׳אשר נשיא יחטא... והנשאים הביאו את אבני השהם לאפוד ולחשן׳
כפרת גסות לב הנשיא באבני לב הכהן
ר' יצחק: מדוע ׳אשר נשיא יחטא׳ ולא ׳ואם נשיא יחטא׳ כשאר המקומות - קושיה
׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת וְגוֹ'׳ (ויקרא ד, כב) - ׳בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם׳. שָׁנָה רַבִּי יִצְחָק, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם כָּתוּב בָּהֶם וְאִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא׳ - ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳ - וְכָאן ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא׳ - וְלֹא כָתוּב וְאִם ׳נָשִׂיא יֶחֱטָא׳? מַה זֶּה אוֹמֵר?
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא וְעָשָׂה אַחַת וְגוֹ'׳ (ויקרא ד, כב) ׳בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם׳. תָּאנֵי רִבִּי יִצְחָק, מַאי שְׁנָא בְּכָל אֲתַר דִּכְתִּיב ׳בְּהוּ וְאִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא׳. ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳ - וְהָכָא ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא׳, וְלָא כְּתִיב ואִם ׳נָשִׂיא יֶחֱטָא׳, מַאי קָא מַיְירֵי.
הכהנים שומרים עצמם תמיד מפני משא רבונם עליהם - ולכן ׳ואם׳ תמיהה, אבל הנשיא לבו גס בו ודאי
אֶלָּא, שֶׁהַכֹּהֲנִים הַלָּלוּ אֵינָם נִמְצָאִים כָּךְ בְּחֵטְא, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁמַּשָּׂאוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְהַמַּשָּׂא שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּשָּׂא שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלָכֵן הַתְּמִיהָה, הוּא כְּשֶׁיֶּחֱטָא?! וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וְאִם. וְכֵן ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳ (ויקרא ד, יג) - תְּמִיהָה הִיא שֶׁכֻּלָּם יִמָּצְאוּ בְּחֵטְא אֶחָד, שֶׁאִם אֵלֶּה יַחְטְאוּ - אֵלּוּ לֹא יַחְטְאוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וְאִם. אֲבָל כָּאן אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, וְהָעָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו וְהִתְמַנּוּ תַחְתָּיו. וְעַל כֵּן אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא. כְּגוֹן שֶׁהוּא עָבַר עַל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא עָשָׂה אַחַת מֵהֶן, וְלָכֵן לֹא כָתוּב בּוֹ וְאִם, שֶׁהֲרֵי דְּבָרָיו אֵינָם בְּסָפֵק.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, אִלֵּין כַּהֲנַיָא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכִי בְּחַטָּאָה, דְּהָא כֹּהֵן נָטִיר גַּרְמֵיהּ תְּדִירָא, בְּגִין דְּמָטוּלָא דְּמָארֵיהּ עָלֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, וּמָטוּלָא דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ, וּמָטוּלָא דְּכָל חַד וְחַד, וְעַל דָּא תַּוָּוהָא אִיהוּ כַּד יֶחטָא, וּבְגִין כָּךְ וְאִם כְּתִיב. וְכֵן ׳וְאִם כָּל עֲדַּת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳, תַּוָּוהָא הוּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׁתַּכְחוּ בְּחוֹבָה חַד, דְּאִי אִלֵּין יֶחֶטְאוּן, אִלֵּין לָא יֶחֶטְאוּן, וּבְגִינֵי כַּךְ וְאִם כְּתִיב. אֲבָל הָכָא ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא׳, וַדַּאי, בְּגִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, וְעַמָּא אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, וְאִתְמְנוּן תְּחוֹתוֹי. וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחטָא׳. כְּגוֹן דְּעָבַר עַל מִצְוֹת לא תַּעֲשֶׂה, וְהוּא עָבִיד חַד מִנַּיְיהוּ, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב בֵּיהּ וְאִם, דְּהָא מִלּוֹי לָא בְּסִפְקָא הֲווֹ.
ר' יהודה פתח ׳והנשאים הביאו את אבני השהם... לאפוד ולחשן׳ - קושיית מדוע הנשיאים דוקא
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׳ (שמות לה, כז) - מַה שּׁוֹנֶה שֶׁאֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְלֹא אָדָם אַחֵר? וַהֲרֵי כָּתוּב, ׳כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'׳ (שמות לה, ה) - וְכָתוּב ׳וְאַבְנֵי שּהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׳ (שמות לה, ט).
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ אֵת אַבְנִי הַשֹּׂהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׳ (שמות לה, כז). מַאי שְׁנָא דְּמִלִּין אִלֵּין אַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים, וְלָא בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וְהָא כְּתִיב (שמות לה ה). ׳כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יהו"ה׳, וּכְתִיב ׳וְאַבְנֵי שֹׂהַם וְאַבְנִי מִלּוּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן׳ (שמות לה, ט).
הקב"ה: האבנים עולות לנשיאים כי הן על לב הכהן - יתכפרו מגסות לבם על ידי אבן שעל לב אהרן
אֶלָּא, אָמַר הקב"ה, אַף עַל גַּב שֶׁבְּכֻלָּם תְּלוּיָה הַנְּדָבָה הַזּוֹ, הָאֲבָנִים הַלָּלוּ עוֹלוֹת לַנְּשִׂיאִים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֵן נִמְצָאוֹת עַל לֵב הַכֹּהֵן. אָמַר הקב"ה, יָבוֹאוּ נְשִׂיאִים שֶׁלִּבָּם גַּס בָּהֶם, וְיָבִיא אֶת הָאֲבָנִים הַלָּלוּ שֶׁנִּמְצָאוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן, וְיִתְכַּפֵּר עֲלֵיהֶם מִגַּסּוּת לִבָּם. וְכָתוּב ׳וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבאוֹ לִפְנֵי ה'׳ (שמות כח, ל) ', וְעַל זֶה - ׳וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים׳ - לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַף עַל גַּב דִּבְכֹלָּא תַּלְיָא הַאי נְדָבָה, סְלִיקוּ אִלֵּין אֲבָנִים לַנְּשִׂיאִים. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּעַל לִבָּא דְּכַהֲנָא אִשְׁתְּכָחוּ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לֵיתוּ נְשִׂיאִים דְּלִבַּיְיהוּ גַּס בְּהוּ, וְיֵיתוּן אִלֵּין אֲבָנִים דְּאִינּוּן מִשְׁתַּכְּחֵי עַל לִבָּא דְּכַהֲנָא, וְיִתְכַּפֵּר עָלַיְיהוּ מִגַּסוּת לִבַּיְיהוּ, וּכְתִיב ׳וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יהו"ה׳ (שמות כח, ל), וְעַל דָּא ׳וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים׳ לְכַפְּרָא עָלַיְיהוּ.
׳אשר נשיא יחטא ועשה אחת... או הודע אליו חטאתו׳ - שלבו גס ולא משגיח בחטאיו עד שנודע לו ועושה תשובה
וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא׳ (ויקרא ד, כב) - וַדַּאי. ׳וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְות ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה׳ - כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ׳. שֶׁמִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, לֹא מַשְׁגִּיחַ בַּחֲטָאָיו, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ וְעָשָׂה מִזֶּה תְשׁוּבָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ ׳אֲשֶׁר נָשִׂיא יְחֱטָא׳ (ויקרא ד, כב) וַדַּאי. ׳וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יהו"ה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂנָּה׳, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דְּעָבַר עַל מִצְוַת לא תַּעֲשֶׂה. ׳אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ׳. דִּבְגִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, לָא אַשְׁגַּח בַּחֲטָאֵיהּ, וּלְבָתַר אִתְיְידַע לֵיהּ, וְעָבִיד מִנֵּיהּ תְּשׁוּבָה.
ר' יהודה ור' יוסי: צחות התורה בלילה יותר מביום - כי תורה שבעל פה שולטת בלילה
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסֵי, רָאִיתִי שֶׁצַּחוּת הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם. לָמָּה זֶה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהַצַּחוּת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, וּמִתְעוֹרֶרֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם, וּבִזְמַן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, אָז קַיֶּמֶת הַצַּחוּת שֶׁל הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ יַתְבֵי חַד לֵילְיָא, וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, חֲמֵינָא דְּצָחוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, הוּא יַתִּיר מִבִּימָמָא, אֲמַאי. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּצָחוּתָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא. וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּלֵילְיָא שַׁלְטָא וְאַתְעֲרַת יַתִּיר מִבִּימָמָא, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי שַׁלְטָא, כְּדֵין אִיהוּ צָחוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא.
׳איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׳
התרנגול המעורר, וסוד א"ל ו"ה העושה את האדם בכל יום
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.