ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 8לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויקרא · מאמר 26

׳תודת שלמיו׳ שני ווי"ם השלום של הכל

זוהר ח"ג, פרשת ויקרא, דף יב:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

חלות מצות ויין הנסך כנגד הדין והרחמים

שלמים הוא שלמות ומרבה שלום בעולם - יעקב אחז זה וזה, ׳איש תם׳ שלם למעלה ושלם למטה

וּשְׁלָמִים הוּא שְׁלֵמוּת, וְהַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל. וּמִי שֶׁמַּקְרִיב שְׁלָמִים, מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. יַעֲקֹב עָשָׂה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאָחַז אֶת זֶה וְאֶת זֶה. וּשְׁלָמִים אֲחוּזִים בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בַּצַּד הַזֶּה וּבַצַּד הַזֶּה, וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁלָמִים. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב (בראשית כה) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, אִישׁ שָׁלֵם, שָׁלֵם לְמַעְלָה וְשָׁלֵם לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר הַמְשֵׁל (איוב כה) ׳- זֶה מִיכָאֵל׳. וָפַחַד - זֶה גַבְרִיאֵל. זֶה יְסוֹדוֹ מִמַּיִם, וְזֶה יְסוֹדוֹ מֵאֵשׁ, והקב"ה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳.

בלשון הזוהר

וּשְׁלָמִים שְׁלֵימוּתָא הוּא, וּשְׁלָמָא דְּכֹלָּא. וּמַאן דְּאַקְרִיב שְׁלָמִים אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. יַעֲקֹב אִיהוּ עָבִיד שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַמָרָן. בְּגִין דְּאָחִיד לְהַאי וּלְהַאי. וּשְׁלָמִים אֲחִידָן בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, וּבְמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, בְּהַאי סִטְרָא, וּבְהַאי סִטְרָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי שְׁלָמִים. וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) - גְּבַר שְׁלִים. שְׁלִים לְעֵילָּא, וּשְׁלִים לְתַתָּא. דָּבָר אַחֵר ׳הַמְשֵׁל דָּא מִיכָאֵל׳ (איוב כה). וָפַחַד דָּא גַּבְרִיאֵל. דָּא יְסוֹדָא דִּילֵיהּ מִמַּיָּא וְדָא יְסוֹדָא דִּילֵיהּ מֵאֶשָּׁא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד שְׁלָמָא בֵּינַיְיהוּ דִּכְתִּיב, ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ר' אחא: ׳אם על תודה יקריבנו... והתודה אשר חטא עליה׳ - חלות מצות חסר כי חטא עליה

רַבִּי אָחָא אָמַר, כָּתוּב ׳אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה וְגוֹ׳ (ויקרא ז, יב) '. מַה זֶּה אוֹמֵר? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ׳ (שם ה, ה) - עָלֶיהָ דַּוְקָא. וְעַל זֶה ׳חַלּוֹת מַצּוֹת וְגוֹ'׳. ׳וְחַלּוֹת מַצּוֹת׳, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְעַל מַה בָּאָה? מַצֹּת וְחַלֹּת כָּתוּב חָסֵר, מִשּׁוּם ׳שֶׁחָטָא עָלֶיהָ׳.

בלשון הזוהר

רִבִּי אֲחָא אָמַר, כְּתִיב ׳אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה וְגוֹ'׳ (ויקרא ז, יב). מַאי קָא מַיְירֵי. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וְהִתְודָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ׳ (ויקרא ה, ה), עָלֶיהָ דַּיְיקָא. וְעַל דָּא ׳חַלּת מַצּוֹת וְגוֹ'׳. ׳וְחַלֹּת מַצּוֹת׳, הָא אוּקְמוּהָ, וְעַל מַה אַתְיָא. ׳מַצֹּת וְחַלֹּת׳ כְּתִיב חָסֵר, בְּגִין דְּחָטָא עָלֶיהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ר' חייא: ׳על זבח תודת שלמיו׳ שנים - ר' יהודה: שני ווי"ם שהם השלום של הכל

שָׁנָה רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ (ויקרא ז, יג) - זוֹ שְׁלֵמוּת הַכֹּל. שְׁלָמָיו - שְׁנַיִם. תּוֹדָה, נוֹדָע. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, תּוֹדָה יָדוּעַ. שְׁלָמָיו לָמָּה זֶה שְׁנַיִם? אָמַר לוֹ, שְׁנֵי וָוִי"ם, וָ"ו שֶׁהַיְנוּ שְׁלָמָיו, הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל.

בלשון הזוהר

תָּאנֵי רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ (ויקרא ז, יג), דָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. שְׁלָמָיו: תְּרֵי. תּוֹדָה, אִתְיְידַע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, תּוֹדָה יְדִיעַ, שְׁלָמָיו מַהוּ תְּרֵי. אָמַר לֵיהּ, תְּרֵין וָוִין, וָ"ו דְּהַיְינוּ שְׁלָמָיו, שְׁלָמָא דְּכֹלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ר' יצחק: תודת שלמיו מטיל שלום ומעורר רחמים - ר' יוסי: כמו שהיה החטא כך היה מקריב

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳, שֶׁמַּטִּיל שָׁלוֹם בַּכֹּל, וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. ׳תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי חִיָּיא - יָפֶה, שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֶכֶת מֵאוֹתָם שְׁנַיִם, שֶׁהֵם הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳לֶחֶם חָמֵץ׳ הֲרֵי יָדוּעַ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה חֵטְא, כָּךְ הָיָה מַקְרִיב בְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, ׳תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳, דְּאָטִיל שְׁלָמָא בְּכֹלָּא, וְאִתְּעַר רַחֲמֵי בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. ׳תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳, רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא שַׁפִּיר, דְּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְבָּרְכָא מֵאִינּוּן תְּרֵי, דְּאִינּוּן שְׁלָמָא דְּכֹלָּא. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳לֶחֶם חָמֵץ׳ הָא יְדִיעַ, וְהָא אִתְּמַר כְּמָה דְּהֲוָה חַטָּאָה, כַּךְ הֲוָה מְקָרֵב בְּהַהוּא גְּוָונָא מַמָּשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חלות מצות חסר - רשבי: אלו להט החרב המתהפכת, הממונים על עוברי מצוות התורה

בֹּא רְאֵה, ׳חַלֹּת מַצֹּת׳ חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן׳ (שמות כט, ב) - לְמָה זֶה רוֹמֵז? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי הֵם ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת וְגוֹ'׳ (בראשית ג, כד) '. מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הִתְמַנּוּ עַל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, עַל אוֹתָם שֶׁעוֹבְרִים עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הַכֹּל סֹלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, לְהַמְשִׁיךְ שֶׁמֶן מִשְׁחָה מֵהַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, וְיִתְבָּרְכוּ כֻלָּם כְּאֶחָד מֵאוֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, חַלֹּת מַצֹּת חָסֵר, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשׁוּחִים בַּשָּׁמֶן. לְמַאי קָא רְמִיזָא. (שמות רכ"ג ע"א) ׳אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָנֵי אִינּוּן׳ (בראשית ג, כד) ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת וְגוֹ'׳. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אִתְמָנָן עַל אָרְחַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, עַל אִינּוּן דְּעַבְרִין עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְעַל דָּא כֹּלָּא סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, לְאַמְשָׁכָא מְשַׁח רְבוּת מֵאֲתַר עִלָּאָה לְתַתָּא, וְיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, מֵהַהוּא מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יין לנסך - רביעית ההין מלאה יין שמן ומים לנסוך, יש יין טוב ויש יין להעניש שהוא דין

וְזְהִוּ יַיִן לַנֶּסֶךְ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ רְבִיעִית הַהִין. וּמָקוֹם אֶחָד (תָּלוּי) מָלֵא יַיִן וְשֶׁמֶן וּמַיִם לְנִסּוּךְ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְאֶת כָּל אוֹתָן הַנְּטִיעוֹת. וְעַל כֵּן, יֵשׁ מַיִם וְיֵשׁ מַיִם. יַיִן, יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא טוֹב, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא לְהַעֲנִישׁ, שֶׁהוּא דִין.

בלשון הזוהר

ודָא הוּא יַיִן לַנְּסֶךְ, וְהָא אוֹקִימְנָא רְבִיעִית הַהִין. וַאֲתַר חַד (ס"א תלי) מָלֵּי יַיִן וְשֶׁמֶן וּמַיִם לְנִסּוּךְ, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, מַיִם לְאַשְׁקָאָה גִּנְתָּא, וְכָל אִינּוּן נְטִיעָן. וְעַל דָּא, אִית מַיִם וְאִית מַיִם. יַיִן, אִית אֲתַר דְּאִיהוּ טוֹב, וְאִית אֲתַר דְּאִיהוּ לְאַעְנְשָׁא דְּאִיהוּ דִּינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הרואה יין בחלומו - לתלמיד חכם טוב ומשמח, ולאחרים דין, ולכן מקריבים כדי שיעבור הדין

עֵל כֵּן, מִי שֶׁרוֹאֶה יַיִן בַּחֲלוֹמוֹ - יֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא טוֹב, וְיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא דִין. אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, כָּתוּב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) - וְכָתוּב, (שִׁיר א) ׳טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן׳ - זֶהוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּל. וְאִם לֹא - ׳תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ׳ (משלי לא, ו) - יֵשׁ יַיִן אַחֵר שֶׁהוּא דִין, ׳וְעַל כֵּן׳ נָאֶה לְהַקְרִיב אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּקָרְבָּנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּעֳבַר הַדִּין וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמִים. עוֹבֵר יַיִן וּבָא יַיִן, וְכֵן בַּכֹּל.

בלשון הזוהר

עַל דָּא, מַאן דְּחָמֵי יַיִן בְּחֶלְמֵיהּ, אִית לְמַאן דְּאִיהוּ טַב, וְאִית לְמַאן דְּאִיהוּ דִּינָא. אִי תַּלְמִיד חָכָם הוּא, כְּתִיב ׳וייִן יְשַׂמַּח לֵבָב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו). וּכְתִיב ׳כִּי טוֹבִים דּוֹדֶךָ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ב), וְדָא הוּא יַיִן דְּמִנְטְרֵי, דְּחַדֵּי לְכֹלָּא. וְאִי לָא, ׳תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ׳ (משלי לא, ו). אִית יַיִן אָחֳרָא דְּאִיהוּ דִּינָא. וְעַל דָּא, יֵאוֹת לְקָרְבָא אִלֵּין מִלִּין בְּקָרְבָּנֵיהּ, בְּגִין דְּיִתְעַבָּר דִּינָא, וְיִתְּעַר רַחֲמֵי. אַעְבָּר יַיִן, ואַיְיתֵי יַיִן, וְכֵן בְּכֹלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמן אינו סר מקרבנות לעולמים חוץ ממנחת קנאות - שם הכל דין ולא צריכים רחמים

וְשֶׁמֶן אֵינוֹ סָר מִקָּרְבָּנוֹת לְעוֹלָמִים, פְּרָט ׳לְמִנְחַת קְנָאוֹת׳ (במדבר ה, טו), שֶׁכָּתוּב ׳לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְגוֹ׳ (במדבר ה, טו) '. שֶׁהֲרֵי כָּאן לֹא צְרִיכִים רַחֲמִים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל דִּין, שֶׁכָּתוּב ׳וְצָבְתָה בִּטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ׳ - וְכָתוּב ׳יִתֵּן ה' וְגוֹ'׳. וְעַל זֶה, ׳וְזֹּאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים׳ - ׳אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ׳.

בלשון הזוהר

וְשֶׁמֶן לָא אַעְדֵּי מִקָרְבָּנֵיה לְעָלְמִין, בַּר ׳מִמִּנְחַת קְנָאוֹת׳ (במדבר ה, טו) דִּכְתִּיב, ׳לא יִצּוֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְגוֹ'׳. דְּהָא הָכָא לָא בַּעְיָא רַחֲמֵי, דְּהָא כֹּלָּא דִּינָא, דִּכְתִּיב, ׳וְצָבְתָה בִּטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ׳ (במדבר ה, כז). וּכְתִיב ׳יִתֵּן יהו"ה וְגוֹ'׳ (במדבר ה, כט), וְעַל דָּא ׳וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים׳ ׳אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'... העמדים בבית ה' בלילות׳

שבח בני המהימנותא הקמים בחצות לילה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.