ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 29: ׳נפש כי תחטא... עד שיפוח היום ונסו הצללים׳ - ירידת הנשמה מגן עדן, וסוד שני הצללים בשעת יציאתה › פיסקה 2 (יג ע"א)

בשעה שמוציא הקב"ה נשמה להורידה - מעיד בה ומעבירה באלף ושמונה עולמות להשתעשע

ויקרא · ׳נפש כי תחטא... עד שיפוח היום ונסו הצללים׳ - ירידת הנשמה מגן עדן, וסוד שני הצללים בשעת יציאתה · מאמר 29 · פיסקה 2 · דף יג ע"א

לשון הזוהר

דְּתָנֵינָן, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק נִשְׁמְתָא לְנַחְתָּא בִּבְנֵי נָשָׁא, אַסְהִיד בָּהּ בְּכַמָּה יִעוּדִין, בְּכַמָּה קַסְטוֹרִין, בְּגִין לְנַטְרָא פִּקּוּדוֹי. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּאַעְבָּר לָהּ בְּאֶלֶף וּתְמַנְיָא עָלְמִין לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא, וּלְמֶחמֵי בְּהוּ יְקָרָא דְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. (נפקא) וְקַיְּימָא קָמֵי מַלְכָּא בִּלְבוּשׁ יְקָר, בְּדִיּוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא, בִּלְבוּשׁ יְקָר עִלָּאָה אִסְתְּכָּלַת בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא כָּל יוֹמָא, וְאַעְטַּר לָהּ בְּכַמָּה עִטְרִין.

תרגום

שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיא הקב"ה נְשָׁמָה לְהוֹרִידָהּ לִבְנֵי אָדָם, הוּא מֵעִיד בָּהּ בְּכַמָּה יִעוּדִים, בְּכַמָּה עֳנָשִׁים, כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתָהּ בְּאֶלֶף וּשְׁמוֹנָה עוֹלָמוֹת לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, וְלִרְאוֹת בָּהֶם אֶת כְּבוֹד אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. (יוֹצֵאת) וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ נִכְבָּד, בַּדְּיוֹקָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּלְבוּשׁ נִכְבָּד עֶלְיוֹן מִסְתַּכֶּלֶת בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם וּמְעַטֵּר אוֹתָהּ בְּכַמָּה עֲטָרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דתנינן, בשעתא דקודשא בריך הוא אפיק נשמתא לנחתא בבני נשא, אסהיד בה בכמה יעודין, בכמה קסטורין, בגין לנטרא פקודוי. ולא עוד אלא דאעבר לה באלף ותמניא עלמין לאשתעשעא, ולמחמי בהו יקרא דאינון דמשתדלי באורייתא. (נפקא) וקיימא קמי מלכא בלבוש יקר, בדיוקנא דהאי עלמא, בלבוש יקר עלאה אסתכלת ביקרא דמלכא כל יומא, ואעטר לה בכמה עטרין.

התרגום: ששנינו, בשעה שמוציא הקב"ה נשמה להורידה לבני אדם, הוא מעיד בה בכמה יעודים, בכמה ענשים, כדי לשמר את מצוותיו. ולא עוד, אלא שמעביר אותה באלף ושמונה עולמות להשתעשע, ולראות בהם את כבוד אותם שמשתדלים בתורה. (יוצאת) ועומדת לפני המלך בלבוש נכבד, בדיוקן של העולם הזה, בלבוש נכבד עליון מסתכלת בכבוד המלך בכל יום ומעטר אותה בכמה עטרות.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולא עוד אלא וראה בטוב ירושלים פי' מלבד שיקבלו הארה מציון שהוא יסוד זעיר. עוד יקבלו הארה מחלק שקיבלה מ' לעצמה מיסוד דזעיר:

הסולם: דתנינן בשעתא וכו׳: שלמדנו, בשעה שהקב״ה מוציא את הנשמה להורידה בבני אדם, הוא מעיד בה בכמה הבטחות, ובכמה עונשים, כדי שתשמור מצותיו. ולא עוד אלא שמעבירה באלף ושמונה עולמות, להשתעשע, ולראות בהם כבודם של העוסקים בתורה. ועומדת לפני…

אור יקר: ולא עוד אלא שגם מראה לו שכר אלף ותמנייא אפשר שהם בסוד חכמה אלף ומחכמה ולמטה תמניא והיינו סוד בינה נשמה, תפארת רוח, מלכות נפש, חכמה עדן להתעדן, ואפשר שהם סוד יאהדונה״י שהם שמנה אותיות הייחוד וסוד אל״ף כזה א י׳ בראש וי׳ בסוף ו׳…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר