ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 5: ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ - שלמות השם הקדוש בשלמות ישראל, ותרופת הקרבן לחטא העתיד › פיסקה 3 (ד ע"ב)

אף בגלות הקב"ה נמצא ביניהם ומקדים לבית הכנסת - ׳שובו בנים שובבים׳ ואין מי שיעיר רוחו

ויקרא · ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ - שלמות השם הקדוש בשלמות ישראל, ותרופת הקרבן לחטא העתיד · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף ד ע"ב

לשון הזוהר

ואַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ, וְאָתֵי וְאַקְדִּים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְקָרֵי ואָמַר, ׳שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם׳ (ירמיהו ג, כב). וְלֵית מַאן דְּאִתְּעַר רוּחֵיהּ, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳מַדוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה׳. אַקְדָּמִית, ואֵין אִישׁ, ולֵית מַאן דְּיִתְּעַר רוּחֵיהּ.

תרגום

וְאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הקב"ה נִמְצָא בֵינֵיהֶם, וּבָא וּמַקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם׳ (ירמיה ג, כב) - וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אֶת רוּחוֹ. וְאָז הקב"ה אוֹמֵר, ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה׳ (ישעיה נ, ב) - הִקְדַּמְתִּי - ׳וְאֵין אִישׁ׳, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אֶת רוּחוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואף על גב דישראל בגלותא, קודשא בריך הוא אשתכח בינייהו, ואתי ואקדים לבי כנישתא, וקרי ואמר, ׳שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם׳ (ירמיהו ג, כב). ולית מאן דאתער רוחיה, כדין קודשא בריך הוא אמר, ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳. אקדמית, ואין איש, ולית מאן דיתער רוחיה.

התרגום: ואף על גב שישראל בגלות, הקב"ה נמצא ביניהם, ובא ומקדים לבית הכנסת, וקורא ואומר, ׳שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם׳ (ירמיה ג, כב) - ואין מי שיעיר את רוחו. ואז הקב"ה אומר, ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ (ישעיה נ, ב) - הקדמתי - ׳ואין איש׳, ואין מי שיעיר את רוחו.

מן המפרשים

אור החמה: ואע"ג דישראל בגלותא ואין להם שלימות ואין ייחוד נמצא ע"י עכ"ז קב"ה ת"ת אשתכח בינייהו בגלות להחזירם בתשובה ומפני שאינו שורה עליהם למיעוט שלימותם אתי ואקדים קודם הכנס ישראל לבי כנישתא וכריז שובו בנים והיינו שמעורר לבם אל התשובה…

הסולם: ואע״ג דישראל בגלותא וכו׳: ואע״פ שישראל הם בגלות, הקב״ה נמצא ביניהם, ובא ומקדים לבית הכנסת, וקורא ואומר, שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם . ואין מי שיתעורר רוחו. אז, אמר הקב״ה, מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה. הקדמתי, ואין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: