׳הגידה לי שאהבה נפשי... אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך׳
כנסת ישראל בגלות נסמכת על הצדיקים ותינוקות בית רבן
ר' אבא פתח ׳הגידה לי שאהבה נפשי... אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך׳ - נאמר על משה בעלייתו
׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם׳ (ויקרא ד, ג) - רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (שירא) ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ז) - ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ וְגוֹ'׳. אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָעוֹלָם, שֶׁאָמַר ׳יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר וְגוֹ'׳ (במדבר כז, טז), ׳אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וְגוֹ'׳ (במדבר כז, יז) '. וְשָׁנִינוּ שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם׳ (ויקרא ד, ג). רִבִּי אַבָּא פָּתַח ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ'׳, ׳אִם לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ח), הָנֵי קְרָאֵי אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּמֹשֶׁה, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעָלְמָא, דְּאָמַר ׳יִפְקוֹד יהו"ה אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר וְגוֹ'׳, ׳אֲשֶׁר יִצֵא לִפְנֵיהֶם וְגוֹ'׳ (במדבר כז, יז), ותָנֵינָן דְּעַל גָּלוּתָא אִתְּמַר.
הפסוקים אמרה כנסת ישראל למלך הקדוש - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳
וּבֹא רְאֵה, הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ אָמְרָה אוֹתָם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ (שיר השירים א, ז) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ג) ׳אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׳ - וְלַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ נֶאֱמַר, אַתָּה ׳שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה׳.
בלשון הזוהר
ותָּא חֲזִי, הָנֵי קְרָאֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַמָרָן לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׳ (שיר השירים ג, ג). וּלְמַלְכָּא קַדִּישָׁא אִתְּמַר, אַנְתְּ ׳שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה׳.
רב המנונא סבא: כל זמן שכנסת ישראל עם הקב"ה הוא בשלמות - ורועה ומשקה מיניקת האם העליונה
בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, כִּבְיָכוֹל הקב"ה בִּשְׁלֵמוּת, וְרוֹעֶה בְרָצוֹן אוֹתוֹ (וְאֶת הָאֲחֵרִים הוּא זָן) אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתָהּ יְנִיקַת הֶחָלָב (שֶׁל הַמֶּלֶךְ) שֶׁל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וּמֵאוֹתָהּ יְנִיקָה שֶׁהוּא יוֹנֵק, מַשְׁקֶה אֶת כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים וּמֵינִיק אוֹתָם. וְלָמַדְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, הקב"ה בִּשְׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה, שְׁרוּיוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת וְיוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, כִּבְיָכוֹל הַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִמֶּנּוּ וּמִכָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, כָּל זִמְנָא דְּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, וְרֵעָי בִּרְעוּתָא לֵיהּ (ולאחרנין זן ליה) לְגַרְמֵיהּ, מֵהַהוּא יְנִיקוּ דַּחֲלָבָא (ס"א דמלכא) דְּאִימָא עִלָּאָה, וּמֵהַהוּא יְנִיקוּ דְּאִיהוּ יָנִיק, אַשְׁקֵי לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְיָנִיק לוֹן. וְאוֹלִיפְנָא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זִמְנָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחַת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, בְּחֶדְוָה, בִּרְכָאן בֵּיהּ שַׁרְיָין, וְנָפְקִין מִנֵּיהּ לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין. וְכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחַת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל בִּרְכָאן אִתְמְנָעוּ מִנֵּיהּ וּמִכָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין.
בכל מקום שאין זכר ונוקבא אין ברכות שורות - ולכן הקב"ה גועה ובוכה ׳אוי שהחרבתי את ביתי׳
וְסוֹד הַדָּבָר - בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא, אֵין בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו, וְלָכֵן הקב"ה גּוֹעֶה וּבוֹכֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיה כה, ל) - וּמַה הוּא אוֹמֵר? אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְכוּ'.
בלשון הזוהר
ורָזָא דְּמִלְתָּא, בְּכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, בִּרְכָאן לָא שָׁרָאן עֲלוֹי, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּעֵי וּבָכֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל). וּמַאי אוֹמֵר, אוֹי שֶׁהחֶרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְכוּ'.
כשיצאה כנסת ישראל לגלות אמרה: ׳הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים׳
וּבְשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יָצְאָה לַגָּלוּת, אָמְרָה לְפָנָיו: ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ (שיר השירים א, ז) - אַתָּה אֲהוּב נַפְשִׁי, אַתָּה שֶׁכָּל אַהֲבַת נַפְשִׁי בְּךְ, ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳? אֵיךְ תָּזוּן אֶת עַצְמְךְ מֵעֹמֶק הַנַּחַל שֶׁלֹּא פוֹסֵק, אֵיךְ תָּזוּן אֶת עַצְמְךְ מֵהָאוֹר שֶׁל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן. ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ - אֵיךְ תָּזוּן אֶת כָּל אֵלּוּ הָאֲחֵרִים שֶׁנִּשְׁקִים מִמְּךְ תָּמִיד?
בלשון הזוהר
וּבְשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְקַת בְּגָלוּתָא, אַמְרַת קַמֵּיהּ, ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ (שיר השירים א, ז), אַנְתְּ רְחִימָא דְּנַפְשָׁאי, אַנְתְּ דְּכָל רְחִימוּ דְּנַפְשִׁי בָּךְ. ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳, אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ, מֵעֲמִיקָא דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסִיק. אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ מִנְּהִירוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ - אֵיךְ תָּזוּן לְכָל אִינּוּן אָחֳרָנִין דְּאִשְּׁתַקְיָין מִנָךְ תָּדִירָא.
ואני הייתי נזונית ממך בכל יום - ׳על עדרי חבריך׳ אלו ישראל בני האבות המרכבה הקדושה
וַאֲנִי הָיִיתִי נִזּוֹנֵית מִמְּךְ בְּכָל יוֹם, וְנִשְׁקֵית וּמַשְׁקָה אֶת כָּל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִשְׂרָאֵל נִזּוֹנוּ בִּי, וְעַכְשָׁו ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳, אֵיךְ אֶהְיֶה מִתְעַטֶּפֶת בְּלִי בְרָכוֹת, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת וְלֹא יִמָּצְאוּ בְיָדִי. ׳עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ׳, אֵיךְ אֶעֱמֹד עֲלֵיהֶם וְלֹא אֶהְיֶה רוֹעָה לָהֶם וְזָנָה אוֹתָם. ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ׳ - אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וַאֲנָא הֲוִינָא אַתְּזְנָא מִנָךְ בְּכָל יוֹמָא, וּמִשְּׁתַקְיָא, וְאַשְׁקֵינָא לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל אִתְּזָנוּ בִּי, וְהַשְׁתָּא ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה׳, אֵיךְ אֶהֱוִי מִתְעַטְּפָא, בְּלָא בִּרְכָאן, כַּד יִצְטָרְכוּן אִינּוּן בִּרְכָאן, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בִּידִי. ׳עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, הֵיאךְ אִיקוּם עָלַיְיהוּ, וְלָא אֶהְיֶה רַעְיָא לְהוּ, וְזָנָא לְהוּ. ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, אִלֵּין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנֵי אֲבָהָן, דְּאִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא.
הקב"ה: תעזבי את שלי הנסתר, אך ׳אם לא תדעי לך צאי לך בעקבי הצאן׳ - אלו הצדיקים ותינוקות בית רבן
אָמַר לָהּ הקב"ה: תַּעַזְבִי אַתְּ אֶת שֶׁלִּי, שֶׁהֲרֵי שֶׁלִּי הוּא דָבָר נִסְתָּר מִלְּהִוָּדַע. אֲבָל - ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ (שיר השירים א, ח) - לְעַצְמֵךְ, הֲרֵי לָךְ עֵצָה. ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי׳. ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצּאן׳ - אֵלֶּה הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִדָּשִׁים בֵּין הָעֲקֵבִים, וּבִשְׁבִילָם נִתַּן לְךְ כֹּחַ לַעֲמֹד. (וְעִם כָּל זֶה) ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׳ - אֵלּוּ הֵם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם, וְנוֹתְנִים כֹּחַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. ׳מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׳ - אֵלּוּ בָּתֵּי רַבָּן, מְקוֹם בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁתָּמִיד נִמְצֵאת בָּהֶם הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁבוֹק אַנְתְּ דִּידִי, דְּהָא דִּידִי מִלָּה טְמִירָא הוּא לְאִתְיְדַע. אֲבָל ׳אִם לא תֵדְעִי לָךְ׳, לְגַרְמָךְ, הֲרֵי לָךְ עֵיטָא. ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳ - אִלֵּין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן נִדָּשִׁין בֵּין עֲקֵבִין, וּבְגִינֵיהוֹן יָהִיב לָךְ חֵילָא לְקַיְּימָא. (ועם כל דא) ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים׳, אִלֵּין אִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, וְיָהֲבִין חֵילָא לִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. ׳מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים׳, אִלֵּין בָּתֵּי רַבָּן אֲתַר בֵּית מִדְרָשָׁא דְּאִשְׁתְּכַח אוֹרַיְיתָא בְּהוֹן תָּדִירָא.
כשצדיקים ותינוקות של בית רבן בעולם כנסת ישראל יכולה לעמוד בגלות - ואם לא הם נתפסים ראשונה
דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ח) - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁצַּדִּיקִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִמְצָאִים וְעוֹסְקִים בַּתוֹרָה, יְכוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד עִמָּם בַּגָּלוּת. וְאִם לֹא, כִּבְיָכוֹל הִיא וְהֵם אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. וְאִם נִמְצָאִים צַדִּיקִים, הֵם נִתְפָּסִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְאִם לֹא, אוֹתָם הַגְּדָיִים שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם נִתְפָּסִים בָּרִאשׁוֹנָה, והקב"ה מְסַלֵּק אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין נִמְצָא בָהֶם חֵטְא. וְלֹא זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא מַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹלֶה לַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ח). תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּצַדִּיקַיָּיא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, וְאִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִשְׁתַּכְּחֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, יַכְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְאִי לָאו, כִּבְיָכוֹל הִיא וְאִינּוּן לָא יַכְלֵי לְאִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא. וְאִי זַכָּאִין אִשְׁתְּכָחוּ, אִינּוּן אִתָּפְסָן בְּקַדְמִיתָא. וְאִי לָא, אִינּוּן גַּדְיָין דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, מִתָּפְסִין בְּקַדְמִיתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לוֹן מֵעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ חוֹבָה. וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא רָחִיק מִנֵּיהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ואִתְגַּלְיָיא בְּגָלוּתָא.
׳אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם׳ - לא לאשמתו אלא בגלל חטאי העולם, דבר אחר זה הקב"ה עצמו
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם׳ (ויקרא ד, ג) - לָמָּה ׳יֶחֱטָא? לְאַשְׁמַת הָעָם׳ - מִשּׁוּם חֲטָאֵי הָעוֹלָם שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה, לְאַשְׁמַת הָעָם וַדַּאי, וְלֹא לְאַשְׁמָתוֹ. יֶחֱטָא - יִגְרַע טוּבוֹ וְדָן דִּין בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים׳ (מלכים א א, כא). דָּבָר אַחֵר ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ׳ - זֶה הקב"ה, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. יֶחֱטָא - יֶחֱסַר מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵהָעוֹלָם, שֶׁלֹּא נוֹתֵן לָהֶם סִפּוּק הַבְּרָכוֹת. לָמָּה? זֶהוּ לְאַשְׁמַת הָעָם וַדַּאי, זֶה בִּשְׁבִיל הַחֵטְא שֶׁל הָעָם.
בלשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם׳ (ויקרא ד, ג). אֲמַאי ׳יֶחטָא. לְאַשְׁמַת הָעָם׳, בְּגִין חוֹבֵי עָלְמָא דְּגַרְמוּ הַאי, לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, וְלָא לְאַשְׁמָה דִּילֵיהּ. יֶחטָא: יִגְרַע טוּבֵיהּ, וְדָאִין דִּינֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלמֹה חַטָּאִים׳ (מלכים א א, כא). דָּבָר אַחֵר ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָאַמָרָן. יֶחטָא, יִגָרַע מִן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלְמָא, דְּלָא יָהִיב לְהוֹן סִפּוּק בִּרְכָאן. אֲמַאי. אִיהוּ לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, בְּגִין חוֹבָה דְּעַמָּא הִיא.
׳זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך... אם הכהן המשיח יחטא׳
הכהן המקרב עליונים ותחתונים וכפרתו על חטאו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.