מחלוקת ספרי הראשונים: קול השופר שנים או אחד - קול השופר הגדול שבו יוצאים עבדים לחירות
ויקרא · ׳ויהי קול השופר הולך וחזק מאד׳ - מחלוקת הראשונים אם קול ושופר אחד או שנים, וכולם למקום אחד · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף ו ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח ואָמַר, ׳וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד וְגוֹ'׳ (שמות יט, יט). ׳ויְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, הָכָא אַפְלִיגוּ סִפְרֵי קַדְמָאֵי, וְכֻלְּהוּ בְּחַד מִלָּה אִתְתְּקָעוּ. אִית מַאן דְּאָמַר, קוֹל הַשּׁוֹפָר תְּרֵי, קוֹל חַד, הַשּׁוֹפָר תְּרֵי. וְדָיִיק לָהּ, מִדְּלָא כְּתִיב וַיְהִי ׳הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק׳, אֶלָּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, קוֹל דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, דְּודַּאי שׁוֹפָר אִקְרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וְהַאי אִיהוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל, דְּבֵיהּ נָפְקִין עַבְדִּין לְחֵירוּת עָלְמִין׳ (ישעיהו כז, יג). וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד וְגוֹ'׳ (שמות יט). וַיְהִי קוֹל הַשּׁפָר, כָּאן נֶחְלְקוּ סִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְכֻלָּם בְּדָבָר אֶחָד נִתְקְעוּ. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, קוֹל הַשֹּׁפָר - שְׁנַיִם. קוֹל - אֶחָד. הַשֹּׁפָר - שְׁנַיִם. וְדִיֵּק זֶה מִשֶּׁלֹּא כָתוּב וַיְהִי - ׳הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק׳ (שמות יט, יט) - אֶלָּא קוֹל הַשּׁפָר, קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשּׁוֹפָר, שֶׁוַּדַּאי נִקְרָא שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וְזֶהוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁבּוֹ יוֹצְאִים הָעֲבָדִים לְחֵרוּת עוֹלָמִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ׳ (ישעיה כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳ויהי קול השופר הולך וחזק מאד וגו'׳ (שמות יט, יט). ׳ויהי קול השופר׳, הכא אפליגו ספרי קדמאי, וכלהו בחד מלה אתתקעו. אית מאן דאמר, קול השופר תרי, קול חד, השופר תרי. ודייק לה, מדלא כתיב ויהי ׳השופר הולך וחזק׳, אלא קול השופר, קול דנפיק משופר, דודאי שופר אקרי, כמה דאת אמר ׳יתקע בשופר גדול, והאי איהו שופר גדול, דביה נפקין עבדין לחירות עלמין׳ (ישעיהו כז, יג). והא אוקמוה.
התרגום: פתח ואמר, ׳ויהי קול השפר הולך וחזק מאד וגו'׳ (שמות יט). ויהי קול השפר, כאן נחלקו ספרי הראשונים, וכלם בדבר אחד נתקעו. יש מי שאומר, קול השפר - שנים. קול - אחד. השפר - שנים. ודיק זה משלא כתוב ויהי - ׳השופר הולך וחזק׳ (שמות יט, יט) - אלא קול השפר, קול שיוצא מהשופר, שודאי נקרא שופר, כמו שנאמר ׳יתקע בשופר גדול, וזהו שופר גדול שבו יוצאים העבדים לחרות עולמים, והרי פרשוה׳ (ישעיה כז).
מן המפרשים
אור החמה: פתח ואמר ויהי קול השופר וגומר קול השופר תרי בינה שופר ת"ת קול והכרח ראשון לפי' זה הוא ל' הכתוב באו' קול השופר דלאידך פי' קשה אמאי קאמר קול שאותו קול הוא שופר א"כ לימא שופר אם מלת שופר נודע יותר מקול אמנם להאי פי' ניחא דהיינו…
אור יקר: קול השופר תרי בינה שופר תפארת קול, ׳והכורח ראשון לפירוש זה הוא לשון הכתוב באומרו.
הסולם: פהח ואמר ויהי וגו׳: פתח ואמר, ויהי קול השופר הולך וחזק מאד וגו '. ויהי קול השופר, כאן חולקים ספרי הראשונים, וכולם בדבר אחד נתקעו. יש מי שאומר, קול השופר, הוא שנים, קול, הוא אחד, השופר, שנים. דהיינו ת״ת ובינה. ומדייק זה, ממה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: