׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה׳
סוד הנשמה הקדושה בת המלך שאדם שלם מוציאה מזיווגו
ר' אבא פתח ׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה׳ - אשרי חלקם של ישראל שנברא העולם בשבילם
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, כָּתוּב ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, יג) '. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, לֹא בָרָא אוֹתוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ תוֹרָה בְּהַר סִינַי וְיִטַּהֲרוּ בַכֹּל, וְיִמָּצְאוּ צַדִּיקִים לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, כְּתִיב ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, יג), זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, לָא בָּרָא לֵיהּ אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, בְּגִין דִּיְקַבְּלוּן אוֹרַיְיתָא בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְיִתְדָּכוּן בְּכֹלָּא, ויִשְׁתַּכְּחוּן זַכָּאִין קָמֵיהּ.
כשהושלם העולם באדם הנעוץ בארץ ורומו מגיע לשמים - רצה הקב"ה להשלים הנשמה הקדושה מלמעלה למטה
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהֻשְׁלַם הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, ׳וְאוֹתוֹ אָדָם׳ נִנְעַץ בָּאָרֶץ, וְרוּמוֹ מַגִּיעַ עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, רָצָה הקב"ה לְהַשְׁלִים (לְהוֹצִיא) אֶת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְאַחֵז וְיִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז) - לִהְיוֹת קָשׁוּר זֶה בָּזֶה, וְיִמָּצֵא שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְיַשְׁלִים וִיתַקֵּן עַצְמוֹ כָּךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, כַּד אִשְׁתְּלִים הַאי עָלְמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְהַהוּא אָדָם אִתְנְעִיץ בְּאַרְעָא, וְרוּמֵיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַשְׁלְמָא (ס"א לאשלפא) נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, בְּגִין דְּיִתְאֲחִיד ויִתְקְשָׁר דָּא בְּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז). לְמֶהֱוֵי קָשִׁיר דָּא בְּדָא, וְיִשְׁתְּכַּח שְׁלִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְיַשְׁלִים וִיתַקֵּן גַּרְמֵיהּ הָכֵי.
ברא זכר ונוקבא להיות שלם - אדם שלם כשמזדווג בבת זוגו ומוציא בן ובת כמו למעלה
וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרָא אוֹתוֹ זָכָר וְנוּקְבָּא, לִהְיוֹת שָׁלֵם. וּמָתַי נִקְרָא אָדָם שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה? בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּוֵּג עִם בַּת זוּגוֹ בְּאַחְדוּת וּבְשִׂמְחָה וּבְרָצוֹן, וְיוֹצִיא מִמֶּנּוּ וּמִנְּקֵבָתוֹ בֵּן וּבַת. וְאָז הוּא אָדָם שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמַשְׁלִים הוּא לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאָז נִקְרָא (יִתְקַיֵּם) הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן עָלָיו.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ בָּרָא לֵיהּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים. וְאֵימָתַי אִקְרֵי בַּר נָשׁ שְׁלִים כְּגַוונָא דִּלְעֵילָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּוִּוג בְּבַת זוּגֵיהּ בְּאַחֲדוּתָא בְּחֶדְוָותָא בִּרְעוּתָא, וְיַפִּיק מִנֵּיהּ וּמִנוּקְבֵיהּ בֵּן (ר"ס) וּבַת. וּכְדֵין הוּא בַּר נָשׁ שְׁלִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְאַשְׁלִים הוּא לְתַתָּא, כְּגַוונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְקְרֵי (ס"א אתקיים) שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה עָלֵיהּ.
אדם שלא רוצה להשלים השם הקדוש למטה - טוב לו שלא נברא ונשמתו לא נאחזת בו
וְאָדָם שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְהַשְׁלִים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַטָּה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ כְּלָל חֵלֶק בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּכְשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, לֹא נֶאֱחֶזֶת בּוֹ כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הִקְטִין אֶת דְּיוֹקַן רִבּוֹנוֹ עַד שֶׁיִּתְקַשֵּׁר (שיחזר) וִיתֻקַּן בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
וּבַר נָשׁ דְּלָא בָּעֵי לְאַשְׁלְמָא שְׁמָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי, דְּהָא לֵית לֵיהּ חוּלָקָא כְּלַל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכַד נָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, לָא אִתְאַחֲדָא בֵּיהּ כְּלַל, דְּהָא אַזְעָרַא דִּיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ עַד דְּאִתְקַשְּׁרָא (ס"א דאתהדרא) ואִתְתַּקְּנַת בְּכֹלָּא.
׳ובת כהן׳ זו הנשמה הקדושה בת המלך - ׳אלמנה׳ מהגוף שמת ו ׳גרושה׳ מחלק השם הקדוש שאין לה זרע
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ '׳ (ויקרא כב, יג). וּבַת כֹּהֵן - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִזִּוּוּג שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא יוֹצֵאת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אֵיךְ שֶׁהַגּוּף שֶׁלְּמַטָּה הוּא מִזָּכָר וְנוּקְבָּא, אַף כָּךְ הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה. ׳כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה׳ - מֵאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁהִזְדַּוְּגָה בּוֹ, וּמֵת. וּגְרוּשָׁה, שֶׁגֹּרְשָׁה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁזֶּרַע אֵין לָהּ לְהִמָּצֵא כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִתְקַשֵּׁר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳ - מִי וְשָׁבָה? וְשָׁבָה סְתָם, לְהִתְתַּקֵּן כְּמוֹ מִקֹּדֶם. וְאָז ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳ - זֶה הקב"ה. כִּנְעוּרֶיהָ - כְּבָרִאשׁוֹנָה. ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ - לְהִתְעַנֵּג בָּעֹנֶג שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, יג). ׳וּבַת כֹּהֵן׳, דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְקְרֵי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אוּקְמוּהָ דְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא נַפְקַת. וּבְגִינֵי כַּךְ הֵיךְ גּוּפָא דִּלְתַתָּא מִדְּכָר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי נִשְׁמְתָא לְעֵילָּא. ׳כִּי תִּהְיֶה אַלְמָנָה׳ - מֵהַהוּא גּוּפָא דְּאִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ, וּמִית. וּגְרוּשָׁה, דְּאִתְתַּרְכַת מֵהַהוּא חוּלָקָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל כַּךְ לָמָּה, בְּגִין דְּזְרַע ׳אֵין לָהּ׳ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳, מַאן וְשָׁבָה. וְשָׁבָה סְתָם, לְאִתְתַּקְנָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין ׳וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כִּנְעוּרֶיהָ: כְּקַדְמֵיתָא. ׳מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל׳ - לְאִתְעַנְּגָא בְּעִנּוּגָא דְּמַלְכָּא.
׳וכל זר לא יאכל קדש׳ - מי שלא הקים השם הקדוש למטה אין לו חלק בעונג של מעלה
וְכׇל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ. מִכָּאן וָהָלְאָה - (שם) ׳וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ׳ - מִי הוּאאותו הנקרא הַזָּר? אוֹתוֹ שֶׁלֹּא (כבד) הֵקִים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַטָּהוע"כ גם וְאֵין לוֹ בּוֹ חֵלֶק. ׳לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ׳ - אֵין בּוֹ חֵלֶק מֵהָעֹנֶג שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲכִילָה, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ה) ׳אִכְלוּ רֵעִים׳, אֲכִילָה שֶׁלְּמַעְלָה הִיא הָעֹנֶג שֶׁל הקב"ה, וְהָעֹנֶג הַזֶּה שָׁרוּי בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁרוּי כַּאֲשֶׁר רֵיחַ הַקָּרְבָּן הָיָה עוֹלֶה.שע"י הקרבן גורמים ישראל להקב"ה כביכול מזון ושפע למעלה והמלך מתקן ע"י אותו מזון - מזון לכולם.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה, ׳וְכָל זָר לא יֹאכַל קֹדֶשׁ׳ (ויקרא כב, י). מַאן הוּא זָר. הַהוּא דְּלָא (ס"א אוקים) שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּתַתָּא, וְלֵית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא. ׳לֹא יאכַל קֹדֶשׁ׳, לֵית בֵּיהּ חוּלָקָא מֵעִנּוּגָא דִּלְעֵילָּא דְּאִית בֵּיהּ אֲכִילָה, דִּכְתִּיב, ׳אִכְלוּ רֵעִים׳ (שיר השירים ה, א), אֲכִילָה דִּלְעֵילָּא, עִנּוּגָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, וְהַאי עִנּוּגָא שַׁרְיָא, בַּאֲתַר דְּשַׁרְיָא כַּד רֵיחָא דְּקָרְבְּנָא הֲוָה סָלִיק.
משל למלך שתיקן סעודתו וסעודת עבדיו
ריח הקרבן מפרנס נשמות הצדיקים ואביהם שבשמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.