ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 6: קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין › פיסקה 3 (ה ע"א)

רשבי: זבחי אלהים לשבור רוח הדין - שחיטתן בצפון להתגבר רחמים על דין

ויקרא · קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף ה ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, קָרְבָּן אֱלֹהִים לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים׳. וְעַל דָּא שְׁחִיטָתָן בַּצָפוֹן, דְּהָא זְבִיחָה הוּא בְּגִין אֱלהִים, הַהוּא סְטָר גְּבוּרָה, דְּיִתְבְּסַם וְיִתְבַּר רוּחָא דְּדִינָא, וְיִתְחַלָּשׁ דִּינָא, וְיִתְגַּבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא. וְעַל דָּא ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים׳, לְתַּבְרָא חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דִּכְתִּיב ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, לְמֶהֱוֵי הַהוּא רוּחָא תַּקִּיפָא נִשְׁבָּרָה, וְלָא יִתְגַּבָּר רוּחֵיהּ וְחֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ. וּבַּר נָשׁ בָּעֵי כְּדֵין, לְמֵיקָם עַל מַדְבְּחָא, ׳בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, וְיַכְסִף מֵעוֹבָדוֹי, בְּגִין דִּיהוֵי הַהוּא רוּחָא תַּקִּיפָא תְּבִירָא, וְכֹלָּא בְּגִין דְּדִינָא יִתְּבְסָּם, וְיִתְגַּבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא.

תרגום

אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, קָרְבַּן אֱלֹהִים לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים׳. וְלָכֵן שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, שֶׁהֲרֵי זְבִיחָה הִיא בִּשְׁבִיל אֱלֹהִים, אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל הַגְּבוּרָה שֶׁיִּתְבַּשֵּׂם וְיִשְׁבֹּר אֶת רוּחַ הַדִּין, וְיֶחֱלַשׁ הַדִּין, וְיִתְגַּבְּרוּ רַחֲמִים עַל דִּין. וְעַל כֵּן ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים׳, לִשְׁבֹּר אֶת הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, שֶׁתִּהְיֶה אוֹתָהּ רוּחַ הַתַּקִּיפָה נִשְׁבָּרָה, וְלֹא יִתְגַּבֵּר רוּחָהּ וְכֹחָהּ וְתָקְפָּהּ. וְאָז אָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִּזְבֵּחַ ׳בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אוֹתָהּ רוּחַ תַּקִּיפָה שְׁבוּרָה, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁהַדִּין יִתְבַּשֵּׂם, וְיִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים עַל הַדִּין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, ודאי הכי הוא, קרבן אלהים לא כתיב, אלא ׳זבחי אלהים׳. ועל דא שחיטתן בצפון, דהא זביחה הוא בגין אלהים, ההוא סטר גבורה, דיתבסם ויתבר רוחא דדינא, ויתחלש דינא, ויתגברון רחמי על דינא. ועל דא ׳זבחי אלהים׳, לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא, דכתיב ׳רוח נשברה׳, למהוי ההוא רוחא תקיפא נשברה, ולא יתגבר רוחיה וחיליה ותוקפיה. ובר נש בעי כדין, למיקם על מדבחא, ׳ברוח נשברה׳, ויכסף מעובדוי, בגין דיהוי ההוא רוחא תקיפא תבירא, וכלא בגין דדינא יתבסם, ויתגברון רחמי על דינא.

התרגום: אמר לו, ודאי כך זה, קרבן אלהים לא כתוב, אלא ׳זבחי אלהים׳. ולכן שחיטתן בצפון, שהרי זביחה היא בשביל אלהים, אותו הצד של הגבורה שיתבשם וישבר את רוח הדין, ויחלש הדין, ויתגברו רחמים על דין. ועל כן ׳זבחי אלהים׳, לשבר את הכח והתקף של הדין הקשה, שכתוב ׳רוח נשברה׳, שתהיה אותה רוח התקיפה נשברה, ולא יתגבר רוחה וכחה ותקפה. ואז אדם צריך לעמד על המזבח ׳ברוח נשברה׳, ויתביש במעשיו, כדי שתהיה אותה רוח תקיפה שבורה, והכל כדי שהדין יתבשם, ויתגברו הרחמים על הדין.

מן המפרשים

אור החמה: ובר נש בעי וגו' יר' כי אע"פ שהשחיטה מורה תגבורת דין אין הפעולה והכוונה ע"י מעשה השחיטה אלא הפעולה ע"י ובר נש בעי כדין וגו' ועל ידי היותו עומד ברוח נשברה מורה תשות כח ההוא סטר דקיימא ביה דהיינו צפון גבורה. וכלא בין קרבן לה' בין…

אור יקר: אלהים לא כתיב לא קשה למאי דפרשינן במלת קרבן, וממה שאנו רואים שאמר.

הסולם: אמר ליה ודאי וכו׳: אמר לו ר׳ שמעון, ודאי כך הוא, כי קרבן אלקים לא כתוב אלא זבחי אלקים. דהיינו רק השחיטה נקראת על שם אלקים ועל כן שחיטתן בצפון, כי הצפון רומז על שם אלקים שהוא דין, כי זביחה היא אל השם אלקים ההוא שהוא צד הגבורה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר