יום השתכללות בית המשכן - הקב"ה הודיע למשה שעתידים ישראל לחטוא ותרופתם בקרבן
ויקרא · ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ - שלמות השם הקדוש בשלמות ישראל, ותרופת הקרבן לחטא העתיד · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף ד ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאִשְׁתַּכְלַל בֵּי מַשְׁכְּנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים וְשָׁארִי בֵּיהּ. מִיַּד, וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳. ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו׳ - וְאוֹדַע לֵיהּ דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּיהּ, וּלְאִתְמַשְׁכְּנָא הַאי ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳ בְּחוֹבַיְיהוּ, ולָא יִתְקְיָים בִּידַיְיהוּ (ס"א בהדייהו), הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳. מַאי אָמַר לֵיהּ. ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳, מֵעִסְקֵי ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳, דְּזַמִּין לְאִתְמַשְׁכְּנָא בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא יִתְקְיָּים בְּקִיּוּמֵיהּ. אֲבָל אַסְוָותָא לְהַאי, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהו"ה׳. הֲרֵי לָךְ קָרְבְּנִין דְּאָגִין עַל כֹּלָּא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִשְׁתַּכְלֵל בֵּית הַמִּשְׁכָּן, הקב"ה הִקְדִּים וְשָׁרָה בּוֹ. מִיָּד - וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ (ויקרא א, א) - ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳ - וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא לְפָנָיו וְשֶׁיִּתְ מַשְׁכֵּן ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳ הַזֶּה בַּחֲטָאֵיהֶם וְלֹא יִתְקַיֵּם בִּידֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ - מָה אָמַר לוֹ? ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳, מֵעִסְקֵי ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳ שֶׁעָתִיד לְהִתְמַשְׁכֵּן בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲמֹד בְּקִיּוּמוֹ. אֲבָל הָרְפוּאָה לָזֶה - ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ - לַה'. הֲרֵי לְךְ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּגִנִּים עַל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בההוא יומא דאשתכלל בי משכנא, קודשא בריך הוא אקדים ושארי ביה. מיד, ויקרא ׳אל משה וידבר יהו"ה אליו מאהל מועד לאמר׳. ׳וידבר יהו"ה אליו׳ - ואודע ליה דזמינין ישראל למיחב קמיה, ולאתמשכנא האי ׳אהל מועד׳ בחובייהו, ולא יתקיים בידייהו (ס"א בהדייהו), הדא הוא דכתיב ׳וידבר יהו"ה אליו מאהל מועד לאמר׳. מאי אמר ליה. ׳מאהל מועד׳, מעסקי ׳אהל מועד׳, דזמין לאתמשכנא בחובייהו דישראל, ולא יתקיים בקיומיה. אבל אסוותא להאי, ׳אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה׳. הרי לך קרבנין דאגין על כלא.
התרגום: בא ראה, באותו יום שהשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושרה בו. מיד - ויקרא ׳אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר׳ (ויקרא א, א) - ׳וידבר ה' אליו׳ - והודיע לו שעתידים ישראל לחטא לפניו ושית משכן ׳אהל מועד׳ הזה בחטאיהם ולא יתקים בידיהם. זהו שכתוב ׳וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר׳ - מה אמר לו? ׳מאהל מועד׳, מעסקי ׳אהל מועד׳ שעתיד להתמשכן בחטאי ישראל ולא יעמד בקיומו. אבל הרפואה לזה - ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ - לה'. הרי לך הקרבנות שמגנים על הכל.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח בההוא יומא דאשתכלל בשלימות הקמתו דהיינו בא' בניסן ששרתה השכינה ואז הקדים הת"ת למשה וזה שאמ' אקדים ושארי ביה מיד ויקרא אל משה כענין שובו בנים כנז':
הסולם: ת״ח בההוא יומא וכו׳: בוא וראה, באותו יום שנשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושרה בו. מיד, ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאהל מועד לאמר. וידבר ה׳ אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושית משכן אהל מועד הזה בחטאיהם, ולא יתקיים…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: הה"ד קרבן לה' פי' דהו"לל קרבן לפני ה' אלא קרבן דאינון כתרין וזהו הנו"ן של קרבן שר"ל קרבן של המדו' שכולן נקבות לגבי השפע המושפע אליהן וגם שבעלייתן מעלות מ"ן בלי ספק לה' הוא לאתקנא וכו' ידוע סוד א' שביחוד הנעש' בד' אותיות הוי"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: