ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 26: ׳תודת שלמיו׳ שני ווי"ם השלום של הכל - חלות מצות ויין הנסך כנגד הדין והרחמים › פיסקה 1 (יב ע"ב)

שלמים הוא שלמות ומרבה שלום בעולם - יעקב אחז זה וזה, ׳איש תם׳ שלם למעלה ושלם למטה

ויקרא · ׳תודת שלמיו׳ שני ווי"ם השלום של הכל - חלות מצות ויין הנסך כנגד הדין והרחמים · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף יב ע"ב

לשון הזוהר

וּשְׁלָמִים שְׁלֵימוּתָא הוּא, וּשְׁלָמָא דְּכֹלָּא. וּמַאן דְּאַקְרִיב שְׁלָמִים אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. יַעֲקֹב אִיהוּ עָבִיד שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַמָרָן. בְּגִין דְּאָחִיד לְהַאי וּלְהַאי. וּשְׁלָמִים אֲחִידָן בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, וּבְמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, בְּהַאי סִטְרָא, וּבְהַאי סִטְרָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי שְׁלָמִים. וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) - גְּבַר שְׁלִים. שְׁלִים לְעֵילָּא, וּשְׁלִים לְתַתָּא. דָּבָר אַחֵר ׳הַמְשֵׁל דָּא מִיכָאֵל׳ (איוב כה). וָפַחַד דָּא גַּבְרִיאֵל. דָּא יְסוֹדָא דִּילֵיהּ מִמַּיָּא וְדָא יְסוֹדָא דִּילֵיהּ מֵאֶשָּׁא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד שְׁלָמָא בֵּינַיְיהוּ דִּכְתִּיב, ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב).

תרגום

וּשְׁלָמִים הוּא שְׁלֵמוּת, וְהַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל. וּמִי שֶׁמַּקְרִיב שְׁלָמִים, מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. יַעֲקֹב עָשָׂה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאָחַז אֶת זֶה וְאֶת זֶה. וּשְׁלָמִים אֲחוּזִים בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בַּצַּד הַזֶּה וּבַצַּד הַזֶּה, וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁלָמִים. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב (בראשית כה) ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳, אִישׁ שָׁלֵם, שָׁלֵם לְמַעְלָה וְשָׁלֵם לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר הַמְשֵׁל (איוב כה) ׳- זֶה מִיכָאֵל׳. וָפַחַד - זֶה גַבְרִיאֵל. זֶה יְסוֹדוֹ מִמַּיִם, וְזֶה יְסוֹדוֹ מֵאֵשׁ, והקב"ה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ושלמים שלימותא הוא, ושלמא דכלא. ומאן דאקריב שלמים אסגי שלמא בעלמא. יעקב איהו עביד שלום, כמה דאמרן. בגין דאחיד להאי ולהאי. ושלמים אחידן במצות עשה, ובמצות לא תעשה, בהאי סטרא, ובהאי סטרא. ועל דא אקרי שלמים. ורזא דמלה, דכתיב, ׳ויעקב איש תם׳ (בראשית כה, כז) - גבר שלים. שלים לעילא, ושלים לתתא. דבר אחר ׳המשל דא מיכאל׳ (איוב כה). ופחד דא גבריאל. דא יסודא דיליה ממיא ודא יסודא דיליה מאשא וקודשא בריך הוא עביד שלמא בינייהו דכתיב, ׳עושה שלום במרומיו׳ (איוב כה, ב).

התרגום: ושלמים הוא שלמות, והשלום של הכל. ומי שמקריב שלמים, מרבה שלום בעולם. יעקב עשה שלום, כמו שאמרנו, משום שאחז את זה ואת זה. ושלמים אחוזים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה, בצד הזה ובצד הזה, ועל כן נקרא שלמים. וסוד הדבר - שכתוב (בראשית כה) ׳ויעקב איש תם׳, איש שלם, שלם למעלה ושלם למטה. דבר אחר המשל (איוב כה) ׳- זה מיכאל׳. ופחד - זה גבריאל. זה יסודו ממים, וזה יסודו מאש, והקב"ה עושה שלום ביניהם, שכתוב (שם) ׳עשה שלום במרומיו׳.

מן המפרשים

יהל אור: ושלמים אחידן במ"ע ובמל"ת. שפי' שלמים הוא תשלומין שכל הקרבנות באים על חטא, עולה ומנחה על מצות עשה וע"ל ט': (ח"ג ט, ב) , וחטאת ואשם על מצות לא תעשה, כל אחד במקומו, אלא שג"ת נה"י הן של נוקבא לכן מנחה נאמר 'היא', וכן חטאת. שלמים…

אור יקר: יעקב עביד שלב בגין דאחיד לחאי ולחאי אוחז ומשלים חסד וגבורה וחמדה יצדק בה לשון שלום אחת מפני שבחינתה שלום אחד המשלים יבין שתי המדות, אמנם הקרבן דרך אחרת שהם רמ״ח מצות עשהמצד אברהם ושס״ה לא תעשה מצד יצחק ושלמים הם מכפרים על עשה…

הסולם: ושלמים שלמותא הוא וכו׳: ושלמים, הוא שלמות, ושלום הכל. ומי שמקריב שלמים מרבה שלום בעולם. כי שלמים הוא בחינת קו האמצעי, כמו יעקב. יעקב, הוא עושה שלום כמו שאמרנו, משום שאחוז בזה ובזה, דהיינו שמתיחדים בו קו ימין וקו שמאל. שה״ס…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר