ר' חייא פתח ׳באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי׳ - קושיית הפסוק שאין ראשו סופו
ויקרא · ׳באתי לגני אחתי כלה׳ - יום הקמת המשכן למטה ולמעלה, וזיווג הקב"ה עם כנסת ישראל בהתרוות הששה · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ (ויקרא א, א). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, א), הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳, לְבָתַר ׳אִכְלוּ רֵעִים׳. מַאן דִּמְזַמֵּן לְאָחֳרָא, כַּד מְזוֹנָא מִתְתַּקָּן קָמֵיהּ. בָּתַר דְּאִיהוּ אָכַל, הֵיאַךְ יַזְמִין לְאָחֳרָא.
תרגום
וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ (ויקרא א, א) - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ה) ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ וְגוֹ'. - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי (שיר השירים ה, א)׳ - אַחַר כָּךְ - אִכְלוּ רֵעִים - מִי שֶׁמַּזְמִין אֶת הָאַחֵר, כְּשֶׁמָּזוֹן מְתֻקָּן לְפָנָיו. אַחַר שֶׁאָכַל, אֵיךְ יַזְמִין אֶת הָאַחֵר?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויקרא ׳אל משה וידבר יהו"ה אליו מאהל מועד לאמר׳ (ויקרא א, א). רבי חייא פתח ואמר, ׳באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי וגו'׳ (שיר השירים ה, א), האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה. כתיב ׳אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי׳, לבתר ׳אכלו רעים׳. מאן דמזמן לאחרא, כד מזונא מתתקן קמיה. בתר דאיהו אכל, היאך יזמין לאחרא.
התרגום: ויקרא ׳אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר׳ (ויקרא א, א) - רבי חייא פתח ואמר, (שיר ה) ׳באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי׳ וגו'. - הפסוק הזה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כתוב ׳אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי (שיר השירים ה, א)׳ - אחר כך - אכלו רעים - מי שמזמין את האחר, כשמזון מתקן לפניו. אחר שאכל, איך יזמין את האחר?
מן המפרשים
אור החמה: ר' חייא פתח באתי לגני וגומר לאו רישיה סופיה וגומר. רישי' דקרא משמע סיפור דברים אכלתי שתיתי וסופי' דקרא משמע דאתא לזמנא דאמר אכלו רעים וספור דברים נגדיי לזימון משום דמאן דמזמן לאחרא וגומר.
אור יקר: יערי עם דבשי, והם שותים אותם שהם בבחינת.
הסולם: ויקרא אל משה וגו׳: רבי חייא פתח ואמר, באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי וגו'. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו, כתוב, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, ואח״כ כתוב, אכלו רעים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: