ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 42: ׳הגידה לי שאהבה נפשי... אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך׳ - כנסת ישראל בגלות נסמכת על הצדיקים ותינוקות בית רבן › פיסקה 6 (יז ע"ב)

ואני הייתי נזונית ממך בכל יום - ׳על עדרי חבריך׳ אלו ישראל בני האבות המרכבה הקדושה

ויקרא · ׳הגידה לי שאהבה נפשי... אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך׳ - כנסת ישראל בגלות נסמכת על הצדיקים ותינוקות בית רבן · מאמר 42 · פיסקה 6 · דף יז ע"ב

לשון הזוהר

וַאֲנָא הֲוִינָא אַתְּזְנָא מִנָךְ בְּכָל יוֹמָא, וּמִשְּׁתַקְיָא, וְאַשְׁקֵינָא לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל אִתְּזָנוּ בִּי, וְהַשְׁתָּא ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה׳, אֵיךְ אֶהֱוִי מִתְעַטְּפָא, בְּלָא בִּרְכָאן, כַּד יִצְטָרְכוּן אִינּוּן בִּרְכָאן, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בִּידִי. ׳עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, הֵיאךְ אִיקוּם עָלַיְיהוּ, וְלָא אֶהְיֶה רַעְיָא לְהוּ, וְזָנָא לְהוּ. ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, אִלֵּין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנֵי אֲבָהָן, דְּאִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא.

תרגום

וַאֲנִי הָיִיתִי נִזּוֹנֵית מִמְּךְ בְּכָל יוֹם, וְנִשְׁקֵית וּמַשְׁקָה אֶת כָּל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִשְׂרָאֵל נִזּוֹנוּ בִּי, וְעַכְשָׁו ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳, אֵיךְ אֶהְיֶה מִתְעַטֶּפֶת בְּלִי בְרָכוֹת, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת וְלֹא יִמָּצְאוּ בְיָדִי. ׳עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ׳, אֵיךְ אֶעֱמֹד עֲלֵיהֶם וְלֹא אֶהְיֶה רוֹעָה לָהֶם וְזָנָה אוֹתָם. ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ׳ - אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואנא הוינא אתזנא מנך בכל יומא, ומשתקיא, ואשקינא לכל אינון תתאי, וישראל אתזנו בי, והשתא ׳שלמה אהיה כעוטיה׳, איך אהוי מתעטפא, בלא ברכאן, כד יצטרכון אינון ברכאן, ולא ישתכחון בידי. ׳על עדרי חבריך׳, היאך איקום עלייהו, ולא אהיה רעיא להו, וזנא להו. ׳עדרי חבריך׳, אלין אינון ישראל, דאינון בני אבהן, דאינון רתיכא קדישא לעילא.

התרגום: ואני הייתי נזונית ממך בכל יום, ונשקית ומשקה את כל אותם התחתונים, וישראל נזונו בי, ועכשו ׳שלמה אהיה כעטיה׳, איך אהיה מתעטפת בלי ברכות, כשיצטרכו אותן ברכות ולא ימצאו בידי. ׳על עדרי חבריך׳, איך אעמד עליהם ולא אהיה רועה להם וזנה אותם. ׳עדרי חבריך׳ - אלו הם ישראל שהם בני האבות, שהם המרכבה הקדושה למעלה.

מן המפרשים

הסולם: ואנא הוינא אתזנא וכו׳: ואני, הייתי נזונית ממך בכל יום והייתי מושקית, ואני השקיתי לכל העולמות התחתונים, וישראל נזונו ממני, ועתה, שלמה אחיה כעוטיה, איך אהיה מתעטפת בלא ברכות, וכשיצטרכו את אלה הברכות, לא ימצאו אותן בידי. על עדרי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר