ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 20: ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל › פיסקה 2 (ח ע"ב)

ר' אלעזר: כפי שהיה החטא כך היה הקרבן - עשיר שור, בינוני מן הצאן, עני הקל מהכל

ויקרא · ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף ח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּמָה דְּהֲוָה חַטָּאָה הָכִי הֲוָה מַקְרִיב. עֲתִירָא, דְּזִמְנִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, הֲוָה מַקְרִיב תּוֹרָא. בְּגִין דְּלִבֵּיהּ חָשִׁיב יַתִּיר לְמֶחֱטֵי קָמֵיהּ מָארֵיהּ. בֵּינוֹנִי, מַקְרִיב מִן הַצֹּאן, בְּגִין דִּרְעוּתֵיהּ לָאו גַּס בֵּיהּ כָּל כַּךְ לְמֶחטֵי. מִסְכְּנָא דְּלִבֵּיהּ לָא גַּס בֵּיהּ, רְעוּתֵיהּ נָמוֹךְ מִכֹּלָּא, מַקְרִיב מֵהַהוּא קָלִיל מִכֹּלָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבְּנֵיהוֹן לְכֻלְּהוּ, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין דִּינָא כָּל חַד וְחַד בְּמַתְקְלָא יְשָׁרָה.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַחֵטְא - כָּךְ הָיָה מַקְרִיב. עָשִׁיר, שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ לִפְעָמִים, הָיָה מַקְרִיב שׁוֹר, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב יוֹתֵר לַחֲטֹא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. הַבֵּינוֹנִי מַקְרִיב מִן הַצֹּאן, מִשּׁוּם שֶׁרְצוֹנוֹ אֵינוֹ גַס בּוֹ כָּל כָּךְ לַחֲטֹא. הֶעָנִי שֶׁלִּבּוֹ לֹא גַס בּוֹ, רְצוֹנוֹ נָמוּךְ מֵהַכֹּל, מַקְרִיב מֵאוֹתוֹ הַקַּל מֵהַכֹּל. וְנוֹדְעוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם לְכֻלָּם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדָּם, והקב"ה דָּן דִּינוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִשְׁקָל יָשָׁר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, כמה דהוה חטאה הכי הוה מקריב. עתירא, דזמנין דלביה גס ביה, הוה מקריב תורא. בגין דלביה חשיב יתיר למחטי קמיה מאריה. בינוני, מקריב מן הצאן, בגין דרעותיה לאו גס ביה כל כך למחטי. מסכנא דלביה לא גס ביה, רעותיה נמוך מכלא, מקריב מההוא קליל מכלא. ואשתמודען קרבניהון לכלהו, כל חד וחד בלחודייהו, וקודשא בריך הוא דאין דינא כל חד וחד במתקלא ישרה.

התרגום: אמר רבי אלעזר, כמו שהיה החטא - כך היה מקריב. עשיר, שלבו גס בו לפעמים, היה מקריב שור, משום שלבו חושב יותר לחטא לפני רבונו. הבינוני מקריב מן הצאן, משום שרצונו אינו גס בו כל כך לחטא. העני שלבו לא גס בו, רצונו נמוך מהכל, מקריב מאותו הקל מהכל. ונודעו הקרבנות שלהם לכלם, כל אחד ואחד לבדם, והקב"ה דן דינו של כל אחד ואחד במשקל ישר.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר׳ אלעזר וכו׳: אר״א, כמו שהיה החטא כך הוא מקריב, העשיר, שלפעמים לבו גבוה עליו, היה מקריב שור, משום שלבו ראוי יותר לחטוא לפני אדונו. בינוני, מקריב מן הצאן , משום שרוחו אינו גבוה כל כך לחטוא. עני, שלבו אינו גבוה עליו, ורוחו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר