קושיית מדוע דוד שקם בחצות התעוררו עליו בדין - כי חטא כנגד המלכות והירושלים הקדושה
ויקרא · ׳או הודע אליו חטאתו אשר חטא׳ - הקב"ה מודיע חטא האדם, כמעשה דוד עם בת שבע ואבשלום · מאמר 61 · פיסקה 6 · דף כד ע"א
לשון הזוהר
ואִי תֵּימָא דָּוִד, דְּהֲוָה קָם בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, אֲמַאי אַתְּעֲרוּ עָלֵיהּ בְּדִינָא, אֶלָּא שָׁאנִי דָּוִד, דְּאִיהוּ עָבַר בְּמָּה דְּאִתְקְשַׁר, וּבָעָא דִּינָא, וּבְמָּה דְּעָבַר אִתְּדָּן. הוּא חָטָא לָקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּלְגַבֵּי יְרוּשָׁלַם קַדִּישָׁא, וּבְגִין דָּא אִתְתָּרַךְ מִיְרוּשָׁלַם, וּמַלְכוּתָא אַעְדִּיוּ מִנֵּיהּ, עַד דְּאִתְתְּקַן כְּדְקָא יֵאוֹת. (ואתעניש) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַהוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְנִישׁ לֵיהּ לְדָוִד עַל יְדָא דִּבְרֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ׳ (שמואל ב יב, יא). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא אוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּאִי יְקוּם עָלֵיהּ בַּר נָשׁ אָחֳרָא, לָא יְרַחֵם עָלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, וְהָא אַבְשָׁלוֹם בָּעָא לְקָטְלָא לְאָבוּי בְּכַמָּה עֵיטִין בִּישִׁין (דבר) עָלֵיהּ, יַתִּיר מִבַּר נָשׁ אָחֳרָא. אָמַר לֵיהּ לָא שְׁמַעְנָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד, שֶׁהָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לָמָּה הִתְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדִין? אֶלָּא דָּוִד שׁוֹנֶה, שֶׁהוּא עָבַר בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁר, וְצָרִיךְ דִּין, וּבְמַה שֶּׁעָבַר הוּא נִדּוֹן. הוּא חָטָא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה וְלִירוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ גֹּרַשׁ מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת הוּסְרָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי (וְנֶעֱנַשׁ). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שהקב"ה הֶעֱנִישׁ אֶת דָּוִד עַל יְדֵי בְנוֹ, שֶׁכָּתוּב (שמואל ביב) ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתֶךְ׳? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאִם יַעֲמֹד עָלָיו אִישׁ אַחֵר, לֹא יְרַחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי אַבְשָׁלוֹם רָצָה לַהֲרֹג אֶת אָבִיו בְּכַמָּה עֵצוֹת רָעוֹת (חֶבֶל תחבולות) עָלָיו יוֹתֵר מֵאָדָם אַחֵר? אָמַר לוֹ, לֹא שָׁמַעְתִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא דוד, דהוה קם בפלגו ליליא, אמאי אתערו עליה בדינא, אלא שאני דוד, דאיהו עבר במה דאתקשר, ובעא דינא, ובמה דעבר אתדן. הוא חטא לקבליה דמלכותא קדישא ולגבי ירושלם קדישא, ובגין דא אתתרך מירושלם, ומלכותא אעדיו מניה, עד דאתתקן כדקא יאות. (ואתעניש) אמר רבי יהודה, מהו דקודשא בריך הוא אעניש ליה לדוד על ידא דבריה, דכתיב, ׳הנני מקים עליך רעה מביתך׳ (שמואל ב יב, יא). אמר רבי יוסי, הא אוקימנא, בגין דאי יקום עליה בר נש אחרא, לא ירחם עליה. אמר ליה, והא אבשלום בעא לקטלא לאבוי בכמה עיטין בישין (דבר) עליה, יתיר מבר נש אחרא. אמר ליה לא שמענא.
התרגום: ואם תאמר, דוד, שהיה קם בחצות הלילה, למה התעוררו עליו בדין? אלא דוד שונה, שהוא עבר במה שנקשר, וצריך דין, ובמה שעבר הוא נדון. הוא חטא כנגד המלכות הקדושה ולירושלים הקדושה, ומשום כך גרש מירושלים, והמלכות הוסרה ממנו, עד שהתתקן כראוי (ונענש). אמר רבי יהודה, מה זה שהקב"ה העניש את דוד על ידי בנו, שכתוב (שמואל ביב) ׳הנני מקים עליך רעה מביתך׳? אמר רבי יוסי, הרי בארנו, משום שאם יעמד עליו איש אחר, לא ירחם עליו. אמר לו, והרי אבשלום רצה להרג את אביו בכמה עצות רעות (חבל תחבולות) עליו יותר מאדם אחר? אמר לו, לא שמעתי.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג בכמה עיטרין דבר עליה דבריה דיפת תואר נ"ב נוקבא דנוגה. בן סורר נ"ב בא מקליפת נוגה: אית דרגא דאשתמודעא לעילא לקבל האי חטאה גרסינן ונ"ב נ"ל שמדה זו הוד והולך ומונה עד לחסד והם בחינת ה' חסדים שעל הרוב הפגם בהם: הא שמאלא נ"ב אז…
הסולם: ואי תימא דוד וכו׳: ואם תאמר, דוד, שהיה קם בחצות לילה, למה נתעוררו עליו, להזכיר עונו, בדין. ומשיב, משונה הוא דוד, כי הוא חטא במה שנקשר, דהיינו במלכות, וצריך דין, ובמה שחטא נדון. כי הוא חטא כנגד המלכות הקדושה, שהיה נקשר בה, שהיה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: