כשמגיע זמנה לרדת עושה מדורה בגן עדן שלושים יום - והתורה תמהה איך חוטאת אחר כל השלמות
ויקרא · ׳נפש כי תחטא... עד שיפוח היום ונסו הצללים׳ - ירידת הנשמה מגן עדן, וסוד שני הצללים בשעת יציאתה · מאמר 29 · פיסקה 3 · דף יג ע"ב
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּמָטֵי זִמְנָא לְנַחְתָּא לְעָלְמָא, עַבְדַת מָדוֹרָהָא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן דְּאַרְעָא תְּלָתִין יוֹמִין, לְמֵחמֵי יְקָרָא דְּמָארֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, וְסַלְּקָא לְאַתְרָהָא לְעֵילָּא, וּבָתַר דָּא נַחְתַּת לְעָלְמָא, אַעְטָּר לָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּשְׁבַע עִטְרִין, עַד דְּאָתַת וְעָאלַת בְּגוֹ גּוּפָא דְּבַּר נָשׁ. וְכַד אִיהִי בְּגוּפָא דְּבַּר נָשׁ, וְחָבַת בְּהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתַּדְּלַת בַּחֲשׁוֹכָהָא. אוֹרַיְיתָא תַּווהָא עָלָה, וְאַמְרַת, וּמַה כָּל יְקָרָא דָּא, וְכָל אַשְׁלְמוּתָא אַשְׁלִים לְנַפְשָׁתָא מַלְכָּא עִלָּאָה, וְהִיא חָבָאָת קָמֵיהּ, ׳נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא׳, מַה דִּין הוּא דְּתֶחטָא.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּהּ לָרֶדֶת לָעוֹלָם, הוּא עוֹשֶׂה מְדוֹרָהּ בְּגַן עֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ שְׁלֹשִׁים יָמִים, לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹד רִבּוֹנָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְעוֹלֶה לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מְעַטֵּר אוֹתָהּ בְּשֶׁבַע עֲטָרוֹת, עַד שֶׁבָּאָה וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ גּוּף שֶׁל אָדָם. וּכְשֶׁהִיא בְּגוּף שֶׁל אָדָם וְחוֹטֵאת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְעַסֶּקֶת בַּחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהּ, הַתּוֹרָה תְּמֵהָה עָלֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: וּמַה כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וְכָל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁהִשְׁלִים לַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְהִיא חוֹטֵאת לְפָנָיו?! ׳נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא׳, מַה הַדִּין הוּא שֶׁתֶּחֱטָא?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא דמטי זמנא לנחתא לעלמא, עבדת מדורהא בגנתא דעדן דארעא תלתין יומין, למחמי יקרא דמאריהון דצדיקייא, וסלקא לאתרהא לעילא, ובתר דא נחתת לעלמא, אעטר לה מלכא קדישא, בשבע עטרין, עד דאתת ועאלת בגו גופא דבר נש. וכד איהי בגופא דבר נש, וחבת בהאי עלמא, ואשתדלת בחשוכהא. אורייתא תווהא עלה, ואמרת, ומה כל יקרא דא, וכל אשלמותא אשלים לנפשתא מלכא עלאה, והיא חבאת קמיה, ׳נפש כי תחטא׳, מה דין הוא דתחטא.
התרגום: בשעה שמגיע זמנה לרדת לעולם, הוא עושה מדורה בגן עדן של הארץ שלשים ימים, לראות את כבוד רבונם של הצדיקים, ועולה למקומה למעלה, ואחר כך יורדת לעולם, והמלך הקדוש מעטר אותה בשבע עטרות, עד שבאה ונכנסת לתוך גוף של אדם. וכשהיא בגוף של אדם וחוטאת בעולם הזה ומתעסקת בחשך שלה, התורה תמהה עליה ואומרת: ומה כל הכבוד הזה וכל השלמות שהשלים לנפש הזו המלך העליון והיא חוטאת לפניו?! ׳נפש כי תחטא׳, מה הדין הוא שתחטא?
מן המפרשים
מקדש מלך: בשבע עטרין הם ד' מוחין שהם ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ולבושיהם הם ג' אהי"ה כנודע והם ז' עטרין א"נ הם ז"ק דזעיר: חד רברבא וחד זעירא ז"ל הרב בק"י. חותם בתוך חותם הם יסוד ומ' שבה ומאלו החותמות נעשים תרין דיוקנין אל הנפשות א' רב…
אור החמה: אעטר לה מלכא היינו בת שבע שכינה כלול' מז' מדות למעלה מראשותיו. ור' אלעזר מתקן לשון צללים תרין. ונסו הצללים פ' אמוד. כדין בעי וגומר היינו ל' יום קודם פטירתו. או ראה שעבר במזיד. או ידע שעבר בשוגג ואח"כ נתברר לו. אם לא יגיד כדי…
הסולם: בשעתא דמטי זמנא וכו׳: בשעה שמגיע הזמן לרדת לעולם, היא עושית דירתה בגן העדן הארץ שלשים יום, לראות יקר אדונם של הצדיקים, ואח״כ עולה למקומה למעלה. ואחר זה. יורדת לעולם. והמלך הקדוש מעטיר אותה בז׳ עטרות, עד שבאה ונכנסת בגוף האדם.…