ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 43: ׳זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך... אם הכהן המשיח יחטא׳ - הכהן המקרב עליונים ותחתונים וכפרתו על חטאו › פיסקה 2 (יז ע"ב)

׳אשר נשבעת להם בך׳ - שבועה שנשבע הקב"ה לאבות שלמעלה, ׳אשר אמרתי׳ שרציתי ברצון נפשי

ויקרא · ׳זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך... אם הכהן המשיח יחטא׳ - הכהן המקרב עליונים ותחתונים וכפרתו על חטאו · מאמר 43 · פיסקה 2 · דף יז ע"ב

לשון הזוהר

׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳. אוֹמָאָה אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲבָהָן, בַּאֲבָהָן דִּלְעֵילָּא הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳, בְּאִינּוּן דִּלְעֵילָּא בְּאִינּוּן דְּשָׁרָאן בָּךְ. ׳וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם וְגוֹ'׳. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר כַּךְ לַאֲבָהָן, זִמְנָא וּתְרֵין זִמְנִין. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: דְּצָבִיתִי בִּרְעוּ נַפְשִׁי, דְּהָא אֲמִירָה רְעוּתָא הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲדֹנָי אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל׳ (מלכים א ח, יב). וְעוֹד ׳מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָךְ׳. ׳וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם׳, מַאי לְעוֹלָם. עוֹלָם דִּלְעֵילָּא, דַּאֲחִידָא בֵּיהּ הַהִיא אֶרֶץ, וְאִתְּזָנַת מֵהַהוּא עוֹלָם, וְאִי הַאי אֶרֶץ אִתְּרָכַת, בְּמַאי הוּא. לְאַשְׁמַת הָעָם הוּא דַּהֲוִי.

תרגום

׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳ (שמות לב, יג). שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הקב"ה לָאָבוֹת, בָּאָבוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳ - בְּאוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה בְּאוֹתָם שֶׁשּׁוֹרִים ׳בְּךְ. וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם וְגוֹ'׳. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא הקב"ה אָמַר כָּךְ לָאָבוֹת פַּעַם וּפַעֲמַיִם. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי - שֶׁרָצִיתִי בִּרְצוֹן נַפְשִׁי, שֶׁהֲרֵי אֲמִירָה זֶהוּ רָצוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אדני אָמַר לִשְׁכֹּן בערפל׳ (מלכים א ח). וְעוֹד ׳מַה תֹּאמַר נפשך וְאֶעֱשֶׂה לך׳. וְנָחֲלוּ לְעֹלָם, מַה זֶּה לְעֹלָם? הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁאֲחוּזָה בּוֹ אוֹתָהּ אֶרֶץ, וְנִזּוֹנֵית מֵאוֹתוֹ עוֹלָם. וְאִם הָאָרֶץ הַזּוֹ מִתְגָּרֶשֶׁת, מִמַּה זֶּה? לְאַשְׁמַת הָעָם הוּא נִהְיָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אשר נשבעת להם בך׳. אומאה אומי קודשא בריך הוא לאבהן, באבהן דלעילא הדא הוא דכתיב ׳אשר נשבעת להם בך׳, באינון דלעילא באינון דשראן בך. ׳ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו'׳. אשר אמרתי, אשר אמרת מבעי ליה. אלא קודשא בריך הוא אמר כך לאבהן, זמנא ותרין זמנין. אשר אמרתי: דצביתי ברעו נפשי, דהא אמירה רעותא הוא, הדא הוא דכתיב, ׳אדני אמר לשכון בערפל׳ (מלכים א ח, יב). ועוד ׳מה תאמר נפשך ואעשה לך׳. ׳ונחלו לעולם׳, מאי לעולם. עולם דלעילא, דאחידא ביה ההיא ארץ, ואתזנת מההוא עולם, ואי האי ארץ אתרכת, במאי הוא. לאשמת העם הוא דהוי.

התרגום: ׳אשר נשבעת להם בך׳ (שמות לב, יג). שבועה נשבע הקב"ה לאבות, באבות שלמעלה, זהו שכתוב ׳אשר נשבעת להם בך׳ - באותם שלמעלה באותם ששורים ׳בך. ותדבר אלהם ארבה את זרעכם וגו'׳. אשר אמרתי, אשר אמרת היה צריך להיות! אלא הקב"ה אמר כך לאבות פעם ופעמים. אשר אמרתי - שרציתי ברצון נפשי, שהרי אמירה זהו רצון. זהו שכתוב ׳אדני אמר לשכן בערפל׳ (מלכים א ח). ועוד ׳מה תאמר נפשך ואעשה לך׳. ונחלו לעלם, מה זה לעלם? העולם שלמעלה שאחוזה בו אותה ארץ, ונזונית מאותו עולם. ואם הארץ הזו מתגרשת, ממה זה? לאשמת העם הוא נהיה.

מן המפרשים

מקדש מלך: לאבהן דלעילא בדא פירוש הם אבות העולם שנשבע להם הקב"ה בחג"ת דזעיר כדמפרש והאי דאמר דלעילא לפי שהם עליונים על כל הצדיקים שהם ראשית האמונה. א"נ לאבהן דלעילא הם חג"ת ונשבע להם בח"בד. וז"ש באינון דלעילא באינון דעמך. אשר אמרת מבע"ל…

אור החמה: קב"ה אמר כך לאבהן נסח השבועה ואמר אמרתי מפני שכבר אמר או תו פעם אחרת. וז"ש זמנא ותרין ואמר אמרתי כל עצמו להורות השבועה בהסכמת הדעת מהרצון. וז"ש ברעו' נפשי והדעת נפש לת"ת: ר' יצחק אמר וגומר דא כהן דלתתא כפשוטו. מהרמ"ק זלה"ה:

הסולם: אשר נשבעת להם בך: שבועה השביע הקב״ה את האבות, באבות שלמעלה, שהם חג״ת דז״א. זהו שכתוב, אשר נשבעת להם בך, בך, היינו באלו שלמעלה, באלו השורים בך. דהיינו שנשבע בחג״ת שלו. ותדבר אליהם, ארבה את זרעכם וגו׳ אשר אמרתי. שואל, אומר, אשר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: