׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳
סוד צירופי האותיות שנמסרו למשה, ומחנות המלאכים המתנוצצים בהן עד קריאת ׳ויקרא אל משה׳
ר' אלעזר פתח ׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳ - הבדל דורות ראשונים שידעו לצרף אותיות שנמסרו למשה
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שְׁאַל לְךְ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךְ הַעֲמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׳ (ישעיה ז, יא) - הִסְתַּכַּלְתִּי בְּדוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים וְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, מַה בֵּין דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים? הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ יוֹדְעִים וּמִתְבּוֹנְנִים בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וְיוֹדְעִים לְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת אֶת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְיוֹדְעִים בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת חָכְמָה לְהַנְהִיג אֶת הַמַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יהו"ה אֱלֹהֶיךָ הַעֲמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׳ (ישעיהו ז, יא). אִסְתַּכַּלְנָא בְּדָרִין קַדְמָאִין וְדָרִין בַּתְרָאִין, מַה בֵּין דָּרִין קַדְמָאִין לְדָרִין בַּתְרָאִין. דָּרִין קַדְמָאִין הֲווֹ יַדְעִין וּמִסְתַּכְּלִין בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְיַדְעִין לְצָרְפָא אַתְוָון דְּאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִילּוּ חַיָּיבִין דִּבְהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, הֲווֹ יַדְעִין גּוֹ אַתְוָון חָכְמְתָא עִלָּאָה. וְיַדְעִין גּוֹ אַתְוָון עִלָּאִין, וְגוֹ אַתְוָון תַּתָּאִין, חָכְמְתָא לְאַנְהָגָא עוֹבָדִין בְּהַאי עָלְמָא.
כל אות שנמסרה למשה מתעטרת על ראשי החיות הקדושות - ופורחת באויר העליון
מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת שֶׁנִּמְסְרָה לְמֹשֶׁה, הָיוּ מִתְעַטְּרוֹת וְעוֹלוֹת עַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְכָל הַחַיּוֹת הָיוּ מִתְעַטְּרוֹת בָּהֶן, וּפוֹרְחוֹת לְתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁיּוֹרֵד מִתּוֹךְ הָאֲוִיר הָעֶלְיוֹן, דַּקִּיק וְלֹא יָדוּעַ.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּכָל אָת וְאָת דְּאִתְּמְסַר לֵיהּ לְמֹשֶׁה, הֲווֹ מִתְעַטְּרִין וְסַלְּקִין עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּחֵיוָון עִלָּאִין קַדִּישִׁין. וְכֻלְּהוּ חֵיוָון הֲווֹ מִתְעַטְּרֵי בְּהוּ, וּפַרְחִין גּוֹ אֲוִירָא, דְּנַחְתָּא מִגּוֹ אֲוִירָא עִלָּאָה, דָּקִיק דְּלָא יְדִיעַ.
אותיות גדולות ואותיות דקות יורדות משני היכלות - ונמסרו למשה בסיני
וְעוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְאוֹתִיּוֹת דַּקּוֹת. הָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת יוֹרְדוֹת מִתּוֹךְ הַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן הַטָּמִיר שֶׁל הַכֹּל, וְהָאוֹתִיּוֹת הַדַּקּוֹת הָיוּ יוֹרְדוֹת מִתּוֹךְ הֵיכָל אַחֵר תַּחְתּוֹן, וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
בלשון הזוהר
וסַלְּקִין וְנַחְתִּין אַתְוָון רַבְרְבִין וְאַתְוָון דְּקִיקִין. אַתְוָון רַבְרְבִין נַחְתִּין מִגּוֹ הֵיכָלָא עִלָּאָה טְמִירָא דְּכֹלָּא, וְאַתְוָון דְּקִיקִין הֲווֹ נַחְתִּין מִגּוֹ הֵיכָלָא אָחֳרָא תַּתָּאָה, ואִלֵּין ואִלֵּין אִתְמְסָרוּ לֵיהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
חיבור האותיות בסתר - כמו א' שמתחברות עמה בסתר שתי אחרות
וְחִבּוּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמִּתְחַבְּרוֹת בַּסֵּתֶר בְּכָל אוֹת וָאוֹת, כְּמוֹ א', אוֹת יְחִידָה, מִתְחַבְּרוֹת עִמָּהּ בַּסֵּתֶר שְׁתֵּי אֲחֵרוֹת לף. וְכֵן כֻּלָּן נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְכֻלָּן נִסְתָּרוֹת בְּתוֹךְ הַחֲבֵרִים. אַשְׁרֵיהֶ ם.
בלשון הזוהר
וְחִבּוּרָא דְּאַתְוָון דְּאִינּוּן מִתְחַבְּרָאן בִּטְמִירוּ בְּכָל אָת וְאָת, כְּגוֹן א, אָת יְחִידָא, מִתְחַבְּרָאן עִמָּהּ בִּטְמִירוּ תְּרֵין אָחֳרָנִין לף. וְכֵן כֻּלְּהוּ אִתְמְסָרוּ לֵיהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְכֻלְּהוּ טְמִירִין גּוֹ חַבְרַיָּיא, זַכָּאִין אִינּוּן.
׳שאל לך אות׳ - אות ממש, ואות ו' ברחב הנקראת אות אמת
׳שְׁאַל לְךְ אוֹת׳ (ישעיה ז, יא) - אוֹת מַמָּשׁ. שֶׁכֻּלָּם הָיוּ נוֹסְעִים בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן בְּרָחָב מַה כָּתוּב, ׳וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת׳ (יהושע ב, יב), זוֹ אוֹת ו ' - שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת ׳אוֹת אֱמֶת׳ (יהושע ב, יב). וְאִם תֹּאמַר שֶׁשְּׁאָר הָאותִיּות אֵינָן אֱמֶת - כֵּן, אֶלָּא הָאוֹת הַזּוֹ נִקְרֵאת אוֹת אֱמֶת.
בלשון הזוהר
שְׁאַל לְךָ אוֹת, אוֹת מַמָּשׁ. דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ נַטְלִין בְּרָזָא דְּאַתְוָון. וְכֵן בְּרָחָב מַה כְּתִיב, ׳וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת, דָּא אָת ו', דְּדָא אִקְרֵי אוֹת אֱמֶת׳ (יהושע ב, יב-יג). וְאִי תֵּימָא שְׁאָר אַתְוָון לָאו אִינּוּן אֱמֶת. אִין, אֶלָּא אוֹת דָּא אוֹת אֱמֶת אִקְרֵי.
׳העמק שאלה׳ ו ׳הגבה למעלה׳ - אותיות ה' אחרונה ויו"ד הראש שבשם הקדוש
הַעָמֵק שְׁאָלָה - זוֹ אוֹת ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ. ׳אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׳ - זוֹ אוֹת יוֹ"ד הָרֹאשׁ שֶׁבַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, שְׁאַל נָא ׳אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךְ׳ (ישעיה ז, יא) - אוֹת מִן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳מֵעִם ה׳ ', שֶׁזֶּהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא, אוֹת אַחַת שֶׁבּוֹ, וְהַמִּשְׁכָּן עוֹמֵד עַל זֶה.
בלשון הזוהר
׳הַעֲמֵק שְׁאָלָה׳, דָּא אוֹת ה' בַּתְרָאָה דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא. ׳אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׳ - דָּא אָת יוֹ"ד רֵישָׁא דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יהו"ה אֱלהֶיךָ׳, אוֹת מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳מֵעִם יהו"ה׳, דְּדָא אִיהוּ שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָת חַד דְּבֵיהּ, וּמַשְׁכְּנָא קָאִים עַל דָּא.
קושיית משה בהר ארבעים יום אם לא יכל לבוא אל אהל מועד
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁעָלָה ׳הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן׳ (במדבר ט, יח) וְשָׁרָה עָלָיו, כָּל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת וְכָל אוֹתָם כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַעְלָה, כֻּלָּם הָיוּ ׳בְּתוֹךְ הֶעָנָן׳. מַה כָּתוּב? ׳וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן׳ (שמות מ, לה) - וְכָתוּב, ׳וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן׳ (שם כד, יח) - ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳ - אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס לַמִּשְׁכָּן, לָמָּה הָיָה יוֹשֵׁב בָּהָר כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים הַיָּמִים?
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, כַּד סָלִיק עֲנָנָא עַל מַשְׁכְּנָא וְשָׁרָא עֲלוֹי, כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן מָאנֵי מַשְׁכְּנָא דִּלְעֵיל, כֻּלְּהוּ הֲווֹ גּוֹ עֲנָנָא. מַה כְּתִיב, ׳וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן׳ (שמות מ, לה). וּכְתִיב, ׳ויָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן׳ (שמות כד, יח), ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׳ אִי מֹשֶׁה לָא הֲוָה יָכִיל לְאַעֲלָא לְמַשְׁכְּנָא, אֲמַאי הֲוָה יָתִיב בְּטוּרָא כָּל אִינּוּן אַרְבְּעִין יוֹמִין.
תשובת ר' יוסי: שני ענני כבוד היו, אחד שנכנס בו משה ואחד ששרוי על המשכן
אֶלָּא (כְּדֵי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַתָּה הָיָה בהר כְּבָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳ויקם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) וכו ' - וְכָתוּב ׳וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמות מ, לה) - וְכָתוּב ׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וגו'׳ (שמות כד, יח). וְכָתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וגו'׳. מַשְׁמָע ׳שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה בהר׳ בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁקָּרָא לוֹ, וְכָתוּב ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳, ׳ואהל מוֹעֵד׳ לֹא הָיָה ׳בְּהַר סִינַי׳, שֶׁהֲרֵי בֵּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה, אָמַר ׳לוֹ, בְּאוֹתוֹ׳ זְמַן נִשְׁלְמוּ ׳אַרְבָּעִים יָמִים, וְאַרְבָּעִים׳ יָמִים הָיָה ׳מֹשֶׁה בהר, וְעָנָן׳ אַחֵר עֶלְיוֹן הָיָה מתקן הַמִּשְׁכָּן וּמְתַקֵּן הַשֻּׁלְחָנוֹת מִכָּל אוֹתָן רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהַתְקִין מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי) שְׁנֵי עֲנָנִים הָיוּ (ס"א עָנָן הַמֵּאִיר וְעָנָן המחשיך), אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מֹשֶׁה, וְאֶחָד שֶׁשָּׁרוּי הָיָה עַל הַמִּשְׁכָּן. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, לד) - מִלֵּא לֹא כָתוּב, אֶלָּא מָלֵא, שֶׁהָיָה שָׁלֵם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, עִם הַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה. תִּקּוּן טָמִיר שֶׁיָּרַד לְמַטָּה וְנִתְקְנָה הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
אֶלָּא (ס"א אינו וכו' בגין לקבלא אורייתא זמנא אחרא דהא תרין לוחין אתברו בקדמיתא והשתא הוה בטורא כמלקדמין. אמר רבי יוסי אי הכי והא כתיב ׳ויקם משה את המשכן וכו'׳ (שמות לט, לב). וכתיב ׳ולא יכול משה לבא אל אהל מועד׳. וכתיב ׳ויהי משה בהר ארבעים יום וגו'׳. וכתיב ׳ויקרא אל משה וגו'׳. משמע דמשה בטורא הוה בההוא זמנא דקרא ליה. וכתיב ׳מאהל מועד׳. ואהל מועד לא הוה בטורא דסיני דהא בינייהו דישראל הוה. אמר ליה בההוא זמנא אשתלימו ארבעין יומין. ומ' יומין הוה משה בטורא. ועננא אחרא עלאה הוה מתקן משכנא ותקין פתורי מכל אינון רוחין קדישין לאתתקנא אתר דהא) תְּרֵי עֲנָנִי הֲווֹ, (ס"א ענן דנהיר וענן דחשיך) חַד דְּעָאל בֵּיהּ מֹשֶׁה. וְחַד דְּשָׁארִי עַל מַשְׁכְּנָא. תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב ׳וּכְבוֹד יהו"ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִלָּא לָא כְּתִיב, אֶלָּא מָלֵא, דְּהֲוָה שְׁלִים לְעֵילָּא וְתַתָּא, עִם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא׳ (שמות מ, לה). תִּקּוּנָא טְמִירָא דְּנָחַת לְתַתָּא וְאִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא.
ארבעה צדדים של מחנות נגנזו - צדקיאל הממונה הגדול בצד ימין תחת מיכאל
אַרְבָּעָה צְדָדִים שֶׁל מַחֲנוֹת נִגְנְזוּ. תִּקּוּן רִאשׁוֹן שֶׁל מִשְׁמָרָה אַחַת מֵאוֹתָן אַרְבַּע מַחֲנוֹת, הַכֹּל עַד שֶׁהִתְתַּקְּנוּ. הָרִאשׁוֹן לְצַד יָמִין צַדְקִיאֵ"ל, הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, שֶׁהוּא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל מִיכָאֵ"ל, וְעִמּוֹ הָיוּ מִתְתַּקְּנִים כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת תַּחַת יָדוֹ.
בלשון הזוהר
אַרְבַּע סִטְרִין דְּמַשִׁרְיָין אִתְגְּנִיזוּ. תִּקּוּנָא קַדְמָאָה דְּחַד מִשְׁמָרָה, מֵאִינּוּן ד' מַשִׁרְיָין, כֹּלָּא עַד דְּאִתְתַּקָּנוּ. רֵישָׁא לִסְטַר יְמִינָא צַדְקִיאֵ"ל, רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁירְיָין, דְּאִיהוּ תְּחוֹת שׁוּלְטָנָא דְּמִיכָאֵ"ל, וְעִמֵּיהּ הֲווֹ מִתְתַּקְּנָן כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין תְּחוֹת יְדֵיהּ.
אות א' קטנה נוצצת על ראשי המחנות - והכל נוסע לפי התנוצצותה
וּמְמְנֶּה אֶחָד הוּקַם עַל אַרְבַּע שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע לְמַטָּה, לְפִי שֶׁכָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כְּשֶׁיּוֹרְדִים לְמַטָּה, מְשַׁנִּים אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁמוֹת אֲחֵרִים. כְּשֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים, לֹא מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָמִים. וְהַמְמֻנֶּה הָעֶלְיוֹן הַזֶּה צַדְקִיאֵ"ל עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לְפָנִים. אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רָאשֵׁיהֶם, וְהִיא א קְטַנָּה. כְּשֶׁהָאוֹת הַזּוֹ נוֹצֶצֶת, כֻּלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנּוֹצֶצֶת הַהִתְנוֹצְצוּת הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
וחַד מְמָנָא אִתְּקַם עַל אַרְבַּע תְּלַת, אַרְבַּע לְתַתָּא, בְּגִין דְּכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין עִלָּאִין, כַּד נַחְתִּין לְתַתָּא, מְשַׁנְיָין שְׁמָא דִּלְהוֹן, בִּשְׁמָהָן אָחֳרָנִין, כַּד אִינּוּן עִלָּאִין לָא מִשְׁתַּנִּין לְעָלְמִין. וְהַאי מְמָנָא עִלָּאָה צַדְקִיאֵ"ל קָאִים עָלַיְיהוּ לְגוֹ. אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ, וְאִיהִי א' זְעֵירָא, כַּד הַאי אָת נָצִיץ, כֻּלְּהוּ נַטְלִין לְהַהוּא אֲתַר דְּנָצִיץ הַאי נְצִיצוּ.
רזיאל הממונה הגדול לפנים - אות ר' נוצצת על ראשם, עומדת על עונש מגלה הסודות
לִפְנִים מֵהֶם - רָזִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, שֶׁעוֹמֵד לִפְנִים תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל מִיכָאֵ"ל, וְעִמּוֹ כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ, וּמְמֻנֶּה אֶחָד עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בַּשַּׁעַר, שֶׁנִּקְרָא רוּמִיאֵ"ל. וְסוֹבְבִים אוֹתוֹ י"ב מְמֻנִּים, שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַרְבַּע פְּעָמִים. וְרָזִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל כֻּלָּם, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ. אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רֹאשָׁם שֶׁל כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת, וְהִיא אוֹת ר'. כְּשֶׁזּוֹ נוֹצֶצֶת, כֻּלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל אוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת. הָאוֹת הַזּוֹ עוֹמֶדֶת עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁל מְגַלֵּה הַסּוֹדוֹת, וְסִימָנְךְ - ׳רֵישׁ וְקָלוֹן׳.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִנַּיְיהוּ, רָזִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁרְיָין, דְּקַיְּימָא לְגוֹ תְּחוֹת שׁוּלְטָנוּתָא דְּמִיכָאֵ"ל. וְעִמֵּיהּ כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. וְחַד מְמָנָא קָאִים עָלַיְיהוּ בְּתַרְעָא, דְּאִתְקְרֵי רוּמִיאֵ"ל. וְסַחֲרִין לֵיהּ י"ב מְמָנָן, תְּלַת תְּלַת ד' זִמְנִין. וְרָזִיאֵ"ל רַב מְמָנָא קַיְּימָא עַל כֻּלְּהוּ, דְּלָא אִשְׁתָּנִי שְׁמֵיהּ. אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, וְאִיהִי אָת ר'. כַּד הַאי נָצִיץ, נַטְלִין כֻּלְּהוּ לְהַהוּא סִטְרָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ, הַאי אָת קַיָּימָא עַל עוֹנְשָׁא דִּמְגַּלֶּה רָזִין וסִימָנִיךְ ׳רֵישׁ וְקָלוֹן׳ (משלי יג, יח).
יופיאל הממונה הגדול לפנים - מחנותיו לא נתגלו כאן עד בית עולמים
לִפְנִים מֵהֶם יוֹפִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל מִיכָאֵ"ל וְעִמּוֹ הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ, וְלֹא הִתְגַּלּוּ כָּאן בַּחֶשְׁבּוֹן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִשְׁלְמוּ כָּאן עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית עוֹלָמִים, שֶׁשָּׁם כֻּלָּם נִשְׁלְמוּ, וְהִתְרַבּוּ הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁלֵמוּת. וּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ כָאן, כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ, שֶׁנִּמְסְרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְהִכָּנֵס עִמּוֹ וּמְמֻנֶּה אֶחָד עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּשְׁמוֹ חָכָמִיאֵ"ל, וְי"ב מְמֻנִּים סוֹבְבִים אוֹתוֹ לְכָל עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְיוֹפִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל כֻּלָּם, שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה שְׁמוֹ.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִנַּיְיהוּ, יוֹפִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁרְיָיאן, תְּחוֹת שׁוּלְטָנוּתָא דְּמִיכָאֵ"ל, וְעִמֵּיהּ הֲווֹ מִתְתַּקְּנָן כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. וְלָא אִתְגַּלְּיָין הָכָא בְּחֻשְׁבָּנָא, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּלִימוּ הָכָא עַד דְּאָתוּ לְבֵית עוֹלָמִים. דְּתַמָן אִשְׁתְּלִימוּ כֻּלְּהוּ, (שמות מ"א ע"א) ׳וְאַסְגוּ מַשִׁרְיָין בִּשְׁלִימוּ׳. וּמַה דְּאַמָרָן הָכָא, כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, דְּאִתְמְסָרוּ בְּהַהוּא שַׁעֲתָא לְאַעֲלָא עִמֵּיהּ וְחַד מְמָנָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וְחָכָמִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ, וְי"ב מְמָנָן סָחֲרִין לֵיהּ לְכָל עִיבָר תְּלַת תְּלַת, כְּמָה דְּאַמָרָן. וְיוֹפִיאֵ"ל רַב מְמָנָא קַיְּימָא עַל כֻּלְּהוּ, דְּלָא אִשְׁתַּנֵּי שְׁמֵיהּ.
אות ק' תלויה באויר נכנעת שלוש פעמים ביום - מכסה על אות א' ומכוסה מפני י'
אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל כָּל הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ, וְהִיא הָאוֹת ק'. כְּשֶׁזּוֹ נוֹצֶצֶת, כֻּלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל אוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת. הָאוֹת הַזּוֹ ק' תְּלוּיָה בָּאֲוִיר, נִכְנַעַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ קַר, הֵן אוֹתִיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בָּאֶמְצַע. אַחַת הַמְכַסָּה עַל אוֹת א', וְאַחַת שֶׁמְּכַסָּה עַל אוֹת י', שֶׁהִיא אַחַר כָּךְ.
בלשון הזוהר
אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִלֵּין מַשִׁרְיָין, וְאִיהִי אָת ק'. כַּד נָצִיץ דָּא, נַטְלִין כֻּלְּהוּ לְהַהוּא סִטְרָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ. הַאי אָת ק' תַּלְיָיא בַּאֲוִירָא, וְאַכְפְּיָא תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא. וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא, תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין קר, אִינּוּן אַתְוָון דְּקַיְימִין בְּאֶמְצָעִיתָא, חַד דְּחָפֵי לְאָת א', וְחַד דְּחַפְּיָא עַל י', דְּאִיהִי לְבָתַר.
קדומיאל הממונה הגדול - אות י' נוצצת על ראשם, ר' מכסה על י' וק' מכסה על א'
לִפְנִים מֵהֶם קְדוּמִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל מִיכָאֵ"ל, עִמּוֹ הָיוּ מִתְתַּקְּנִים כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ. וּמְמֻנֶּה אֶחָד עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בַּשַּׁעַר, שֶׁנִּקְרָא אֲרִיאֵ"ל. וְי"ב מְמֻנִּים סוֹבְבִים אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ לְכָל צַד, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה קְדוּמִיאֵ"ל עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה שְׁמוֹ לְעוֹלָמִים. אוֹת אַחַת עוֹמֶדֶת וְנוֹצֶצֶת עַל רָאשֵׁיהֶם, וְהִיא הָאוֹת י'. כְּשֶׁזּוֹ נוֹצֶצֶת, כֻּלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת שֶׁנּוֹצֶצֶת. הָאוֹת ק' כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, מְכַסָּה עַל הָאוֹת הַזּוֹ י', ר' מְכַסָּה עַל א'.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִנַּיְיהוּ, קְדוּמִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁרְיָין, תְּחוֹת שׁוּלְטָנוּתָא דְּמִיכָאֵ"ל, עִמֵּיהּ הֲווֹ מִתְתַּקְנָן כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. וְחַד מְמָנָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ בְּתַרְעָא, דְּאִתְקְרֵי אֲרִיאֵ"ל. וי"ב מְמָנָן סָחֲרִין לֵיהּ, תְּלַת תְּלַת לְכָל סְטָר. וְהַאי מְמָנָא קְדוּמִיאֵ"ל קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, דְּלָא אִשְׁתַּנֵּי שְׁמֵיהּ לְעָלְמִין. חַד אָת קַיָּימָא נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ, וְהוּא אָת י', כַּד הַאי נָצִיץ, נַטְלִין כֻּלְּהוּ לְהַהוּא נְצִיצוּ דְּנָצִיץ. אוֹת ק' דְּקַאמְרָן חַפְּיָא עַל הַאי אָת י', ר' חַפְּיָא עַל א'.
לפני ולפנים במקום הקדש נוצצת אות ו' בסתר - ומכה בהתנוצצות האות י'
לִפְנַי וְלִפְנִים, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, נוֹצֶצֶת אוֹת אַחַת בַּסֵּתֶר וּבִגְנִיזָה, וְהִיא הָאוֹת ו'. וְהָאוֹת ו' הַזּוֹ נוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְקוֹל יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, וְאָז מַכָּה הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל הָאוֹת ו' לַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל הָאוֹת י', וְיוֹצֵאת אוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת מִתּוֹךְ מְקוֹם (שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ) הַקֹּדֶשׁ, וּמַכָּה לְתוֹךְ הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל הָאוֹת י'.
בלשון הזוהר
לְגוֹ לְגוֹ, בַּאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, נָצִיץ חַד אָת בִּטְמִירוּ וּבִגְנִיזוּ, וְאִיהִי אָת ו'. וְהַאי אָת ו' נָצִיץ בִּנְצִיצוּ עַל כֻּלְּהוּ אַתְוָון. וְקָלָא נָפִיק מִבֵּינַיְיהוּ דְּאִלֵּין אַתְוָון, כְּדֵין בָּטַשׁ נְצִיצוּ דְּאָת ו', לִנְצִיצוּ דְּאָת י', וְנָפַק הַהוּא נְצִיצוּ מִגּוֹ אֲתַר (ס"א דאקרי קדש) דְּקֹדֶשׁ וּבָטַשׁ לְגוֹ נְצִיצוּ דְּאָת י'.
התנוצצות האותיות מכות זו בזו עד שמתחברות בסוד ׳ויקרא אל משה׳
וְאָז הִתְנוצְצוּת הָאות י' מַכָּה לִפְנִים הִתְנוצְצוּת הָאות ק', וְיוֹצֵאת הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹת ק' וּמַכָּה לְתוֹךְ הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹת ר', וְיוֹצְאִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת וּמִתְחַבְּרִים לְתוֹךְ הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹת א' שֶׁעוֹמֶדֶת. וְהַקּוֹל הָיָה יוֹצֵא וּמַכֶּה בְּכָל אוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת כְּאֶחָד, הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹת ו' בְּיוֹ"ד, הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל יוֹ"ד בְּק', הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל ק' בְּר', וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל ר' בְּא'. וּמִתְחַבְּרִים חִקּוּקֵי הַנִּיצוֹצוֹת וְיוֹצְאִים אַחַר כָּךְ. וְאַחַר שֶׁמִּתְחַבְּרִים בְּנִיצוֹצוֹתֵיהֶם, יוֹצֵא קוֹל מִבֵּינֵיהֶם, וּמִתְחַבְּרִים בְּסוֹד זֶה ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳. וּמֹשֶׁה הָיָה מִסְתַּכֵּל כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁלֹּא נִכְנַס.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין נְצִיצוּ דְּאָת י', בָּטַשׁ לְגוֹ נְצִיצוּ דְּאָת ק' (וקלא הוא נפיק) וְנָפְקָא נְצִיצוּ דְּאָת ק', וּבָטַשׁ לְגוֹ נְצִיצוּ דְּאָת ר', וְנַפְקֵי נִצוֹצִין כֻּלְּהוּ, וּמִתְחַבְּרִין לְגוֹ נְצִיצוּ דְּאָת א', דְּקַיְּימָא. וְקָלָא הֲוָא נָפִיק, וּבָטַשׁ בְּכָל אִינּוּן נְצִיצִין דְּאַתְוָון כַּחֲדָא, נְצִיצוּ דְּאָת ו' בְּי', נְצִיצוּ דְּי' בְּק', נְצִיצוּ דְּק' בְּר', נְצִיצוּ דְּר' בְּא'. וּמִתְחַבְּרָן גְּלִיפִין דִּנְצִיצִין, וְנַפְקֵי לְבָתַר. וּבָתַר דְּמִתְחַבְּרִין בְּנִיצוֹצֵיהוֹן, נָפִיק קָלָא מִבֵּינֵיהוֹן, וּמִתְחַבְּרָן בְּרָזָא דָּא ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳. וּמֹשֶׁה הֲוה מִסְתָּכַּל כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּלָא עָאל.
חזרת האותיות והתגלגלותן במקלו של משה - בצירופי גן עדן עד קריאת ׳אוקיר אנוש מפז׳
אַחַר כָּךְ חָזְרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּמַקְלוֹ, בְּצֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לְאָדָם בְּגַן עֵדֶן. הָאוֹת א' לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַסֵּתֶר, לַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, וְיוֹצֵאת ו', וְנוֹתֶנֶת מָקוֹם לָאוֹת א', וּמִתְחַבֶּרֶת א' לְתוֹךְ ו' שֶׁאַחֲרֶיהָ קַר, וְי' נִכְנֶסֶת בֵּין ק' וְר', וְנִמְצָא קִיר. וְנֶחְקָקוֹת וּמִתְנוֹצְצוֹת כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְקוֹל יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶן, וּמִתְחַבְּרִים הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וְיוֹצְאוֹת הַחוּצָה וּמִתְגַּלּוֹת לְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת, שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִם הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, מַכֶּה קוֹל בֵּינֵיהֶם, הֵם נִרְאִים בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶם לְכָל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת אוֹקִיר. וְקוֹל חוֹזֵר מִבֵּינֵיהֶם וְקוֹרֵא בֵּין אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת: ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר׳ (ישעיה יג, יב).
בלשון הזוהר
לְבָתַר אִתְהֲדָרוּ אַתְוָון, וַהֲווּ מִתְגַּלְגְּלִין בְּקוּלְפוֹי, בְּצֵרוּפִין דְּאַתְוָון דְּאִתְמְסָרוּ לְאָדָם בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. אָת א לְאַעֲלָא בְּגוֹ טְמִירָא, לַאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, וְנָפַק ו', וְיָהִיב דּוּכְתָּא לְאָת א', וְאִתְחַבָּר א' לְגוֹ ו', דְּבַתְרֵיהּ קר, וְי' עָאל בֵּין ק' וְר' וְאִשְׁתְּכַח קִיר. וְאִתְגְּלִיפוּ וְאִתְנְצִיצוּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וְקָלָא נָפַק מִבֵּינַיְיהוּ, וּמִתְחַבְּרָן נְצִיצִין דְּאַתְוָון, וְנָפִיק לְבַר וְאִתְגַּלְיָין לְגַבֵּי כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, דַּהֲווֹ נַטְלִין אִינּוּן אַתְוָון. וְכַד מִתְחַבְּרָן נְצִיצִין דְּאַתְוון, קָלָא בָּטַשׁ בֵּינַיְיהוּ, אִתְחָזוּן בְּגִלּוּפַיְיהוּ לְכָל אִינּוּן רְתִיכִין אוֹקִיר. וְקָלָא אַהְדָּר מִבֵּינַיְיהוּ וְקָרֵי בֵּין אִינּוּן רְתִיכִין ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר׳ (ישעיהו יג, יב).
אשרי חלקו של משה שראה זאת - אך הצירוף האחר לא נגלה לו כדי שלא יודיעו שבחו לפניו
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁרָאָה אֶת כָּל זֶה, אֲבָל הַצֵּרוּף הַזֶּה לֹא נִרְאָה לְעֵינֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא הַצֵּרוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא וַיִּקְרָא, אֶת זֶה הָיָה רוֹאֶה מֹשֶׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות כד, טז). וְצֵרוּף זֶה אַחֵר לֹא מְגַלִּים לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם לֹא מוֹדִיעִים לְפָנָיו, וְסִימָנְךְ - ׳צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם׳ (במדבר יב, ד), וְכָתוּב ׳וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳, וְכָתוּב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ׳ - וְכָתוּב ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה׳ - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מוֹדִיעִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
זכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה דְּחָמֵי כָּל דָּא, אֲבָל צֵרוּפָא דָּא לָא אִתְחֲמֵי לְעֵינוֹי דְּמֹשֶׁה, אֶלָּא צֵרוּפָא קַדְמָאָה דְּאִיהוּ וַיִּקְרָא, דָּא הֲוָה חָמֵי מֹשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות כד, טז). וְצֵרוּפָא דָּא אָחֳרָא לָא גַּלְיָין לֵיהּ. בְּגִין דִּשְׁבָחָא דְּבַּר נָשׁ לָא מוֹדִעִין לְקַמֵּיהּ. וסִימָנִיךְ, ׳צְּאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם׳ (במדבר יב, ח), וּכְתִיב ׳וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם׳, וּכְתִיב ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ׳, וּכְתִיב ׳לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה׳, בְּגִין דְּלָא מוֹדִעִין שְׁבָחֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְקַמֵּיהּ.
קול הכריז ׳אוקיר אנוש מפז׳ - והאותיות שככו עד שהתתקנו למקומותיהן
עָלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְחָזְרוּ בְּכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת כְּמוֹ זֶה, בַּצֵּרוּף הַזֶּה: אוֹקִיר. וְקוֹל יָצָא וְהִכְרִיז וְאָמַר: ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְגוֹ'׳. אַחַר כָּךְ נִמְשְׁכוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ נוֹצְצוֹת עַל רָאשֵׁי כָּל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת, וְשָׁכְכוּ עַד שֶׁהִתְתַּקְּנוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן.
בלשון הזוהר
סַלְּקִין אַתְוָון, וְאִתְהַדְּרוּ בְּכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין כְּגַוְונָא דָּא, בְּצֵרוּפָא דָּא אוֹקִיר. וְקָלָא נָפַק וְאַכְרִיז וְאָמַר, ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְגוֹ'׳. לְבָתַר אִתְמְשָׁכוּ אַתְוָון, וַהֲווּ נְצִיצִין עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִינּוּן רְתִיכִין, וְאִשְׁתְּכָכוּ עַד דְּאִתְתְּקָנוּ לְדוּכְתַּיְיהוּ.
חזקיאל הממונה הגדול בצד שמאל - ממונה תחת גבריאל על שער המשכן
הָרֹאשׁ לְצַד שְׂמֹאל חִזְקִיאֵ"ל, הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת לְכָל אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים לְשַׁעַר הַמִּשְׁכָּן, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵ"ל. וְעִמּוֹ מִתְתַּקְּנִים בְּאוֹתוֹ הַשַּׁעַר כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ, וּמְמֻנֶּה אֶחָד הָעֳמַד עַל הַשַּׁעַר בַּחוּץ, וּשְׁמוֹ גַּזְרִיאֵ"ל. וְעִמּוֹ י"ב מְמֻנִּים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ לְכָל צַד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים.
בלשון הזוהר
רֵישָׁא לִסְטַר שְׂמָאלָא חִזְקִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁרְיָין לְכָל אִינּוּן דְּקַיְימֵי לְתַרְעָא דְּמַשְׁכְּנָא, תְּחוֹת שׁוּלְטָנוּתָא דְּגַבְרִיאֵ"ל. וְעִמֵּיהּ מִתְתַּקְּנָן בְּהַהוּא תַּרְעָא, כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. וְחַד מְמָנָא אִתָּקַם עַל תַּרְעָא לְבַר, וְגַזְרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וְעִמֵּיהּ י"ב מְמָנָן דְּסָחֲרִין לֵיהּ תְּלַת תְּלַת לְכָל סְטָר, לְד' סִטְרִין.
להט החרב המתהפכת בידי הממונים - אות א' הנוצצת ביד ימין השולטת בשמאל
וְאֵלּוּ שְׁנִינוּת שֶׁל לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת בִּידֵיהֶם. וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה חִזְקִיאֵ"ל עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה לְמַעְלָה בִּפְנִים. אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רֹאשָׁם, וְהִיא הָאוֹת א'. שֶׁהֲרֵי אֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים וְלֹא שׁוֹאֲלִים (נוֹסְעִים) אֶלָּא בַּסּוֹד שֶׁל א', שֶׁהִיא יָמִין, מִשּׁוּם שֶׁשְּׂמֹאל אֵין נוֹסַעַת אֶלָּא בְּיָמִין. הַיָּמִין תָּמִיד נוֹסַעַת לִשְׂמֹאל, שֶׁא' אוֹת נוֹצֶצֶת וְיוֹצֵאת מִיָּמִין. וְאָז נוֹסְעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנּוֹצֶצֶת אוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין שִׁנָּנָא דְּלָהֲטָא דְּחַרְבָּא דְּמִתְהַפְּכָא בִּידַיְיהוּ. וְהַאי מְמָנָא חִזְקִיאֵ"ל, קָאִים עָלַיְיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא לְגוֹ. אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ, וְאִיהִי אָת א'. דְּהָא לָא קַיְימֵי אִלֵּין, וְלָא שַׁיְילֵי (ס"א נטלי), אֶלָּא בְּרָזָא דְּא', דְּאִיהִי (שמות קנ"ט ע"א) יְמִינָא. בְּגִין דִּשְׂמָאלָא לָא נָטִיל אֶלָּא בִּימִינָא. יְמִינָא נָטִיל תָּדִיר לִשְׂמָאלָא, דְּא' אָת נָצִיץ וְנָפִיק מִן יְמִינָא. כְּדֵין נַטְלִין לְהַהוּא אֲתַר דְּנָצִיץ הַהוּא נְצִיצוּ.
רהטיאל הממונה הגדול לפנים - אות ז' המתחלפת באות ל' בסוד ׳יזל מים מדליו׳
לִפְנִים מִמֶּנּוּ רַהֲטִיאֵ"ל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, שֶׁעוֹמֵד בִּפְנִים תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵ"ל, וְעִמּוֹ כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת תַּחַת יָדוֹ, וּמְמֻנֶּה אֶחָד עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בַּשַּׁעַר, שֶׁנִּקְרָא קַדְשִׁיאֵ"ל, וְסוֹבְבִים אוֹתוֹ י"ב מְמֻנִּים שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַרְבַּע פְּעָמִים. וְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה רַהֲטִיאֵ"ל עוֹמֵד עַל כֻּלָּם, שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה שְׁמוֹ. אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל כָּל הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ, וְהָאוֹת הַזּוֹ הִיא ז', וְהִיא מִתְחַלֶּפֶת בְּתוֹךְ תִּקּוּן הַמִּשְׁכָּן בָּאוֹת ל'. זוֹ מִתְחַלֶּפֶת בְּסוֹד שֶׁל ׳יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו׳ (במדבר כד, ז) - וּמִתְחַלֶּפֶת בַּחֲקִיקוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וְנִקְרָא חִלּוּף ל'. כְּשֶׁזּוֹ נוֹצֶצֶת עַל רֹאשָׁם שֶׁל כָּל הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ, אָז כֻּלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתוֹ צַד שֶׁל אוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִנֵיהּ רַהֲטִיאֵ"ל רַב מַשִׁרְיָין, דְּקַיְּימָא לְגוֹ תְּחוֹת שָׁלְטָנוּתָא דְּגַבְרִיאֵ"ל. וְעִמֵּיהּ כָּל אִינּוּן מַשִּׁרְיָין תְּחוֹת יְדֵיהּ. וְחַד מְמָנָא קָאִים עָלַיְיהוּ בְּתַרְעָא, דְּאִתְקְרֵי קַדְשִׁיאֵ"ל, וְסַחֲרִין לֵיהּ י"ב מְמָנָן, תְּלַת תְּלַת ד' זִמְנִין. וְהַהוּא מְמָנָא רַהֲטִיאֵ"ל קַיְּימָא עַל כֻּלְּהוּ, דְּלָא אִשְׁתַּנִּי שְׁמֵיהּ. אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִלֵּין מַשִׁרְיָין, וְאָת דָּא אִיהוּ ז', וְאִיהוּ אִתְחַלָּף גּוֹ תִּקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא בְּאָת ל. הַאי אִתְחַלָּף בְּרָזָא דְּיִזַּל ׳מַיִם מִדָּלְיָו׳ (במדבר כד, ז). וְאִתְחַלָּף בְּגִלּוּפֵי אַתְוָון, וְאִקְרֵי חִלּוּפָא ל'. כַּד הַאי נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִלֵּין מַשִׁרְיָין, כְּדֵין כֻּלְּהוּ נַטְלִין לְהַהוּא סִטְרָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ.
קפציאל הממונה הגדול - אות ד' תלויה באויר על שתי אותיות אחרות
לִפְנִים מִזֶּה קַפְצִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵ"ל, וְעִמּוֹ הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁתַּחַת יָדוֹ, הֵם נִמְסְרוּ לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּמְמֻנֶּה אֶחָד עוֹמֵד עֲלֵיהֶם שֶׁשְּׁמוֹ עֲזָאֵ"ל, וְי"ב מְמֻנִּים סוֹבְבִים אוֹתוֹ בְּכָל עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ כְּפִי שֶׁהֵקַמְנוּ, וְקַפְצִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל כֻּלָּם. אוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רֹאשָׁם שֶׁל כָּל הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ, וְהִיא הָאוֹת ד', וְכֻלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל אוֹתָהּ הָאוֹת. הָאוֹת הַזּוֹ תְּלוּיָה בְּתוֹךְ הָאֲוִיר, עַל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִן דָּא, קַפְצִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, רַב מַשִׁרְיָין, תְּחוֹת שָׁלְטָנִיהּ דְּגַבְרִיאֵל, וְעִמֵּיהּ הֲווֹ מְתְתַּקְנָן כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, אִינּוּן דְּאִתְמְסָרוּ לֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְחַד מְמָנָא קָאִים עָלַיְיהוּ עֲזָאֵ"ל שְׁמֵיהּ. וי"ב מְמָנָן סָחֲרִין לֵיהּ לְכָל עִיבָר, תְּלַת תְּלַת כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, וְקַפְצִיאֵ"ל רַב מְמָנָא קַיְּימָא עַל כֻּלְּהוּ. אָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּכָל אִלֵּין מַשִׁרְיָין, וְאִיהִי אָת ד', וְכֻלְּהוּ נַטְלֵי לְהַהוּא נְצִיצוּ דְּהַהוּא אָת. הַאי אָת תַּלְיָיא גּוֹ אֲוִירָא, עַל תְּרֵין אַתְוָון אָחֳרָנִין.
שמעיאל הממונה הגדול המתחלף לארבעה שמות - אות ה' תלויה על כל שאר האותיות
לִפְנִים מִזּוֹ שַׁמְעִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, זֶה מִתְחַלֵּף לְאַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, בִּגְלַל שֶׁלֹּא עוֹמֵד בַּחֲקִיקוֹתָיו. לִפְעָמִים לְצַד יָמִין וְלִפְעָמִים לְצַד שְׂמֹאל, וְעִמּוֹ י"ב מְמֻנִּים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ לְכָל עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְרַגְשִׁיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל עַל אֵלֶּה הַי"ב, תַּחַת אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָאַחֵר. וְאוֹת אַחַת נוֹצֶצֶת עַל רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה, וְהָאוֹת הַזּוֹ הִיא הָאוֹת ה', וְזוֹ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר עַל כָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת בְּאוֹתָהּ הָאוֹת ד' שֶׁאָמַרְנוּ. אַרְבַּע אֵלּוּ עוֹלוֹת מֵעַל כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרוֹת, וְכֻלָּם נוֹסְעִים לְאוֹתָהּ הִתְנוֹצְצוּת שֶׁתְּלוּיָה מֵאוֹתָהּ הָאוֹת.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִן דָּא שַׁמְעִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, הַאי אִתְחַלָּף לְד' שְׁמָהָן, בְּגִין דְּלָא קַיְּימָא בְּגַלְפוֹי. זִמְנִין לִסְטַר יְמִינָא, וְזִמְנִין לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְעִמֵּיהּ י"ב מְמָנָן דְּסָחֲרִין לֵיהּ לְכָל עִיבָר תְּלַת תְּלַת, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, וְרַגְשִׁיאֵ"ל רַב מְמָנָא עַל אִלֵּין י"ב, תְּחוֹתֵיהּ דְּהַהוּא מְמָנָא אָחֳרָא. וְאָת חַד נָצִיץ עַל רֵישַׁיְיהוּ לְעֵילָּא, וְאָת דָּא אִיהִי אָת ה', וְדָא תַּלְיָא בַּאֲוִירָא עַל כָּל שְׁאָר אַתְוָון, בְּהַהוּא אָת ד' דְּקַאמְרָן. ד' אִלֵּין תְּרֵין סְלִיקוּ לְעֵיל עַל כָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְכֻלְּהוּ נַטְלִין לְהַהוּא נְצִיצוּ דְּתַלְיָא מֵהַהוּא אָת.
לפני ולפנים נוצצת האות ם' הסתומה בסתר הקדש - מכה בד' ה' ואל ונקראת ׳ויקרא אל משה׳
לִפְנַי וְלִפְנִים, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, נוֹצֶצֶת אוֹת אַחַת בְּתוֹךְ סֵתֶר הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא הָאוֹת ם הַסְּתוּמָה. זוֹ נוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְיוֹצֵא קוֹל מִבֵּין הָאותִיּות הַלָּלוּ. אָז מַכָּה הִתְנוצְצוּת הָאות הַזּו, וְנוטֶלֶת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת נוֹצְצוֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר, וְהֵן ד' ה' (ויקרא א, א) - וְנִשְׁאָר אֵל, וּמִתְחַבְּרוֹת בָּאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל צַד יָמִין, וּמַכּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְכֻלָּן נוֹסְעוֹת וְחוֹזְרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹצְאוֹת הַחוּצָה, וְאָז נִקְרָאוֹת וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה.
בלשון הזוהר
לְגוֹ לְגוֹ, בַּאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, נָצִיץ אָת חַד גּוֹ טְמִירוּ דְּקֹדֶשׁ, וְאִיהִי אָת ם סְתִימָא. הַאי נָצִיץ בִּנְצִיצוּ עַל כֻּלְּהוּ אַתְוָון, וְקָלָא הוּא נָפִיק מִבֵּינַיְיהוּ דְּאִלֵּין אַתְוָון. כְּדֵין בָּטַשׁ נְצִיצוּ דְּהַאי אָת, וְנָטִיל תְּרֵין אַתְוָון אָחֳרָנִין נְצִיצִין דְּתַלְיָין בַּאֲוִירָא, וְאִינּוּן ד' ה' וְאִשְׁתְּאַר אֵל, וְאִתְחַבְּרָן בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין דִּסְטָר יְמִינָא, וּבָטְשׁוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְנַטְלֵי כֻּלְּהוּ, וְאִתְהַדְּרָן קַדְמָאֵי כְּמִלְּקַדְּמִין וְנַפְקֵי לְבַר, וּכְדֵין אִקְרוּן ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳.
׳באתי לגני אחתי כלה׳
יום הקמת המשכן למטה ולמעלה, וזיווג הקב"ה עם כנסת ישראל בהתרוות הששה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.