ר' חייא ור' יוסי ששמעו שמחו - ר' חייא: ולא אמרתי לך שכשעושה הקב"ה נס בכל הוא עושה
ויקרא · מעשה הסוחרים במערה: ׳אודך לעולם כי עשית... כי טוב נגד חסידיך׳ - דברי רשבי ששמע הסוחר מאחורי הכותל · מאמר 52 · פיסקה 3 · דף כא ע"א
לשון הזוהר
כַּד נַפְקוּ אַקְדִּים רִבִּי חִיָּיא וּפָתַח, ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק׳ (ישעיהו נז, יט). תְּרֵי שְׁלָמָא הָכָא, חַד לָרָחוֹק, וְחַד לַקָּרוֹב, וְכֹלָּא חַד. לָרָחוֹק, דְּאִתְעָבִיד קָרוֹב. (תו לרחוק) דָּא הוּא מָארֵיהּ דִּתְשׁוּבָה, קוֹדֶם הֲוָה רָחוֹק, וְהַשְׁתָּא אִיהוּ קָרוֹב. תּוּ רָחוֹק, כַּד בַּר נָשׁ אִתְרְחִיק מֵאוֹרַיְיתָא. רָחִיק הוּא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן דְּקָרִיב לְאוֹרַיְיתָא, קָרִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדֵיהּ, וְהַשְׁתָּא אִתְחַבָּרוּ עִמָּנָא וְעוּלוּ לִמְעַרְתָּא אָתוּ אִינּוּן טַיָיעִין וְאִשְׁתָּתָּפוּ עִמְּהוֹן. אִשְׁתֶּנְקָלוּ לַחֲמָרַיְיהוּ, ואַתְקִנוּ לְמֵיכַל, נַפְקוּ כֻּלְּהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא.
תרגום
כְּשֶׁיָּצְאוּ, הִקְדִּים רַבִּי חִיָּיא וּפָתַח, ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק׳ (ישעיה נז, יט) - שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת כָּאן, אֶחָד לָרָחוֹק וְאֶחָד לַקָּרוֹב, וְהַכֹּל אֶחָד. לָרָחוֹק - שֶׁנַּעֲשֶׂה קָרוֹב. (׳וְעוֹד לָרָחוֹק׳) זֶהוּ בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁקֹּדֶם הָיָה רָחוֹק, וְעַכְשָׁו הוּא קָרוֹב. ׳וְעוֹד רָחוֹק׳ - כְּשֶׁאָדָם מִתְרַחֵק מֵהַתּוֹרָה, רָחוֹק הוּא מהקב"ה. וּמִי שֶׁקָּרוֹב לַתּוֹרָה, מְקָרֵב אוֹתוֹ הקב"ה עִמּוֹ, וְעַכְשָׁו הִתְחַבְּרוּ עִמָּנוּ וְתִכָּנְסוּ לַמְּעָרָה. בָּאוּ אוֹתָם סוֹחֲרִים וְהִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּם. שִׁחְרְרוּ אֶת הַמַּשָּׂא מֵחֲמוֹרֵיהֶם וְתִקְּנוּ לָהֶם אֹכֶל, וְיָצְאוּ כֻלָּם לְפִי הַמְּעָרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד נפקו אקדים רבי חייא ופתח, ׳שלום שלום לרחוק׳ (ישעיהו נז, יט). תרי שלמא הכא, חד לרחוק, וחד לקרוב, וכלא חד. לרחוק, דאתעביד קרוב. (תו לרחוק) דא הוא מאריה דתשובה, קודם הוה רחוק, והשתא איהו קרוב. תו רחוק, כד בר נש אתרחיק מאורייתא. רחיק הוא מקודשא בריך הוא. ומאן דקריב לאורייתא, קריב ליה קודשא בריך הוא בהדיה, והשתא אתחברו עמנא ועולו למערתא אתו אינון טייעין ואשתתפו עמהון. אשתנקלו לחמרייהו, ואתקנו למיכל, נפקו כלהו לפום מערתא.
התרגום: כשיצאו, הקדים רבי חייא ופתח, ׳שלום שלום לרחוק׳ (ישעיה נז, יט) - שני שלומות כאן, אחד לרחוק ואחד לקרוב, והכל אחד. לרחוק - שנעשה קרוב. (׳ועוד לרחוק׳) זהו בעלי התשובה, שקדם היה רחוק, ועכשו הוא קרוב. ׳ועוד רחוק׳ - כשאדם מתרחק מהתורה, רחוק הוא מהקב"ה. ומי שקרוב לתורה, מקרב אותו הקב"ה עמו, ועכשו התחברו עמנו ותכנסו למערה. באו אותם סוחרים והשתתפו עמם. שחררו את המשא מחמוריהם ותקנו להם אכל, ויצאו כלם לפי המערה.
מן המפרשים
מקדש מלך: לרחוק דאתעביד קרוב פירוש שהם היו רחוקים מתחלה ואח"כ נעשו קרוב שנתקרבו אצל ר' חייא ור' יוסי: דא קב"ה בייחודא דהאי עלמא דאיקרי טוב. פירוש קב"ה היא מלכות שמתייחדת עם יסוד ושיעור הכתוב ואקוה שמך שהיא מלכות לייחדה עם טוב שהוא יסוד:…
הסולם: א״ל מאי הוא וכו׳: אמר לו מהו. אמר לו, מלה אחת, שכתוב, אודך לעולם כי עשית וגו ׳. מהו, כי עשית, ולא כתוב, מה עשה. וכתוב, כי טוב נגד חסידיך. וכי לאחרים אינו טוב. הלא הקב״ה טוב לכל. לא היתה בידו תשובה. אמר, אוי לסחורה שלנו, שעזבנו…
אור יקר: ומאן דקריב ליה אסגו שלמא וכו׳ יעקב עביר שולב וכו׳ הענין שמלת שלמים לשון רבים מורה .על ענין אפגו שלמא ריבוי שלימות אמנם עתה צריך לבאר בשני דרכים שלימות ובלם בלשון רבים ולזה אמר.