ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויקרא · מאמר 5

׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳

זוהר ח"ג, פרשת ויקרא, דף ד:
כ-1 דקה קריאה
על מה המאמר

שלמות השם הקדוש בשלמות ישראל, ותרופת הקרבן לחטא העתיד

ר' אלעזר פתח ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ - אשרי ישראל שהקב"ה נמצא עמהם בכל מקום

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת׳ (ישעיה נ, ב) - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצְאוּ, הקב"ה נִמְצָא עִמָּהֶם, והקב"ה נִמְצָא בֵינֵיהֶם וּמִתְפָּאֵר בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).

בלשון הזוהר

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת׳ (ישעיהו נ, ב). זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דִּבְכָל אֲתַר דְּאִשְׁתְּכָחוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח עִמְּהוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בֵּינִיהוֹן, וּמִתְפָּאֵר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ישראל משלימים המהימנותא בארץ - וכשלא נשלמים במעשיהם כביכול השם הקדוש אינו שלם

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִימִים אֶת הַמְּהֵימְנוּתָא בָּאָרֶץ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם שְׁלֵמוּת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִשְׁלָמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִשְׁלָם. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא נִשְׁלָמִים לְמַטָּה בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּמִתְחַיְּבִים גָּלוּת, כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁלֵם לְמַעְלָה. שֶׁשָּׁנִינוּ, זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד. יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה עוֹלֶה לְמַעְלָה - כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹרֶדֶת לְמַטָּה. הִתְרַחֲקוּ זֶה מִזּוֹ, כִּבְיָכוֹל נִשְׁאָר הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּלִי שְׁלֵמוּת, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.

בלשון הזוהר

ולֹא עוֹד, אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַשְׁלִימוּ מְהֵימְנוּתָא בְּאַרְעָא. וְיִשְׂרָאֵל שְׁלִימוּ דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִינּוּן. וְכַד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִימוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ, כִּבְיָכוֹל, שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִים. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּלִימוּ לְתַתָּא בְּעוֹבָדַיְיהוּ, וְאִתְחַיְּיבוּ גָּלוּתָא, כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא לָא שְׁלִים לְעֵילָּא. דִּתְנָן דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית, יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא סָלִיק לְעֵילָּא. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נְחִיתַת לְתַתָּא, אִתְרְחָקוּ דָּא מִן דָּא, כִּבְיָכוֹל אִשְׁתְּאַר שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּלָא שְׁלִימוּ. וְכֹלָּא בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אף בגלות הקב"ה נמצא ביניהם ומקדים לבית הכנסת - ׳שובו בנים שובבים׳ ואין מי שיעיר רוחו

וְאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הקב"ה נִמְצָא בֵינֵיהֶם, וּבָא וּמַקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם׳ (ירמיה ג, כב) - וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אֶת רוּחוֹ. וְאָז הקב"ה אוֹמֵר, ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה׳ (ישעיה נ, ב) - הִקְדַּמְתִּי - ׳וְאֵין אִישׁ׳, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אֶת רוּחוֹ.

בלשון הזוהר

ואַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ, וְאָתֵי וְאַקְדִּים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְקָרֵי ואָמַר, ׳שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם׳ (ירמיהו ג, כב). וְלֵית מַאן דְּאִתְּעַר רוּחֵיהּ, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳מַדוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה׳. אַקְדָּמִית, ואֵין אִישׁ, ולֵית מַאן דְּיִתְּעַר רוּחֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יום השתכללות בית המשכן - הקב"ה הודיע למשה שעתידים ישראל לחטוא ותרופתם בקרבן

בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִשְׁתַּכְלֵל בֵּית הַמִּשְׁכָּן, הקב"ה הִקְדִּים וְשָׁרָה בּוֹ. מִיָּד - וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה (ויקרא א, א)' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ - ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳ - וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא לְפָנָיו וְשֶׁיִּתְ מַשְׁכֵּן אֹהֶל מוֹעֵד הַזֶּה בַּחֲטָאֵיהֶם וְלֹא יִתְקַיֵּם בִּידֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר ה' - אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ - מָה אָמַר לוֹ? מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מֵעִסְקֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁעָתִיד לְהִתְמַשְׁכֵּן בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲמֹד בְּקִיּוּמוֹ. אֲבָל הָרְפוּאָה לָזֶה - ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ - לַה'. הֲרֵי לְךְ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּגִנִּים עַל הַכֹּל.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזִי, בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאִשְׁתַּכְלַל בֵּי מַשְׁכְּנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים וְשָׁארִי בֵּיהּ. מִיַּד, וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳. ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו׳ - וְאוֹדַע לֵיהּ דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּיהּ, וּלְאִתְמַשְׁכְּנָא הַאי ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳ בְּחוֹבַיְיהוּ, ולָא יִתְקְיָים בִּידַיְיהוּ (ס"א בהדייהו), הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳. מַאי אָמַר לֵיהּ. ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳, מֵעִסְקֵי ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳, דְּזַמִּין לְאִתְמַשְׁכְּנָא בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא יִתְקְיָּים בְּקִיּוּמֵיהּ. אֲבָל אַסְוָותָא לְהַאי, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהו"ה׳. הֲרֵי לָךְ קָרְבְּנִין דְּאָגִין עַל כֹּלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

קושיית ר' חזקיה לרשבי: מהו קרבן

כתרים קדושים המתייחדים כאחד לשבור רוח הדין

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.