׳או הודע אליו חטאתו אשר חטא׳
הקב"ה מודיע חטא האדם, כמעשה דוד עם בת שבע ואבשלום
ר' יהודה: ׳או הודע אליו חטאתו אשר חטא׳ - הקב"ה מצוה לכנסת ישראל להודיע לאדם חטאו בדיניה
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׳ (ויקרא ד, כג). הוֹדַע אֵלָיו, מִצַּד שֶׁל מִי? אוֹ יָדַע (נודע) חַטָּאתוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה הוֹדַע אֵלָיו? אֶלָּא שהקב"ה מְצַוֶּה אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ לָאָדָם אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁהוּא חָטָא, וּבַמֶּה מוֹדִיעָה לוֹ? בְּדִינֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲונוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ׳ (איוב כ, כז) - הוֹדַע אֵלָיו, כְּמִי שֶׁמְּצַוֶּה לְאַחֵר.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׳ (ויקרא ד, כג). הוֹדַע אֵלָיו, מִסִּטְרָא דְּמַאן, אוֹ יָדַע (נ"א נודע) חַטָּאתוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ הוֹדַע אֵלָיו. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, לְאוֹדָעָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ, הַהוּא חוֹבָא דְּהוּא חָב, וּבַמָּה מוּדַע לֵיהּ, בְּדִינָהָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ׳ (איוב כ, כז). הוֹדַע אֵלָיו, כְּמַאן דְּפָקִיד לְאָחֳרָא.
כשאדם חוטא ולא חוזר בתשובה נשמתו מעידה לפני הקב"ה - ומצוה לכנסת ישראל להושיט הדין ולהודיע חטאו
שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא לִפְנֵי הקב"ה וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עַל חֶטְאוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְזוֹרֵק אוֹתוֹ אַחַר כְּתֵפוֹ, נִשְׁמָתוֹ מַמָּשׁ עוֹלָה וּמְעִידָה לִפְנֵי הקב"ה, וְאָז מְצַוֶּה הקב"ה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׳ (ויקרא ד, כג) - הוֹשִׁיטִי אֶת הַדִּין עָלָיו וְהוֹדִיעִי לוֹ אֶת חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ׳ (יחזקאל טז, ב).
בלשון הזוהר
דְּתָנִינָן בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ חָב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא אַשְׁגַּח בַּחֲטָאֵיהּ לְאָהַדְרָא בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ, ואַשְׁדֵּי לֵיהּ בָּתַר כִּתְפֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ מַמָּשׁ סַלְקַת וְאַסְהִידַת קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּדֵין, פָּקִיד מַלְכָּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׳, אוֹשִׁיט דִּינָא עָלֵיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ חוֹבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ ם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ׳ (יחזקאל טז, ב).
אחר שמגיע עליו הדין מתעוררת רוח לחזור בתשובה ולהקריב קרבן
אַחַר שֶׁמַּגִּיעַ עָלָיו הַדִּין, אָז מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ לַחֲזֹּר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְנִכְנָע לְהַקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, חוֹטֵא, וְשׁוֹכֵחַ חֶטְאוֹ וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו, והקב"ה מְזֻמָּן כְּנֶגְדּוֹ, וּמְצַוֶּה לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
בָּתַר דְּמָטֵי עָלֵיהּ דִּינָא, כְּדֵין אִתְּעַר רוּחָא לְמֶהֲדָר בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ, וְאִתְכַּנָּע לְמִקְרַב קָרְבְּנָא, דְּהָא מַאן דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, חָטֵי, וְאַנְשֵׁי חֲטָאֵיהּ, וְלָא אַשְׁגַּח עָלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לָקֳבְלֵיהּ, וּפָקִיד לְאוֹדָעָא לֵיהּ לְהַהוּא חוֹבָא, בְּגִין דְּלָא יִתְנְשֵׁי מִנֵּיהּ.
ר' יוסי: כך מצאנו בדוד שלא השגיח במעשה בת שבע - ׳אתה האיש׳ הודיע לו בדין
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ זֶה וַדַּאי (מִנַּיִן שֶׁכָּךְ) וְכָךְ מָצָאנוּ בְדָוִד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת שֶׁבַע, לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. אָמַר לוֹ הקב"ה: אַתָּה שָׁכַחְתָּ אוֹתוֹ?! אֲנִי אַזְכִּיר לְךְ. מִיָּד מַה כָּתוּב? ׳אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר ה'׳ (שמואל ב יב). אַתָּה - הָאִישׁ שֶׁלֹּא זָכַרְתָּ אוֹתוֹ, אַתָּה הָאִישׁ שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתוֹ. וּבַמָּה הוֹדִיעַ לוֹ? בְּדִין.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא ודַּאי (ס"א מנלן דהכי) וְהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּדָוִד, דְּכֵיוָן דְּעָבַד הַהוּא עוֹבָדָא דְּבַת שֶׁבַע, לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתְּ אַנְשִׁית לֵיהּ, אֲנָא אַדְכַּרְנָא לָךְ. מִיַּד מַה כְּתִיב, ׳אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר ה'׳ (שמואל ב יב, ז), ׳אַתָּה הָאִישׁ׳ דְּלָא דָּכַרִית לֵיהּ, ׳אַתָּה הָאִישׁ׳ דְּאַנְשִׁית לֵיהּ, וּבְמָּה אוֹדַע לֵיהּ בְּדִינָא.
לא כתוב ׳או נודע אליו׳ אלא ׳הודע׳ - העוסק בתורה בלילה התורה מודיעה לו חטאו כאם המודיעה לבנה ברוך
אַף כָּאן, הקב"ה אוֹמֵר, הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהַדָּבָר יָפֶה, וְכָךְ הוּא, שֶׁלֹּא כָתוּב ׳אוֹ נוֹדַע׳ - אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא, וּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה מוֹדִיעָה לוֹ אֶת חֶטְאוֹ, וְלֹא בְדֶרֶךְ שֶׁל דִּין, אֶלָּא כְּמוֹ אֵם שֶׁמּוֹדִיעָה לִבְנָהּ בְּדָבָר רַךְ, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ׳ (שמות כא, לו).
בלשון הזוהר
אוּף הָכָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאָמַר, הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְשַׁפִּיר מִלָּה, וְהָכִי הוּא, דְּלָא כְּתִיב אוֹ נוֹדַע אֵלָיו, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא, וּמַאן דְּקָאִים בְּלֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹרַיְיתָא קָא מוֹדְעָא לֵיהּ חוֹבֵיהּ, וְלָא בְּאוֹרַח דִּינָא אֶלָּא כְּאִימָּא דְּאוֹדָעָא לִבְרָהּ, בְּמִלָּה רָכִיךְ, וְהוּא לָא אַנְשֵׁי לֵיהּ, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ׳ (שמות כא, לו).
קושיית מדוע דוד שקם בחצות התעוררו עליו בדין - כי חטא כנגד המלכות והירושלים הקדושה
וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד, שֶׁהָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לָמָּה הִתְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדִין? אֶלָּא דָּוִד שׁוֹנֶה, שֶׁהוּא עָבַר בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁר, וְצָרִיךְ דִּין, וּבְמַה שֶּׁעָבַר הוּא נִדּוֹן. הוּא חָטָא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה וְלִירוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ גֹּרַשׁ מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת הוּסְרָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי (וְנֶעֱנַשׁ). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שהקב"ה הֶעֱנִישׁ אֶת דָּוִד עַל יְדֵי בְנוֹ, שֶׁכָּתוּב (שמואל ביב) ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתֶךְ׳? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאִם יַעֲמֹד עָלָיו אִישׁ אַחֵר, לֹא יְרַחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי אַבְשָׁלוֹם רָצָה לַהֲרֹג אֶת אָבִיו בְּכַמָּה עֵצוֹת רָעוֹת (חֶבֶל תחבולות) עָלָיו יוֹתֵר מֵאָדָם אַחֵר? אָמַר לוֹ, לֹא שָׁמַעְתִּי.
בלשון הזוהר
ואִי תֵּימָא דָּוִד, דְּהֲוָה קָם בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, אֲמַאי אַתְּעֲרוּ עָלֵיהּ בְּדִינָא, אֶלָּא שָׁאנִי דָּוִד, דְּאִיהוּ עָבַר בְּמָּה דְּאִתְקְשַׁר, וּבָעָא דִּינָא, וּבְמָּה דְּעָבַר אִתְּדָּן. הוּא חָטָא לָקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּלְגַבֵּי יְרוּשָׁלַם קַדִּישָׁא, וּבְגִין דָּא אִתְתָּרַךְ מִיְרוּשָׁלַם, וּמַלְכוּתָא אַעְדִּיוּ מִנֵּיהּ, עַד דְּאִתְתְּקַן כְּדְקָא יֵאוֹת. (ואתעניש) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַהוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְנִישׁ לֵיהּ לְדָוִד עַל יְדָא דִּבְרֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ׳ (שמואל ב יב, יא). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא אוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּאִי יְקוּם עָלֵיהּ בַּר נָשׁ אָחֳרָא, לָא יְרַחֵם עָלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, וְהָא אַבְשָׁלוֹם בָּעָא לְקָטְלָא לְאָבוּי בְּכַמָּה עֵיטִין בִּישִׁין (דבר) עָלֵיהּ, יַתִּיר מִבַּר נָשׁ אָחֳרָא. אָמַר לֵיהּ לָא שְׁמַעְנָא.
ר' יוסי: דוד חטא בבת שבע, ואבשלום בן יפת תואר יצא ממנה לנקום - מי שלוקח אשה בקרב זהמתה לא פסקה
אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי, דָּוִד חָטָא בְּבַת שֶׁבַע סָתַם. אָמַר הקב"ה: יָבֹא בֵּן שֶׁל בַּת אֵל נֵכָר וְיִנְקם נְקָמָה, וּמִיהוּ? זֶה אַבְשָׁלום, שֶׁהָיָה בְּנָהּ שֶׁל יְפַת תֹּאַר, מֵהַקְּרָב. מִכָּאן לָמַדְנוּ, מִי שֶׁלּוֹקֵחַ הָאִשָּׁה הַזּוֹ בַּקְּרָב וְחוֹמֵד אוֹתָהּ, לַסּוֹף יוֹצֵא מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא פָסְקָה מִמֶּנּוּ זֻהֲמָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אֲנָא שְׁמַעְנָא, דָּוִד חָטָא בְּבַת שֶׁבַע סְתָם. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לֵיתֵי בְּרָא דְּבַת אֵל נִכָר, וְיִנְקוֹם נוּקְמָתָא, וּמַאן אִיהוּ. דָּא אַבְשָׁלוֹם, דִּבְּרָהּ דִּיְפַת תּוֹאַר הֲוָה, מִקְּרָבָא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, מַאן דְּנָטִיל אִתְּתָא דָּא בִּקְרָבָא, וְחָמִיד בָּה, לְסוֹף נָפִיק מִנָּהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּעַד כְּעַן, לָא פָּסְקָא מִנָּהּ זוּהֲמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ.
׳נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו׳
דרגות הדין המצטרפות כנגד החטא עד שהשמאל נכלל בימין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.