כשעברו הצללים ממנו והוא תפוס בקולר - זו תשובה אך לא מעולה כבזמן שהוא בקיומו
ויקרא · ׳נפש כי תחטא... עד שיפוח היום ונסו הצללים׳ - ירידת הנשמה מגן עדן, וסוד שני הצללים בשעת יציאתה · מאמר 29 · פיסקה 6 · דף יג ע"ב
לשון הזוהר
וְדָא הוּא ׳עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים׳, דְּכֵיוָן דְּאִינּוּן צְלָלִים מִתְעַבְּרָן מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ תָּפִיס בְּקוֹלָרָא, תְּשׁוּבָה הִיא אֲבָל לָא מְעַלְיָא כָּל כַּךְ כְּזִמְנָא דְּקָאִים אִיהוּ בְּקִיּוּמֵיהּ. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְגוֹ'׳ (קהלת יב, א).
תרגום
וְזְהִוּ ׳עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים׳, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאוֹתָם צְלָלִים עָבְרוּ מִמֶּנּוּ וְהוּא תָפוּס בְּקוֹלָר, זוֹ תְשׁוּבָה, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ מְעֻלָּה כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַכְרִיז וְאוֹמֵר, (קהלת יב) ׳וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךְ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךְ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה (קהלת יב, א)׳ וְגוֹ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא הוא ׳עד שיפוח היום ונסו הצללים׳, דכיון דאינון צללים מתעברן מניה, ואיהו תפיס בקולרא, תשובה היא אבל לא מעליא כל כך כזמנא דקאים איהו בקיומיה. ושלמה מלכא אכריז ואמר, ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה וגו'׳ (קהלת יב, א).
התרגום: וזהו ׳עד שיפוח היום ונסו הצללים׳, שכיון שאותם צללים עברו ממנו והוא תפוס בקולר, זו תשובה, אבל לא כל כך מעלה כמו בזמן שהוא עומד בקיומו. ושלמה המלך מכריז ואומר, (קהלת יב) ׳וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה (קהלת יב, א)׳ וגו'.
מן המפרשים
הסולם: ודא הוא עד וכו׳: וזה הוא עד שיפוח היום ונסו הצללים, כי כיון שאלו הצללים נעברים ממנו והוא נאסר בזיקים, שהולך למות, אם עושה אז תשובה, היא תשובה, אבל אינה טובה כל כך, כתשובה שעושה בזמן שהוא בקיומו. ושלמה המלך מכריז ואומר, וזכור…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: