קושיית ר' אלעזר: ׳מכם׳ להוציא אדם הראשון - רשבי: יפה אמרת
ויקרא · קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף ה ע"א
לשון הזוהר
׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהו"ה׳ (ויקרא א, ב). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב׳ ׳קָרְבָּן לַיהו"ה׳. מַהוּ מִכֶּם. אֶלָּא לַאֲפוּקֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּהוּא אַקְרִיב קָרְבְּנָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְהָכָא מִכֶּם כְּתִיב, הַאי אָדָם, לַאֲפוּקֵי אָדָם אָחֳרָא, דְּלָא הֲוָה מִכֶּם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, שַׁפִּיר קָאַמָרְת, והָכִי הוּא.
תרגום
׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ (ויקרא א, ב) - לַה'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב הַפָּסוּק הַזֶּה: ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב׳ - קָרְבָּן לַה'. מַה זֶּה מִכֶּם? לְהוֹצִיא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְכָאן כָּתוּב מִכֶּם, הָאָדָם הַזֶּה, לְהוֹצִיא אָדָם אַחֵר שֶׁלֹּא הָיָה מִכֶּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָפֶה אָמַרְתָּ, וְכָךְ זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה׳ (ויקרא א, ב). אמר רבי אלעזר, האי קרא הכי הוה ליה למכתב, ׳אדם כי יקריב׳ ׳קרבן ליהו"ה׳. מהו מכם. אלא לאפוקי אדם הראשון, דהוא אקריב קרבנא כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, והא אוקמוה, והכא מכם כתיב, האי אדם, לאפוקי אדם אחרא, דלא הוה מכם. אמר ליה רבי שמעון, שפיר קאמרת, והכי הוא.
התרגום: ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ (ויקרא א, ב) - לה'. אמר רבי אלעזר, כך היה לו לכתב הפסוק הזה: ׳אדם כי יקריב׳ - קרבן לה'. מה זה מכם? להוציא את אדם הראשון שהקריב קרבן כשברא הקב"ה את העולם, והרי פרשוה, וכאן כתוב מכם, האדם הזה, להוציא אדם אחר שלא היה מכם. אמר לו רבי שמעון, יפה אמרת, וכך זה.
מן המפרשים
אור החמה: אדם כי יקריב מכם וגו' אלא לאפקא פי' קשיא ליה תרתי חדא דהוה ליה למכתב אדם כי יקריב קרבן לה' וא"ת בא להוציא מן הגזל כדפי' ז"ל הל"ל אדם כי יקריב לה' ונאמר מה אדם לא הקריב מן הגזל גם אתם לא [תקריבו] מן הגזל. וז"ש הכי הו"ל למכתב…
אור יקר: והכא מכם כתיב והאי אדם וכו׳, ו׳ אומרו לאפקא אדם אחרא האי אדם אחראי מאן ניהו אילימא אדם קדמאה הא דריש ליה.
הסולם: אדם כי יקריב וגו׳: אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳. א״ר אלעזר, מקרא הזה כך היה צריך להכתב, אדם כי יקריב קרבן לה׳, מהו מכם. ומשיב, אלא הכתוב בא להוציא את אדם הראשון, שהוא הקריב קרבן, כשברא הקב״ה את העולם. שלא הקריב מבקר וצאן, אלא שור…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: