קרבן העני חשוב לפני הקב"ה - הוא מקריב שני קרבנות חלבו ודמו ומה שהביא, וחילק כל נכסיו לעניים
ויקרא · ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל · מאמר 20 · פיסקה 12 · דף ט ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, קָרְבְּנָא דְּמִסְכְּנָא חָשִׁיב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא הוּא קָרִיב תְּרֵי קָרְבְּנִין לְקָמֵיהּ. חַד חֶלְבֵּיהּ וְדָמֵיהּ. וְחַד הַהוּא דְּקָרִיב. דְּהָא לֵית לֵיהּ לְמֵיכַל, וְהוּא אַיְיתֵי קָרְבְּנָא. קָרְבְּנָא דְּעָנִי קָלִיל מִכֹּלָּא תְּרֵין תּוֹרִין, אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה, וְאִי לָאו, זְעֵיר קִמְחָא, וּמִתְכַּפֵּר בֵּיהּ וְהַהוּא שַׁעֲתָא מַכְרִיזִין וְאַמְרֵי, ׳כִּי לֹא בָזָה וְלא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי׳. כָּל כַּךְ לָמָּה. בְּגִין דְּקָרְבְּנָא דְּעָנִי עָדִיף מִכֹּלָּא. דְּהָא הוּא גָּרִים לִי לְמֶהֱוֵי בְּעַדְבֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא גָּרִים לִי לְמֶהֱוֵי בְּחוּלָקָא דְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִין כָּךְ פְּלִיגְנָא כָּל נְכָסַי (ס"א פליגנא נכסי, פלגא) לְמִסְכְּנֵי, דְּהָא אִינּוּן גָּרְמוּ לִי כּוּלֵי הַאי.
תרגום
בֹּא רְאֵה, קָרְבַּן הֶעָנִי חָשׁוּב לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁהֲרֵי הוּא הִקְרִיב שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת לְפָנָיו, אֶחָד חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאֶחָד אוֹתוֹ שֶׁהִקְרִיב. שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ לֶאֱכֹל, וְהוּא הֵבִיא קָרְבָּן. קָרְבַּן הֶעָנִי קַל מֵהַכֹּל - שְׁנֵי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְאִם לֹא - מְעַט קֶמַח, וּמִתְכַּפֵּר בּוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: ׳כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי׳ (תהלים כב, כה) - כָּל כָּךְ לָמָּה? כִּי קָרְבַּן הֶעָנִי עָדִיף מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הוּא גָרַם לִי לִהְיוֹת בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהוּא גוֹרֵם לִי לִהְיוֹת בַּחֵלֶק שֶׁל הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ חִלַּקְתִּי כָּל נְכָסַי (חלקתי נכסי, חֲצִי) לַעֲנִיִּים, שֶׁהֲרֵי הֵם גָּרְמוּ לִי כָּל זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, קרבנא דמסכנא חשיב קמי קודשא בריך הוא, דהא הוא קריב תרי קרבנין לקמיה. חד חלביה ודמיה. וחד ההוא דקריב. דהא לית ליה למיכל, והוא אייתי קרבנא. קרבנא דעני קליל מכלא תרין תורין, או תרין בני יונה, ואי לאו, זעיר קמחא, ומתכפר ביה וההוא שעתא מכריזין ואמרי, ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות עני׳. כל כך למה. בגין דקרבנא דעני עדיף מכלא. דהא הוא גרים לי למהוי בעדביה דקודשא בריך הוא, הוא גרים לי למהוי בחולקא דאורייתא. בגין כך פליגנא כל נכסי (ס"א פליגנא נכסי, פלגא) למסכני, דהא אינון גרמו לי כולי האי.
התרגום: בא ראה, קרבן העני חשוב לפני הקב"ה, שהרי הוא הקריב שני קרבנות לפניו, אחד חלבו ודמו, ואחד אותו שהקריב. שהרי אין לו לאכל, והוא הביא קרבן. קרבן העני קל מהכל - שני תורים או שני בני יונה, ואם לא - מעט קמח, ומתכפר בו, ובאותה שעה מכריזים ואומרים: ׳כי לא בזה ולא שקץ ענות עני׳ (תהלים כב, כה) - כל כך למה? כי קרבן העני עדיף מהכל, שהרי הוא גרם לי להיות בגורלו של הקב"ה, והוא גורם לי להיות בחלק של התורה. משום כך חלקתי כל נכסי (חלקתי נכסי, חצי) לעניים, שהרי הם גרמו לי כל זה.
מן המפרשים
הסולם: ת״ח קרבנא דמסכנא וכו׳: בוא וראה, קרבנו של העני חשוב לפני הקב״ה. כי הוא מקריב לפניו ב׳ קרבנות, א׳ חלבו ודמו, ואי הקרבן שמקריב, שהרי אין לו לאכול, והוא מביא קרבן, ע״כ נתמעטו מחמת זה חלבו ודמו. קרבן העני קל מכולם, ב׳ תורים או ב׳…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: