ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 1: ׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳ - סוד צירופי האותיות שנמסרו למשה, ומחנות המלאכים המתנוצצים בהן עד קריאת ׳ויקרא אל משה׳ › פיסקה 25 (ג ע"ב)

לפני ולפנים נוצצת האות ם' הסתומה בסתר הקדש - מכה בד' ה' ואל ונקראת ׳ויקרא אל משה׳

ויקרא · ׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳ - סוד צירופי האותיות שנמסרו למשה, ומחנות המלאכים המתנוצצים בהן עד קריאת ׳ויקרא אל משה׳ · מאמר 1 · פיסקה 25 · דף ג ע"ב

לשון הזוהר

לְגוֹ לְגוֹ, בַּאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, נָצִיץ אָת חַד גּוֹ טְמִירוּ דְּקֹדֶשׁ, וְאִיהִי אָת ם סְתִימָא. הַאי נָצִיץ בִּנְצִיצוּ עַל כֻּלְּהוּ אַתְוָון, וְקָלָא הוּא נָפִיק מִבֵּינַיְיהוּ דְּאִלֵּין אַתְוָון. כְּדֵין בָּטַשׁ נְצִיצוּ דְּהַאי אָת, וְנָטִיל תְּרֵין אַתְוָון אָחֳרָנִין נְצִיצִין דְּתַלְיָין בַּאֲוִירָא, וְאִינּוּן ד' ה' וְאִשְׁתְּאַר אֵל, וְאִתְחַבְּרָן בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין דִּסְטָר יְמִינָא, וּבָטְשׁוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְנַטְלֵי כֻּלְּהוּ, וְאִתְהַדְּרָן קַדְמָאֵי כְּמִלְּקַדְּמִין וְנַפְקֵי לְבַר, וּכְדֵין אִקְרוּן׳ וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳.

תרגום

לִפְנַי וְלִפְנִים, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, נוֹצֶצֶת אוֹת אַחַת בְּתוֹךְ סֵתֶר הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא הָאוֹת ם הַסְּתוּמָה. זוֹ נוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְיוֹצֵא קוֹל מִבֵּין הָאותִיּות הַלָּלוּ. אָז מַכָּה הִתְנוצְצוּת הָאות הַזּו, וְנוטֶלֶת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת נוֹצְצוֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר, וְהֵן ד' ה' (ויקרא א, א) - וְנִשְׁאָר אֵל, וּמִתְחַבְּרוֹת בָּאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל צַד יָמִין, וּמַכּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְכֻלָּן נוֹסְעוֹת וְחוֹזְרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹצְאוֹת הַחוּצָה, וְאָז נִקְרָאוֹת׳ וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לגו לגו, באתר דאקרי קדש, נציץ את חד גו טמירו דקדש, ואיהי את ם סתימא. האי נציץ בנציצו על כלהו אתוון, וקלא הוא נפיק מבינייהו דאלין אתוון. כדין בטש נציצו דהאי את, ונטיל תרין אתוון אחרנין נציצין דתליין באוירא, ואינון ד' ה' ואשתאר אל, ואתחברן באלין אחרנין דסטר ימינא, ובטשו אלין באלין, ונטלי כלהו, ואתהדרן קדמאי כמלקדמין ונפקי לבר, וכדין אקרון׳ ויקרא אל משה׳.

התרגום: לפני ולפנים, במקום שנקרא קדש, נוצצת אות אחת בתוך סתר הקדש, והיא האות ם הסתומה. זו נוצצת בהתנוצצות על כל האותיות, ויוצא קול מבין האותיות הללו. אז מכה התנוצצות האות הזו, ונוטלת שתי אותיות אחרות נוצצות שתלויות באויר, והן ד' ה' (ויקרא א, א) - ונשאר אל, ומתחברות באחרות הללו של צד ימין, ומכות אלו באלו, וכלן נוסעות וחוזרות הראשונות כבראשונה ויוצאות החוצה, ואז נקראות׳ ויקרא אל משה׳.

מן המפרשים

יהל אור: הה"ד ויקרא אל משה. ר"ל צירוף ויקרא זהו שנתגלה אל משה שבעוד צירוף הראשון אוקיר מתנוצץ לא יכול משה לבא אל אהל מועד כמש"ו, ואח"כ ויקרא אז אל משה, וקראו שיכנס בתוכו: ברזא דיזל מים. מיסוד, גבורות גשמים: ואיהו את ר'. צ"ל ש': בההוא…

הסולם: לגו לגו באתר וכו׳: לפני ולפנים במקום שנקרא קדש, דהיינו בבינה, מתנוצצת אות אחת בבחינת העלמה של קדש, והיא אות ם׳ סתומה. כי ם' סתומה מאירה תמיד בצד שמאל דבינה. זו מתנוצצת בהתנוצצות על כל האותיות א׳ ל׳ ד׳ ה׳. וקול יוצא מבין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר