ר' אלעזר: שני צללים יש לאדם, גדול וקטן - וכשנמצאים כאחד האדם בקיומו
ויקרא · ׳נפש כי תחטא... עד שיפוח היום ונסו הצללים׳ - ירידת הנשמה מגן עדן, וסוד שני הצללים בשעת יציאתה · מאמר 29 · פיסקה 5 · דף יג ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, תְּרֵין צוּלְמִין אִית לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּקִיּוּמֵיהּ, חַד רַבְרְבָא, וְחַד זְעֵירָא, דִּכְתִּיב ׳הַצְּלָלִים, תְּרֵי׳. וְכַד מִשְׁתַּכְּחֵי כַּחֲדָא, כְּדֵין הוּא בַּר נָשׁ בְּקִיּוּמֵיהּ. וְעַל דָּא, ׳וְנָסוּ הַצְּלָלִים׳ כְּתִיב. כְּדֵין בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְּעוֹבָדוֹי, וּלְתַקְּנָא לוֹן קָמֵי מָארֵיהּ, וְיוֹדֵי עָלַיְיהוּ. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי רַחוּם וְחַנּוּן, וּמְקַבֵּל לְאִינּוּן דְּתָבִין קָמֵיהּ.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שְׁנֵי צְלָמִים יֵשׁ לָאָדָם כְּשֶׁהוּא בְקִיּוּמוֹ, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, שֶׁכָּתוּב הַצְּלָלִים, שְׁנַיִם. וּכְשֶׁנִּמְצָאִים כְּאֶחָד, אֲזַי הָאָדָם בְּקִיּוּמוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְנָסוּ הַצְּלָלִים׳. אֲזַי צָרִיךְ אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשָׂיו וּלְתַקְּנָם לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְיוֹדֶה עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שהקב"ה נִקְרָא רַחוּם וְחַנּוּן, וּמְקַבֵּל אֶת אוֹתָם שֶׁשָּׁבִים לְפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, תרין צולמין אית ליה לבר נש כד איהו בקיומיה, חד רברבא, וחד זעירא, דכתיב ׳הצללים, תרי׳. וכד משתכחי כחדא, כדין הוא בר נש בקיומיה. ועל דא, ׳ונסו הצללים׳ כתיב. כדין בעי בר נש לאסתכלא בעובדוי, ולתקנא לון קמי מאריה, ויודי עלייהו. בגין דקודשא בריך הוא אקרי רחום וחנון, ומקבל לאינון דתבין קמיה.
התרגום: רבי אלעזר אמר, שני צלמים יש לאדם כשהוא בקיומו, אחד גדול ואחד קטן, שכתוב הצללים, שנים. וכשנמצאים כאחד, אזי האדם בקיומו. ועל זה כתוב ׳ונסו הצללים׳. אזי צריך אדם להסתכל במעשיו ולתקנם לפני אדונו ויודה עליהם, משום שהקב"ה נקרא רחום וחנון, ומקבל את אותם ששבים לפניו.
מן המפרשים
הסולם: ר׳ אלעזר אמר וכו׳: רא״א, שני צלמים יש לו לאדם, כשהוא בקיומו, אחד גדול, ואחד קטן, שכתוב, הצללים, לשון רבים, שמיעוטו הוא שנים, וכשנמצאים יחד, אז האדם בקיומו, וע״כ כתוב, ונסו הצללים, ואז צריך האדם להסתכל במעשיו ולתקנם לפני אדונו…
אור יקר: רברבא וחד זעירא פירשנו בספ״ר בשער נשמה ולקמן בפרשת אמור סימן (?) ונסו הצללים כדין כעי׳ וכו׳ היינו שלשים יום קודם פטירתו,” או ראה שעבר במזיד או ידע שעבר בשוגג ואחר כך נתברר לו 'אם לא יניד כדי שעל ידי וידוי יורידם מנשמתו לתוך…