ר' יהודה: מתי נקראת תשובה - כשהאם מתכסה ועומדת בשמחה על הבנים, ׳אם הבנים שמחה׳
ויקרא · ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה... לא תגלה ערותה׳ - סוד גילוי האם וכיסויה בתשובה שלמה ביום הכפורים · מאמר 35 · פיסקה 3 · דף טז ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה. כַּד אִימָּא מִתְכַּסְיָא וְקַיְּימָא בְּחֶדְוָה עַל בְּנִין, דִּכְתִּיב, ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהילים קיג, ט). וְתָבָאת בְּקִיּוּמָא וּמַאן דְּהֲוָה סָגִיר, תָּב לְאַתְרֵיהּ. וְכֻלְּהוּ תָּבִין חַד לְחַד, וּמִתְבָּרְכָאן כָּל חַד וְחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה (שלימתא), תְּשׁוּבָה סְתָם לְאַכְלְלָא כֹּלָּא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָתַי נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה? כְּשֶׁהָאֵם מִתְכַּסָּה וְעוֹמֶדֶת בְּשִׂמְחָה עַל הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהלים קיג, ט) - וְשָׁבָה לְקִיּוּם. וּמִי שֶׁהָיָה סָגוּר, שָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְכֻלָּם שָׁבִים אֶחָד לְאֶחָד, וּמִתְבָּרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה (שלמה), תְּשׁוּבָה סְתָם, לְהַכְלִיל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה אימתי אתקרי תשובה. כד אימא מתכסיא וקיימא בחדוה על בנין, דכתיב, ׳אם הבנים שמחה׳ (תהילים קיג, ט). ותבאת בקיומא ומאן דהוה סגיר, תב לאתריה. וכלהו תבין חד לחד, ומתברכאן כל חד וחד, וכדין אתקרי תשובה (שלימתא), תשובה סתם לאכללא כלא.
התרגום: אמר רבי יהודה, מתי נקראת תשובה? כשהאם מתכסה ועומדת בשמחה על הבנים, שכתוב ׳אם הבנים שמחה׳ (תהלים קיג, ט) - ושבה לקיום. ומי שהיה סגור, שב למקומו. וכלם שבים אחד לאחד, ומתברכים כל אחד ואחד, ואז נקראת תשובה (שלמה), תשובה סתם, להכליל הכל.
מן המפרשים
רמ"ז: דף ט"ז ע"א: אמר רבי יהודה, אימתי אתקרי תשובה, כד אמא מתכסייא וקיימא בחדוא על בנין, דכתיב (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה , ותבאת בקיומא. ומאן דהוה סגיר תב לאתריה, וכלהו תבין חד לחד ומתברכאן כל חד וחד, וכדין אתקרי תשובה (שלימתא) ,…
הסולם: א"ר יהודה וכו': אר"י, מתי נקראת המלכות, תשובה. הוא, כשהאם, שהיא המלכות, מתכסה, דהיינו שחוזרת ומתכסה הנקודה דמדת הדין הנקראת ערוה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפעת להם כל טוב. שכתוב, אם הבנים שמחה . וחוזרת לקיום, כמו שהיתה מטרם…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אימתי איקרי תשובה כוונתו לפרש תשובה בב' פירושים שיש לה א' לשון מנוחה ע"ד בשובה ונחת תוושעון ב' כפשטה לשון השבה. והתחיל בראשונה ואמר כד אימא מתכסייא וכו' והענין כשאין ישראל עושים רש"מ שאז מסתלקי' נה"י דאימא מתוך זעיר אז הוא סוד…