ואותם שלא כשרים.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן הבהמה כלל פי' אלו כתיב מן הבהמה ולא כתיב מן הבקר ומן הצאן שהוא פרט הוה אמינא אפי' בהמה טמאה תהיה ראויה לקרבן כמו החלב שע"עפ שאסור באכילה מקריבין אותו לגבוה. לכך חזר ופרט מן הבקר ומן הצאן לומר דדוקא אלו שהם טהורים. וז"ש לבתר…

הסולם: וכל דא בגין וכו׳: וכל זה הוא, משום שמי שאינו נשוי הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך נסתלק ממנו, ואינו שורה בפגם. ועל זה כתוב, אדם כי יקריב מכם קרבן , מי שנקרא אדם יקריב, ומי שאינו נקרא אדם, דהיינו הבלתי נשוי, לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: