ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 20: ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל › פיסקה 3 (ט ע"א)

קושיית ר' אלעזר לרשבי אביו: מדוע הרעב בא רק בעוון עשירים - ואיך יהרגו עניים ויעמידו עשירים

ויקרא · ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהִי, אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן דְּעַל תְּלַת חוֹבֵי עָלְמָא רָעָב בָּא לְעוֹלָם, וְכֻלְּהוּ חוֹבֵי לָא מִשְׁתַּכְּחֵי אֶלָּא בְּעַתִירֵי, בְּגִין דְּלִבַּיְיהוּ גַּס בְּהוּ, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּמִסְכְּנֵי, מַה דִּינָא הוּא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לְמִסְכְּנֵי, וְקָאִים לַעֲתִירֵי, דְּהָא מֵהַשְׁתָּא יוֹסִפוּן לְמֶחטֵי קָמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת שָׁאַלְתָּ וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאָמְרוּ, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִן רַשִּׁיעַיָּא וּלְאוֹבָדָא לְהוּ מִן עָלְמָא, כְּדֵין יָהִיב לְהוּ שָׁלוֹם, ואַשְׁלִים לְהוּ בְּכֹלָּא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁעַל שְׁלֹשָׁה חֲטָאֵי הָעוֹלָם הָרָעָב בָּא לָעוֹלָם, וְכָל הַחֲטָאִים אֵינָם נִמְצָאִים אֶלָּא רַק בָּעֲשִׁירִים, מִשּׁוּם שֶׁלִּבָּם גַּס בָּהֶם, וְלֹא נִמְצָאִים בָּעֲנִיִּים. מָה הַדִּין? שהקב"ה יַהֲרֹג אֶת הָעֲנִיִּים וְיַעֲמִיד אֶת הָעֲשִׁירִים?! שֶׁהֲרֵי מֵעַכְשָׁו יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְפָנָיו! אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ, כְּשֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְהִפָּרַע מֵהָרְשָׁעִים וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, אֲזַי נוֹתֵן לָהֶם שָׁלוֹם וּמַשְׁלִים לָהֶם בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוהי, אמר ליה, הא תנינן דעל תלת חובי עלמא רעב בא לעולם, וכלהו חובי לא משתכחי אלא בעתירי, בגין דלבייהו גס בהו, ולא משתכחי במסכני, מה דינא הוא, דקודשא בריך הוא קטיל למסכני, וקאים לעתירי, דהא מהשתא יוספון למחטי קמיה. אמר ליה יאות שאלת והא אוקמוה חברייא ואמרו, כד בעא קודשא בריך הוא לאתפרעא מן רשיעיא ולאובדא להו מן עלמא, כדין יהיב להו שלום, ואשלים להו בכלא.

התרגום: רבי אלעזר שאל את רבי שמעון אביו, אמר לו, הרי שנינו שעל שלשה חטאי העולם הרעב בא לעולם, וכל החטאים אינם נמצאים אלא רק בעשירים, משום שלבם גס בהם, ולא נמצאים בעניים. מה הדין? שהקב"ה יהרג את העניים ויעמיד את העשירים?! שהרי מעכשו יוסיפו לחטא לפניו! אמר לו, יפה שאלת, והרי פרשוה החברים ואמרו, כשרוצה הקב"ה להפרע מהרשעים ולאבדם מן העולם, אזי נותן להם שלום ומשלים להם בכל.

מן המפרשים

הסולם: רבי אלעזר שאיל וכו׳: ר״א שאל את אביו ר׳ שמעון, אמר לו, הרי למדנו שעל ג׳ חטאי העולם, בא רעב לעולם, דהיינו תרומה, ומעשר, וחלה, שאינם מפרישים, (אבות דרבי נתן פרק עשרים ושבעה) וכל החטאים האלו אינם נמצאים אלא בעשירים, משום שלבם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר