ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 6: קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין › פיסקה 1 (ה ע"א)

קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - רשבי: כתרים קדושים המתקרבים ומתייחדים כאחד

ויקרא · קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן - כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף ה ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי חִזְקִיָּה, הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, הַאי דְּאִקְרֵי קָרְבָּן, קֵירוּב מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ קְרִיבוּת, מַאי קָרְבָּן. אָמַר לֵיהּ הָא יְדִיעַ הוּא לְגַבֵּי חַבְרַיָּיא, קָרְבָּן מֵאִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין, דְּמִתְקָרְבֵי כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְעָבֵידוּ כֻּלְּהוּ חַד, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, לְאַתְקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא חֲזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קָרְבָּן לַיהו"ה׳. קָרְבָּן דְּאִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין לַיהו"ה הוּא, לְאִתְתַּקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְיַחֲדָא לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ רַחֲמִין בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי לְאִתְבַּסְּמָא כֹּלָּא.

תרגום

רַבִּי חִזְקִיָּה הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁנִּקְרָא קָרְבָּן, קֵרוּב הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, אוֹ קְרִיבוּת. מַה זֶּה קָרְבָּן? אָמַר לוֹ, הֲרֵי זֶה יָדוּעַ לַחֲבֵרִים, קָרְבָּן הוּא מֵאוֹתָם הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְרָבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד וְנִקְשָׁרִים זֶה עִם זֶה עַד שֶׁכֻּלָּם נַעֲשִׂים אֶחָד, בְּיִחוּד שָׁלֵם, לְתַקֵּן אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קָרְבָּן לַה'. קָרְבָּן שֶׁל אוֹתָם כְּתָרִים קְדוֹשִׁים לַה' הוּא, לְהִתְתַּקֵּן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּלְיַחֲדוֹ כָּרָאוּי כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ רַחֲמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו לְבַשֵּׂם אֶת הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חזקיה, הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, האי דאקרי קרבן, קירוב מבעי ליה, או קריבות, מאי קרבן. אמר ליה הא ידיע הוא לגבי חברייא, קרבן מאינון כתרין קדישין, דמתקרבי כלהו כחדא, ומתקשרן דא בדא, עד דאתעבידו כלהו חד, ביחודא שלים, לאתקנא שמא קדישא כדקא חזי, הדא הוא דכתיב ׳קרבן ליהו"ה׳. קרבן דאינון כתרין קדישין ליהו"ה הוא, לאתתקנא שמא קדישא, וליחדא ליה כדקא יאות, בגין דישתכחו רחמין בכלהו עלמין. ושמא קדישא דאתעטר בעטרוי לאתבסמא כלא.

התרגום: רבי חזקיה היה מצוי לפני רבי שמעון. אמר לו, זה שנקרא קרבן, קרוב היה צריך להיות, או קריבות. מה זה קרבן? אמר לו, הרי זה ידוע לחברים, קרבן הוא מאותם הכתרים הקדושים שנקרבים כלם כאחד ונקשרים זה עם זה עד שכלם נעשים אחד, ביחוד שלם, לתקן את השם הקדוש כראוי. זהו שכתוב קרבן לה'. קרבן של אותם כתרים קדושים לה' הוא, להתתקן השם הקדוש וליחדו כראוי כדי שימצאו רחמים בכל העולמות. והשם הקדוש שהתעטר בעטרותיו לבשם את הכל.

מן המפרשים

מקדש מלך: דף ה' ע"א : מה אנא במלולא דילי עבדית שמייא וארעא אוף אנת כן:

אור החמה: קרבן מאינון כתרין וגו' כלו' לא אהדר קרבן לדבר המתקרב לפני ה' דודאי קירוב או קריבות מ"ל אלא קרבן בודד בספירות בעצמן שהם מתקרבות זו לזו כדמפרש ואזיל בפנים שונים דמתקרבן כלהון כחדא שלא תשאר מדה שלא תשתתף בעצם בפעולת הרחמים אחר…

אור יקר: עלמין. ושמא דא אתעטר בעטרוי כבר פירשנו ענין העיטור ומהותו בפרשת נח ושם פירשנו שהעיטור הוא מהתחתונים ומלמעלה, ועכשיו בתיקון העליונים והתחתונים נמצא העיטור אל שם יהו״ה דהיינו מאריך ומהנפרדים למטה עיטור שלם יותר, ולמטה בזה נקשר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר