ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 20: ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל › פיסקה 13 (ט ע"ב)

כמו שהעני הרתיח חלבו ודמו כך המנחה מרתיחים בשמן - עיקר הקרבן רצון הלב והנפש

ויקרא · ׳אם עלה קרבנו מן הבקר... מן הצאן... מן העוף׳ - מעשה העשיר שקרבנו נדחה, וקרבן העני החביב מהכל · מאמר 20 · פיסקה 13 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

כְּמָה דְּמִסְכְּנָא אַרְתַּח חֶלְבֵּיהּ וְדָמֵיהּ, כַּךְ הַהוּא קִמְחָא מְרַתְּחִין לֵיהּ בִּמְשַׁח רְבוּת. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּאֲפִילּוּ כָּל בַּר נָשׁ מְקָרֵב הַאי מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת וּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת. בְּגִין, דִּכְמָּה דְּחַטָּאָה אַרְתַּח חֶלְבֵּיהּ וְדָמֵיהּ בְּאֶשָּׁא דְּיֵצֶר הָרָע, וְכָל שַׁיְיפוֹי רַתְחֵי בְּאֶשָּׁא, כַּךְ קָרְבְּנָא דָּא, כְּהַאי גַּוְונָא מַמָּשׁ. וְעִקָרָא דְּקָרְבְּנָא כְּגַוונָא דְּחַטָּאָה, וּלְקָרְבָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְעוּתָא דְּלִבֵּיהּ, וְרוּחֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ, דְּהַאי חֲבִיבָא מִן כֹּלָּא קָמֵיהּ.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁהֶעָנִי הִרְתִּיחַ חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, כָּךְ אוֹתוֹ הַקֶּמַח מַרְתִּיחִים בְּשֶׁמֶן מִשְׁחָה. וְכָךְ לָמַדְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל אָדָם מַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה הַזּוֹ עַל הַמַּחֲבַת וּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, מִשּׁוּם שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַחֵטְא הִרְתִּיחַ אֶת חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ בְּאֵשׁ הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל אֵיבָרָיו רָתְחוּ בָאֵשׁ - כָּךְ הַקָּרְבָּן הַזֶּה כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, וְעִקַּר הַקָּרְבָּן כְּמוֹ הַחֵטְא, וּלְהַקְרִיב לִפְנֵי הקב"ה רְצוֹן לִבּוֹ וְרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּה חָבִיב מֵהַכֹּל לְפָנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כמה דמסכנא ארתח חלביה ודמיה, כך ההוא קמחא מרתחין ליה במשח רבות. והכי אוליפנא, דאפילו כל בר נש מקרב האי מנחה על המחבת ומנחת מרחשת. בגין, דכמה דחטאה ארתח חלביה ודמיה באשא דיצר הרע, וכל שייפוי רתחי באשא, כך קרבנא דא, כהאי גוונא ממש. ועקרא דקרבנא כגוונא דחטאה, ולקרבא קמי קודשא בריך הוא, רעותא דלביה, ורוחיה ונפשיה, דהאי חביבא מן כלא קמיה.

התרגום: כמו שהעני הרתיח חלבו ודמו, כך אותו הקמח מרתיחים בשמן משחה. וכך למדנו, שאפלו כל אדם מקריב את המנחה הזו על המחבת ומנחת מרחשת, משום שכמו שהחטא הרתיח את חלבו ודמו באש היצר הרע וכל איבריו רתחו באש - כך הקרבן הזה כמו כן ממש, ועקר הקרבן כמו החטא, ולהקריב לפני הקב"ה רצון לבו ורוחו ונפשו, שזה חביב מהכל לפניו.

מן המפרשים

הסולם: כמה דמסכנא ארתח וכו׳: כמו שהעני מרתיח חלבו ודמו, כך קמח ההוא, שהביא, מרתיחים אותו בשמן טוב. וכאן למדנו שאפילו כל אדם מקריב מנחה זו על המחבת ומנחת מרחשת. משום, כמו שהחטא מרתיח חלבו ודמו באש היצר הרע, וכל אבריו מרתיחים באש. כך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר