הכהנים שומרים עצמם תמיד מפני משא רבונם עליהם - ולכן ׳ואם׳ תמיהה, אבל הנשיא לבו גס בו ודאי
ויקרא · ׳אשר נשיא יחטא... והנשאים הביאו את אבני השהם לאפוד ולחשן׳ - כפרת גסות לב הנשיא באבני לב הכהן · מאמר 59 · פיסקה 2 · דף כג ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא, אִלֵּין כַּהֲנַיָא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכִי בְּחַטָּאָה, דְּהָא כֹּהֵן נָטִיר גַּרְמֵיהּ תְּדִירָא, בְּגִין דְּמָטוּלָא דְּמָארֵיהּ עָלֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, וּמָטוּלָא דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ, וּמָטוּלָא דְּכָל חַד וְחַד, וְעַל דָּא תַּוָּוהָא אִיהוּ כַּד יֶחטָא, וּבְגִין כָּךְ וְאִם כְּתִיב. וְכֵן ׳וְאִם כָּל עֲדַּת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳, תַּוָּוהָא הוּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׁתַּכְחוּ בְּחוֹבָה חַד, דְּאִי אִלֵּין יֶחֶטְאוּן, אִלֵּין לָא יֶחֶטְאוּן, וּבְגִינֵי כַּךְ וְאִם כְּתִיב. אֲבָל הָכָא ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא׳, וַדַּאי, בְּגִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, וְעַמָּא אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, וְאִתְמְנוּן תְּחוֹתוֹי. וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא׳. כְּגוֹן דְּעָבַר עַל מִצְוֹת לא תַּעֲשֶׂה, וְהוּא עָבִיד חַד מִנַּיְיהוּ, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב בֵּיהּ וְאִם, דְּהָא מִלּוֹי לָא בְּסִפְקָא הֲווֹ.
תרגום
אֶלָּא, שֶׁהַכֹּהֲנִים הַלָּלוּ אֵינָם נִמְצָאִים כָּךְ בְּחֵטְא, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁמַּשָּׂאוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְהַמַּשָּׂא שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּשָּׂא שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלָכֵן הַתְּמִיהָה, הוּא כְּשֶׁיֶּחֱטָא?! וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וְאִם. וְכֵן ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳ (ויקרא ד, יג) - תְּמִיהָה הִיא שֶׁכֻּלָּם יִמָּצְאוּ בְּחֵטְא אֶחָד, שֶׁאִם אֵלֶּה יַחְטְאוּ - אֵלּוּ לֹא יַחְטְאוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וְאִם. אֲבָל כָּאן ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא׳, וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, וְהָעָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו וְהִתְמַנּוּ תַחְתָּיו. וְעַל כֵּן ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא׳. כְּגוֹן שֶׁהוּא עָבַר עַל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא עָשָׂה אַחַת מֵהֶן, וְלָכֵן לֹא כָתוּב בּוֹ וְאִם, שֶׁהֲרֵי דְּבָרָיו אֵינָם בְּסָפֵק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, אלין כהניא לא משתכחי הכי בחטאה, דהא כהן נטיר גרמיה תדירא, בגין דמטולא דמאריה עליה בכל יומא, ומטולא דישראל כלהו, ומטולא דכל חד וחד, ועל דא תווהא איהו כד יחטא, ובגין כך ואם כתיב. וכן ׳ואם כל עדת ישראל ישגו׳, תווהא הוא דכלהו ישתכחו בחובה חד, דאי אלין יחטאון, אלין לא יחטאון, ובגיני כך ואם כתיב. אבל הכא ׳אשר נשיא יחטא׳, ודאי, בגין דלביה גס ביה, ועמא אזלין אבתריה, ואתמנון תחותוי. ועל דא ׳אשר נשיא יחטא׳. כגון דעבר על מצות לא תעשה, והוא עביד חד מנייהו, ועל דא לא כתיב ביה ואם, דהא מלוי לא בספקא הוו.
התרגום: אלא, שהכהנים הללו אינם נמצאים כך בחטא, שהרי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדונו עליו בכל יום, והמשא של כל ישראל, והמשא של כל אחד ואחד, ולכן התמיהה, הוא כשיחטא?! ומשום כך כתוב ואם. וכן ׳ואם כל עדת ישראל ישגו׳ (ויקרא ד, יג) - תמיהה היא שכלם ימצאו בחטא אחד, שאם אלה יחטאו - אלו לא יחטאו, ומשום כך כתוב ואם. אבל כאן ׳אשר נשיא יחטא׳, ודאי, משום שלבו גס בו, והעם הולכים אחריו והתמנו תחתיו. ועל כן ׳אשר נשיא יחטא׳. כגון שהוא עבר על מצוות לא תעשה, והוא עשה אחת מהן, ולכן לא כתוב בו ואם, שהרי דבריו אינם בספק.
מן המפרשים
הסולם: אלא אלין כהניא וכו׳: ומשיב, אלא אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע״כ פליאה היא אם יחטא, וע"כ כתוב ואם. וכן ואם כל עדת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: