׳ובת כהן׳ זו הנשמה הקדושה בת המלך - ׳אלמנה׳ מהגוף שמת ו ׳גרושה׳ מחלק השם הקדוש שאין לה זרע
ויקרא · ׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה׳ - סוד הנשמה הקדושה בת המלך שאדם שלם מוציאה מזיווגו · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף ז ע"א
לשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, יג). ׳וּבַת כֹּהֵן׳, דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְקְרֵי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אוּקְמוּהָ דְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא נַפְקַת. וּבְגִינֵי כַּךְ הֵיךְ גּוּפָא דִּלְתַתָּא מִדְּכָר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי נִשְׁמְתָא לְעֵילָּא. ׳כִּי תִּהְיֶה אַלְמָנָה׳ - מֵהַהוּא גּוּפָא דְּאִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ, וּמִית. וּגְרוּשָׁה, דְּאִתְתַּרְכַת מֵהַהוּא חוּלָקָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל כַּךְ לָמָּה, בְּגִין דְּזְרַע ׳אֵין לָהּ׳ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳, מַאן וְשָׁבָה. וְשָׁבָה סְתָם, לְאִתְתַּקְנָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כִּנְעוּרֶיהָ: כְּקַדְמֵיתָא. ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ - לְאִתְעַנְּגָא בְּעִנּוּגָא דְּמַלְכָּא.
תרגום
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, יג). וּבַת כֹּהֵן - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִזִּוּוּג שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא יוֹצֵאת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אֵיךְ שֶׁהַגּוּף שֶׁלְּמַטָּה הוּא מִזָּכָר וְנוּקְבָּא, אַף כָּךְ הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה. ׳כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה׳ - מֵאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁהִזְדַּוְּגָה בּוֹ, וּמֵת. וּגְרוּשָׁה, שֶׁגֹּרְשָׁה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁזֶּרַע אֵין לָהּ לְהִמָּצֵא כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִתְקַשֵּׁר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳ - מִי וְשָׁבָה? וְשָׁבָה סְתָם, לְהִתְתַּקֵּן כְּמוֹ מִקֹּדֶם. וְאָז ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳ - זֶה הקב"ה. כִּנְעוּרֶיהָ - כְּבָרִאשׁוֹנָה. ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ - לְהִתְעַנֵּג בָּעֹנֶג שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב, ׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו'׳ (ויקרא כב, יג). ׳ובת כהן׳, דא נשמתא קדישא, דאתקרי ברתא דמלכא, דהא אוקמוה דנשמתא קדישא מזווגא דמלכא ומטרוניתא נפקת. ובגיני כך היך גופא דלתתא מדכר ונוקבא, אוף הכי נשמתא לעילא. ׳כי תהיה אלמנה׳ - מההוא גופא דאזדווגת ביה, ומית. וגרושה, דאתתרכת מההוא חולקא דשמא קדישא. וכל כך למה, בגין דזרע ׳אין לה׳ לאשתכחא כגוונא דלעילא, ולאתקשרא בשמא קדישא. ׳ושבה אל בית אביה׳, מאן ושבה. ושבה סתם, לאתתקנא כמלקדמין. וכדין ׳ושבה אל בית אביה׳, דא קודשא בריך הוא. כנעוריה: כקדמיתא. ׳מלחם אביה תאכל׳ - לאתענגא בענוגא דמלכא.
התרגום: זהו שכתוב, ׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו'׳ (ויקרא כב, יג). ובת כהן - זו הנשמה הקדושה שנקראת בת המלך, שהרי פרשוה שהנשמה הקדושה היא מזווג של המלך והמטרוניתא יוצאת. ומשום כך, איך שהגוף שלמטה הוא מזכר ונוקבא, אף כך הנשמה למעלה. ׳כי תהיה אלמנה׳ - מאותו הגוף שהזדוגה בו, ומת. וגרושה, שגרשה מאותו החלק של השם הקדוש. וכל כך למה? משום שזרע אין לה להמצא כמו שלמעלה ולהתקשר בשם הקדוש. ׳ושבה אל בית אביה׳ - מי ושבה? ושבה סתם, להתתקן כמו מקדם. ואז ׳ושבה אל בית אביה׳ - זה הקב"ה. כנעוריה - כבראשונה. ׳מלחם אביה תאכל׳ - להתענג בענג של המלך.
מן המפרשים
מקדש מלך: ושבה סתם לאתתקנא כמלקדמין פי' דריש ושבה לתרי אנפי דהיינו ושבה בגלגול בגוף שני ועוד דריש ושבה לשון תיקון כמו לשון תשובה דהיינו שבגלגול זה ישתדל להוליד בן ובת לתקן אשר עוות. וז"ש הזוהר ושבה סתם וכו' : וכדין ושבה אל בית אביה .…
אור החמה: ובת כהן דא נשמתא וגומר ענין זה יתבאר לך יותר מפ' משפטים דף צ"ה . ושם ביארנו היטב ענין קריאתה כהן וע"ש. גם עיין בדף ק"א שם בפ' משפטים.
אור יקר: מזווגא דמלכא ומטרוניתא, ויש לומר עוד כי לפי ׳ויצר הרע וצריך לדעת מאי זה זווג נתהוו ומה עניינם, ולראשונה לענין נשמה ורוח ונפש דשמעתין נאמר כי מלת נשמה האמורה כאן , הוא שם כולל על נפש רוח ונשמה דאצילות, והוא בסוד ומבשרי אחזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: