׳באתי לגני אחתי כלה׳
יום הקמת המשכן למטה ולמעלה, וזיווג הקב"ה עם כנסת ישראל בהתרוות הששה
ר' חייא פתח ׳באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי׳ - קושיית הפסוק שאין ראשו סופו
וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה (ויקרא א, א)' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ה) ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ וְגוֹ'. - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי (שיר השירים ה, א)׳ - אַחַר כָּךְ - אִכְלוּ רֵעִים - מִי שֶׁמַּזְמִין אֶת הָאַחֵר, כְּשֶׁמָּזוֹן מְתֻקָּן לְפָנָיו. אַחַר שֶׁאָכַל, אֵיךְ יַזְמִין אֶת הָאַחֵר?
בלשון הזוהר
וַיִּקְרָא ׳אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳ (ויקרא א, א). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, א), הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳, לְבָתַר ׳אִכְלוּ רֵעִים׳. מַאן דִּמְזַמֵּן לְאָחֳרָא, כַּד מְזוֹנָא מִתְתַּקָּן קָמֵיהּ. בָּתַר דְּאִיהוּ אָכַל, הֵיאַךְ יַזְמִין לְאָחֳרָא.
אשרי ישראל שרצה הקב"ה לטהרם - ביום הקמת המשכן למטה הוקם משכן אחר למעלה
אֶלָּא אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שהקב"ה רָצָה לְטַהֵר אוֹתָם וְהִתְרַצָּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִשֶּׁהִתְרַצָּה בָהֶם, רָצָה לְהַעֲלוֹתָם מִכָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, (אחר שנעשה הַמִּשְׁכָּן) בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לְמַטָּה, בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּקַם מִשְׁכָּן אַחֵר לְמַעְלָה עִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, סְתָם׳ (שמות מ). וְאוֹתוֹ יוֹם הָיָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
אֶלָּא זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְדַכְּאָה לְהוֹן, וְאִתְרְעֵי בְּהוֹן מִכָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִדְּאִתְרְעֵי בְּהוֹן בָּעָא לְסַלְּקָא לְהוֹן מִכָּל מְקַטְרְגֵי עָלְמָא. תָּא חֲזִי, (ס"א בתר דאתעבד משכנא) בְּיוֹמָא דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְתְּקָם מַשְׁכְּנָא אָחֳרָא לְעֵילָּא עִמֵּיהּ, דִּכְתִּיב, ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יז) סְתָם, וְהַהוּא יוֹמָא חֶדְוָותָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה.
׳ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד׳ - מיד ויקרא אל משה, וחנוכת הבית בסעודה
כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, מַה כָּתוּב? (שם) ׳וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד׳ - כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא כָּךְ, אָמַר, וּמָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה הוּקַם, וְהוּא בַּחוּץ?! מִיָּד - וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה, חֲנֻכַּת הַבַּיִת בַּמָּה הִיא? בִּסְעוּדָה, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ (ויקרא א, ב) - לַה'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה וְגוֹ'׳. (וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַפָּסוּק הַזֶּה. אֲבָל באתי)
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא מַה כְּתִיב, ׳וְלא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד׳ (שמות מ, לה). כַּד חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּךְ אָמַר, וּמַה עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה אִתְּקַם, וְאִיהוּ לְבַר, מִיַּד וַיִקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לֵיהּ: מֹשֶׁה, חִנוּכָא דְּבֵיתָא בְּמַאי הֲוָה, בִּסְעוּדָתָא, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהו"ה׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'׳. (ס"א והא אוקמוה האי קרא, אבל באתי)
דבר אחר ׳באתי לגני׳ - זה גן עדן שלמעלה, ׳אחתי כלה׳ זו כנסת ישראל בזווגי אותו היום
דָּבָר אַחֵר בָּאתִי לְגַנִּי - זֶה גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה. אֲחֹתִי כַלָּה - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הִזְדַּוְּגוּ זִוּוּגִים בַּכֹּל, הִזְדַּוְּגוּ זִוּוּגִים בְּאוֹתוֹ גַּן עֵדֶן, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הִתְבָּרְכוּ מֵהַשְׁקָאַת הַנַּחַל וְנִקְשְׁרוּ כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ (שיר השירים ה, א) - כֻּלָּם הֻשְׁקוּ וְהִתְרַוּוּ מִמַּעְיַן הַנַּחַל. ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ (שיר השירים ה, א) - כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה, וְכֻלָּם עֲנָפִים, (עוֹלָמוֹת) כֻּלָּם הִתְבָּרְכוּ וְנִזּוֹנוּ כְּשֶׁאֵלֶּה הִתְבָּרְכוּ לְמַעְלָה. וּבַמֶּה מִתְבָּרְכִים וּמִתְבַּשְּׂמִים? כֻּלָּם בְּרֵיחַ הַקָּרְבָּן.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר בָּאתִי לְגַנִּי, דָּא גַּן עֵדֶן דִּלְעֵילָּא. אֲחוֹתִי כַלָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּבְהַהוּא יוֹמָא אִזְדַּוְּוגוּ זִוּוּגִין בְּכֹלָּא, אִזְדַּוְּוגוּ זִוּוּגִין בְּהַהוּא גַּן עֵדֶן, בְּגִין דְּאִתְבָּרְכוּ כֻּלְּהוּ מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, וְאִתְקַשָּׁרוּ כָּל חַד בְּחַבְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי׳ (שיר השירים ה, א) ׳עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יִינִי עִם חֲלָבִי כֻּלְּהוֹן אִתְשַׁקְיָין ואִתְרַוּוּ מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא׳. ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ - כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. וְכֻלְּהוּ עַנְפִין (נ"א עלמין) כֻּלְּהוּ, אִתְבְּרָכוּ ואִתְּזָנוּ, כַּד אִלֵּין אִתְבְּרָכוּ לְעֵילָּא. וּבְמָּה מִתְבָּרְכָאן וּמִתְבַּסְּמָאן, כֻּלְּהוּ בְּרֵיחָא דְּקָרְבְּנָא.
ירידת כנסת ישראל להשרות דיורה בארץ - ואין הקב"ה מזדווג עמה אלא בהתרוות הששה
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁרוֹת דִּיּוּרָהּ בָּאָרֶץ, הקב"ה אָמַר ׳לָהּ אֶת׳ הַפָּסוּק הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצְאוּ בְרָכוֹת וְשִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהִיא הִתְבַּשְּׂמָה, לָצֵאת מִמֶּנָּה בְּרָכוֹת לַכֹּל. כְּשֶׁאֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה מִתְבָּרְכִים, אָז כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד לְמַטָּה וּמִתְבָּרְכִים לְמַעְלָה. (וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל) וְיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים מִכֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה׳ (שיר השירים ה, א) - רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֵין מִזְדַּוֵּג הקב"ה (יִשְׂרָאֵל) עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה מִתְרַוִּים מֵהַשְׁקָאַת הַנַּחַל שֶׁלֹּא פוֹסֵק.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַשְׁרָהָא דִּיּוּרָהָא בְּאַרְעָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לָה, לְהַאי קְרָא, בְּגִין דְּאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְכָאן וְחֶדְוה בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, ואִתְבַּסְּמַת הִיא, לְנָפְקָא מִנָּהּ בִּרְכָאן לְכֹלָּא. דְּכַד אִלֵּין שִׁית אִתְבָּרְכָאן, כְּדֵין כֻּלְּהוּ עָלְמִין אִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא לְתַתָּא, וּמִתְבָּרְכָאן לְעֵילָּא. (ס"א וכנסת ישראל וישראל) אִתְבְּרָכוּ מְכֻּלְּהוּ. דָּבָר אַחֵר ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה׳. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, לָא אִזְדַּווגָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א ישראל) בִּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין שִׁית אַתְרְוָון, מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסַק.
׳אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי׳
הספירות בסוד הפסוק, ומחלוקת מי הם רעים ומי הם דודים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.