׳אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי׳
הספירות בסוד הפסוק, ומחלוקת מי הם רעים ומי הם דודים
׳באתי לגני אחתי כלה׳ היא מלכות - ׳אריתי מורי עם בשמי׳ חסד ונצח, אברהם ואהרן
פָּתַח וְאָמַר, ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה׳ (שיר השירים ה, א) - הִיא מַלְכוּת, אֲדנָ"י. ׳אָרִיתִי מוֹרִי׳ - זֶה חֶסֶד, הַדַּרְגָּה שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו אֵלֵךְ לִי אֶל הַר ׳הַמּוֹר עִם בְּשָׂמִי׳ - זֶה נֵצַח, הַדַּרְגָּה שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְאַתָּה קַח לְךְ בְּשָׂמִים רֹאשׁ׳ (שמות ל, כג) - וְהֵם זְרוֹעַ יָמִין בְּיֶרֶךְ יָמִין, וְסוֹד הַדָּבָר - ׳נְעִמוֹת בִּימִינְךְ נֶצַח׳. וְאוֹתָן שְׁתֵּי הַבְּרָכוֹת כְּנֶגְדּוֹ - אַחַת מָגֵן אַבְרָהָם, וְהַשְּׁנִיָּה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא רְצֵה.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא פָּתַח וְאָמַר ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה׳ (שיר השירים ה, א), אִיהִי מַלְכוּת, אֲדֹנָ"י. ׳אָרִיתִי מוֹרִי׳, דָּא חֶסֶד, דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר עֲלֵיהּ ׳אֵלֵךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר׳. ׳עִם בְּשָׂמִי׳, דָּא נֶצַּח, דַּרְגָּא דְּאַהֲרֹן, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ׳ (שמות ל, כג). וְאִינּוּן דְּרוֹעָא יְמִינָא, בְּיַרְכָא יְמִינָא. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַּח׳ (תהילים טז, יא). וְאִינּוּן תְּרֵין בִּרְכָּן לָקֳבְלֵיהּ, חַד מָגֵן אַבְרָהָם, ותִנְיָינָא עֲבוֹדָה, דְּהוּא רְצֵּה.
׳אכלתי יערי עם דבשי׳ גבורה והוד - פחד יצחק ודוד, י"ב שבטים בי"ב ברכות
׳אָכַלְתִּי יַעְרִי׳ - זוֹ גְּבוּרָה, פַּחַד יִצְחָק. ׳עִם דִּבְשִׁי׳ - הוֹד, הַדַּרְגָּה שֶׁל דָּוִד, וְהַיְנוּ זְרוֹעַ שְׂמֹאל עִם יֶרֶךְ שְׂמֹאל. ׳שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ (שיר השירים ה, א) - גּוּף וּבְרִית, יַעֲקֹב עִם שְׁלֹמֹה. אַחַר כָּךְ, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ - י"ב שְׁבָטִים בְּי"ב בְּרָכוֹת. תּוֹסֶפֶת בִּרְכַּת הַמִּינִים מִי אוֹכֵל אוֹתָהּ? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה׳.
בלשון הזוהר
׳אָכַלְתִּי יַעְרִי׳, דָּא גְּבוּרָה פַּחַד יִצְּחָק. ׳עִם דִּבְשִׁי׳ הוֹד, דַּרְגָּא דְּדָוד, וְהַיְינוּ דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, עִם יַרְכָא שְׂמָאלָא. ׳שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ - גּוּף וּבְרִית, יַעֲקֹב עִם שְׁלמֹה. לְבָתַר ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ ושִׁכְרוּ דּוֹדִים׳, י"ב שְׁבָטִים, בי"ב בִּרְכָאן. תּוֹסֶפֶת בִּרְכַּת הַמִּינִין, מַאן אָכִיל לָהּ, הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָה׳.
חלוקה אחרת בסוד - ׳אריתי מורי עם בשמי׳ גוף וברית, ׳יערי עם דבשי׳ שוק ימין ושמאל
וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּחַלֵּק אוֹתָם בְּסוֹד אַחֵר. ׳אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי׳ (שיר השירים ה, א) - גּוּף וּבְרִית. ׳יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי׳ - שׁוֹק יָמִין עִם שְׂמֹאל. ׳יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ - זְרוֹעַ שְׂמֹאל עִם יָמִין, שֶׁהֵם - יֵינִי גְּבוּרָה, חֲלָבִי חֶסֶד. (ע"כ רעיא מהימנא) רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ (שיר השירים ה, א) - אֵלּוּ כָּל בַּעֲלֵי הַיְבָבָה וְהַיְלָלָה, שֶׁכֻּלָּם הִתְבַּשְּׂמוּ וְהִתְבָּרְכוּ כְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי מִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם נֶהֱנִים. וּמָתַי כֻּלָּם אוֹכְלִים? בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ (השתמח) בָּא שָׂמֵחַ, וְלָכֵן הַמֶּלֶךְ הִשְׂתַּמַּח, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא בָּרִאשׁוֹנָה, אַחַר כָּךְ כֻּלָּם אוֹכְלִים וּשְׂמֵחִים.
בלשון הזוהר
וְאִית דְּפָלִיג לוֹן בְּרָזָא אָחֳרָא, ׳אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי׳ (שיר השירים ה, א), גּוּף וּבְרִית, ׳יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי׳, שׁוֹקָא יְמִינָא עִם שְׂמָאלָא. ׳יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ - דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא, דְּאִינּוּן יִינִי גְּבוּרָה, חֲלָבִי חֶסֶד. (ע"כ רעיא מהימנא) רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ ושִׁכְרוּ דּוֹדִים׳, אִלֵּין כָּל מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה, דְּאִתְבְּסָמוּ כֻּלְּהוּ וְאִתְבְּרָכוּ כַּחֲדָא. דְּהָא מִסְּעוּדָתָא דְּמַלְכָּא מִתְהַנְיָין כֹּלָּא. וְאֵימָתַי אַכְלֵי כֻּלְּהוּ. בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא (ס"א אתאחדי) אָתֵי חַדֵי. וְעַל דָּא מַלְכָּא אִתְחַדֵי, וְחַדֵּי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּקַדְמִיתָא, לְבָתַר כֻּלְּהוּ אַכְלָן וְחַדָּאן.
ר' אבא: ׳אכלו רעים שתו ושכרו דודים׳ הם הששה - ר' אלעזר: אלו שלמטה שמתברכים עמם
רַבִּי אַבָּא אָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ (שיר השירים ה, א) - אֵלּוּ הֵם הַשִּׁשָּׁה שֶׁאָמַרְנוּ, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, (שִׁיר א) ׳הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו וְגוֹ'׳. ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ׳, מֵאוֹתוֹ הַיַיִן הַמַּרְוֶה אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאוֹתָם הַשִּׁשָּׁה הִתְבָּרְכוּ, אָז כָּל אֵלּוּ שֶׁלְּמַטָּה מִתְבָּרְכִים.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳, אִלֵּין אִינּוּן שִׁית דְּקַאמְרָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ, ׳הבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ד). ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ׳, מֵהַהוּא יַיִן דְּרַוִּי לְכֹלָּא. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא, דְּכֵיוָן דְּאִינּוּן שִׁית אִתְבָּרְכָאן, כֻּלְּהוּ דִּלְתַתָּא מִתְבָּרְכָאן.
רשבי: אכלו רעים למעלה שתו ושכרו דודים למטה - ותשובתו לקושיית ר' אלעזר מי הם
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַכֹּל יָפֶה, אֲבָל סוֹד הַדָּבָר - ׳אִכְלוּ רֵעִים׳ לְמַעְלָה, ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ לְמַטָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, מִי הֵם לְמַעְלָה וּמִי הֵם לְמַטָּה? אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ, זֶה הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה שֶׁאֵין נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, אֵלּוּ נִקְרָאִים רֵעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ וְעֵדֶן וְנָהָר אֵין נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, וְנִמְצָאִים לְעוֹלָמִים בְּרָצוֹן וּבְאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה. ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ (בראשית ב, י), אֵלֶּה הֵם לְמַטָּה שֶׁנִּקְרָאִים דּוֹדִים לִזְמַנִּים יְדוּעִים, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כֹּלָּא שַׁפִּיר, אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה, ׳אִכְלוּ רֵעִים׳ לְעֵילָּא, ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳ לְתַתָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאן אִינּוּן לְעֵילָּא, וּמַאן אִינּוּן לְתַתָּא. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאִילְתָּא, דָּא אֲתַר עִלָּאָה דְּאִינּוּן בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָותָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, אִלֵּין אִקְרוּן רֵעִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י), וְעֵדֶן וְהַהוּא נָהָר לָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וְאִשְׁתְּכָחוּ לְעָלְמִין בִּרְעוּתָא בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָותָא. ׳שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳, אִלֵּין אִינּוּן לְתַתָּא, דְּאִקְרוּן דּוֹדִים, לְזִמְנִין יְדִיעָן וְהָא אוֹקִימְנָא.
אכילה בלא שתיה בעליונים - כי שם שרוי היין המשומר, ושתיה בתחתונים הצריכים השקיה
בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָם עֶלְיוֹנִים כָּתוּב בָּהֶם אֲכִילָה בְּלֹא שְׁתִיָּה. מָה הַטַּעַם? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֹאדוֹת יַיִן, צָרִיךְ אֲכִילָה. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁם שָׁרוּי הַיַיִן הַמְשֻׁמָּר, כָּתוּב בָּהֶם אֲכִילָה. וּבְאוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁצְּרִיכִים הַשְׁקָיָה, בָּהֶם כָּתוּב שְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַנְּטִיעוֹת צְרִיכוֹת הַשְׁקָיָה מֵהַנָּחָל הֶעָמֹק. וְלָכֵן, בְּאֵלּוּ אֲכִילָה וּבְאֵלּוּ שְׁתִיָּה. אֵלּוּ רֵעִים וְאֵלּוּ דוֹדִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי בְּאִינּוּן עִלָּאֵי כְּתִיב בְּהוּ אֲכִילָה בְּלָא שְׁתִיָּה. מַאי טַעְמָא. מַאן דְּאִית לֵיהּ גַּרְבֵּי דְּחַמְרָא, אֲכִילָה בַּעְיָא. וּבְגִין דְּתַמָן שַׁרְיָא חַמְרָא דְּמִנְטְרָא, כְּתִיב בְּהוּ אֲכִילָה. וּבְאִינּוּן תַּתָּאֵי דְּבַעְיָין שַׁקְיוּ, כְּתִיב בְּהוּ שְׁתִיָּה, דְּהָא כָּל נְטִיעָן שַׁקְיוּ בַּעְיָין מִנַּחֲלָא דְּעָמִיקָא. וְעַל דָּא, בְּאִלֵּין אֲכִילָה, וּבְאִלֵּין שְׁתִיָּה. אִלֵּין רֵעִים וְאִלֵּין דּוֹדִים.
קושיית ר' אלעזר מדוע הדודים תחתונים - רשבי: המשתוקקים ולא תמיד נמצאים נקראים דודים
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, נִרְאֶה שֶׁהַדּוֹדִים הֵם חֲבִיבוּת, לָמָּה הֵם תַּחְתּוֹנִים? אָמַר לוֹ, אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתּוֹקְקִים זֶה לָזֶה וְלֹא תָמִיד נִמְצָאִים, נִקְרְאוּ דוֹדִים. וְאֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים תָּמִיד וְלֹא מִתְכַּסִּים וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, נִקְרְאוּ רֵעִים. וְלָכֵן אֵלּוּ דּוֹדִים וְאֵלּוּ רֵעִים, אֵלּוּ בְּרָצוֹן וּבְאַחְדוּת תָּמִיד וְאֵלֶּה בִתְשׁוּקָה לִפְעָמִים. וְזוֹהִי שְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָז שִׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, אִתְחֲזֵי דְּהָא דּוֹדִים חֲבִיבוּתָא אִינּוּן, אֲמַאי אִינּוּן תַּתָּאֵי. אָמַר לֵיהּ, אִינּוּן דְּתָאֲבִין דָּא לְדָא, וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין תָּדִיר, אִקְרוּ דּוֹדִים. וְאִינּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר, וְלָא מִתְכַּסְּיָין וְלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא, אִקְרוּ רֵעִים. וְעַל דָּא, אִלֵּין דּוֹדִים, וְאִלֵּין רֵעִים, אִלֵּין בִּרְעוּתָא בְּאַחֲדוּתָא תָּדִיר, וְאִלֵּין בְּתִיאוּבְתָּא לְזִמְנִין. וְדָא הוּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, בְּגִין דְּתִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין חֶדְוָותָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.
ר' חזקיה: הפסוק בקרבנות - סעודת המלך שבעלי הדינים נהנים ממנה וכולם מתבשמים
רַבִּי חִזְקִיָּה בֵּאֵר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בַּקָּרְבָּנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ לְהַקְרִיב לְפָנָיו, וְנֶהֱנִים מִמֶּנָּה בַּעֲלֵי הַדִּינִים, וְכֻלָּם מִתְבַּשְּׂמִים, וְנִמְצֵאת שִׂמְחָה בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִזְקִיָּה אוֹקִים הַאי קְרָא בְּקָרְבְּנִין, בְּגִין דְּאִינּוּן סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, לְקַרְבָּא קַמֵּיהּ, וּמִתְהַנְיָין מִינֵיהּ מָארֵיהוֹן דְּדִינִין, וּמִתְבַּסְּמָן כֻּלְּהוּ, וְאִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא בְּכֹלָּא.
ר' אחא: הפסוק בשעה שנכנסה שכינה למשכן כמו כלה לחופה - ׳ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׳
רַבִּי אָחָא בֵּאֵר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסָה שְׁכִינָה לַמִּשְׁכָּן, כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בְרָכוֹת וּשְׂמָחוֹת בַּכֹּל, וְנִכְנְסָה הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ כַּלָּה לַחֻפָּה, וְאָז נִשְׁלְמוּ נִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְנֶאֶחְזוּ בַּקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא בָּאָרֶץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׳ (שמות כה, ח), וְאָז הִתְבַּשְּׂמוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֲחָא אוֹקִים הַאי קְרָא, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאלָת שְׁכִינְתָּא לְמַשְׁכְּנָא, דְּאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְכָאן וְחֶדְוָון בְּכֹלָּא, וְעָאלַת שְׁכִינְתָּא כְּכַלָּה לַחוּפָּה, וּכְדֵין אִשְׁתְּלִימוּ אִשְׁתְּכָּחוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְאִתְאַחֲדוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ ושָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׳ (שמות כה, ח), וּכְדֵין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי אִתְבְּסָּמוּ.
׳הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׳
סוד הארץ העליונה והתחתונה וירידת השכינה למשכן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.