רב המנונא סבא: כל זמן שכנסת ישראל עם הקב"ה הוא בשלמות - ורועה ומשקה מיניקת האם העליונה
ויקרא · ׳הגידה לי שאהבה נפשי... אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך׳ - כנסת ישראל בגלות נסמכת על הצדיקים ותינוקות בית רבן · מאמר 42 · פיסקה 3 · דף יז ע"א
לשון הזוהר
בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, כָּל זִמְנָא דְּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, וְרֵעָי בִּרְעוּתָא לֵיהּ (ולאחרנין זן ליה) לְגַרְמֵיהּ, מֵהַהוּא יְנִיקוּ דַּחֲלָבָא (ס"א דמלכא) דְּאִימָא עִלָּאָה, וּמֵהַהוּא יְנִיקוּ דְּאִיהוּ יָנִיק, אַשְׁקֵי לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְיָנִיק לוֹן. וְאוֹלִיפְנָא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זִמְנָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחַת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, בְּחֶדְוָה, בִּרְכָאן בֵּיהּ שַׁרְיָין, וְנָפְקִין מִנֵּיהּ לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין. וְכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחַת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל בִּרְכָאן אִתְמְנָעוּ מִנֵּיהּ וּמִכָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין.
תרגום
בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, כִּבְיָכוֹל הקב"ה בִּשְׁלֵמוּת, וְרוֹעֶה בְרָצוֹן אוֹתוֹ (וְאֶת הָאֲחֵרִים הוּא זָן) אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתָהּ יְנִיקַת הֶחָלָב (שֶׁל הַמֶּלֶךְ) שֶׁל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וּמֵאוֹתָהּ יְנִיקָה שֶׁהוּא יוֹנֵק, מַשְׁקֶה אֶת כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים וּמֵינִיק אוֹתָם. וְלָמַדְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, הקב"ה בִּשְׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה, שְׁרוּיוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת וְיוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הקב"ה, כִּבְיָכוֹל הַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִמֶּנּוּ וּמִכָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בספרא דרב המנונא סבא אמר, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכח ביה בקודשא בריך הוא, כביכול קודשא בריך הוא בשלימו, ורעי ברעותא ליה (ולאחרנין זן ליה) לגרמיה, מההוא יניקו דחלבא (ס"א דמלכא) דאימא עלאה, ומההוא יניקו דאיהו יניק, אשקי לכל שאר אחרנין, ויניק לון. ואוליפנא דאמר רבי שמעון, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכחת בקודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא בשלימו, בחדוה, ברכאן ביה שריין, ונפקין מניה לכל שאר אחרנין. וכל זמנא דכנסת ישראל לא אשתכחת ביה בקודשא בריך הוא, כביכול ברכאן אתמנעו מניה ומכל שאר אחרנין.
התרגום: בספרו של רב המנונא סבא אומר, כל זמן שכנסת ישראל נמצאת עם הקב"ה, כביכול הקב"ה בשלמות, ורועה ברצון אותו (ואת האחרים הוא זן) את עצמו מאותה יניקת החלב (של המלך) של האם העליונה, ומאותה יניקה שהוא יונק, משקה את כל שאר האחרים ומיניק אותם. ולמדנו שאמר רבי שמעון, כל זמן שכנסת ישראל נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, בשמחה, שרויות בו ברכות ויוצאות ממנו לכל שאר האחרים, וכל זמן שאין כנסת ישראל נמצאת עם הקב"ה, כביכול הברכות נמנעות ממנו ומכל שאר האחרים.
מן המפרשים
הסולם: בספרא דרב המנונא וכו׳: בספרו של רב המנונא סבא אמר, כל זמן שכנסת ישראל נמצאת עם הקב״ה, כביכול, הקב״ה בשלמות, ורועה ברצון את עצמו, ולאחרים. לעצמו, היינו שזן את עצמו מיניקת החלב ההיא של אמא עליונה, שמקבל שפע הבינה, ומאותה היניקה…