׳ויהי קול השופר הולך וחזק מאד׳
מחלוקת הראשונים אם קול ושופר אחד או שנים, וכולם למקום אחד
ר' אבא פגש בהם ויורד מהאוכף לקבל פני השכינה - פתח ׳ויהי קול השופר הולך וחזק מאד׳
עֵד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַשׁ בָּהֶם רַבִּי אַבָּא. אָמְרוּ, הֲרֵי בַּעַל הַחָכְמָה בָּא, נְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו, הִשְׁתַּמֵּט מֵהָאֻכָּף שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עָלָיו, וְיָרַד אֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי פָּגַע בְּהוּ רִבִּי אַבָּא. אָמְרוּ, הָא מָארֵיהּ דְּחָכְמְתָא אָתֵי, נְקַבֵּל אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא. כַּד קְרִיבוּ בַּהֲדֵּיהּ, אִשְׁתְּמִיט מִקַּסְטוֹרָא דְּקוּפְטְרָא, וְנָחַת גַּבּוֹן.
מחלוקת ספרי הראשונים: קול השופר שנים או אחד - קול השופר הגדול שבו יוצאים עבדים לחירות
פָּתַח וְאָמַר, (שמות יט) ׳וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד וְגוֹ'׳. וַיְהִי קוֹל הַשּׁפָר, כָּאן נֶחְלְקוּ סִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְכֻלָּם בְּדָבָר אֶחָד נִתְקְעוּ. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, קוֹל הַשֹּׁפָר - שְׁנַיִם. קוֹל - אֶחָד. הַשֹּׁפָר - שְׁנַיִם. וְדִיֵּק זֶה מִשֶּׁלֹּא כָתוּב וַיְהִי - (שמות יט, יט)׳הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק׳ - אֶלָּא קוֹל הַשּׁפָר, קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשּׁוֹפָר, שֶׁוַּדַּאי נִקְרָא שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז) ׳יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וְזֶהוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁבּוֹ יוֹצְאִים הָעֲבָדִים לְחֵרוּת עוֹלָמִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח ואָמַר, ׳וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד וְגוֹ'׳ (שמות יט, יט). ויְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר, הָכָא אַפְלִיגוּ סִפְרֵי קַדְמָאֵי, וְכֻלְּהוּ בְּחַד מִלָּה אִתְתְּקָעוּ. אִית מַאן דְּאָמַר, קוֹל הַשּׁוֹפָר תְּרֵי, קוֹל חַד, הַשּׁוֹפָר תְּרֵי. וְדָיִיק לָהּ, מִדְּלָא כְּתִיב וַיְהִי ׳הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק׳, אֶלָּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, קוֹל דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, דְּודַּאי שׁוֹפָר אִקְרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וְהַאי אִיהוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל, דְּבֵיהּ נָפְקִין עַבְדִּין לְחֵירוּת עָלְמִין׳ (ישעיהו כז, יג). וְהָא אוּקְמוּהָ.
יש שדייקו שהכל אחד - ׳קול גדול ולא יסף׳ הוא השופר, ותורה יצאה מכלל כל הקולות
וְיִשִׁ מִי שֶׁשּׁוֹנֶה וּמְדַיֵּק שֶׁהַכֹּל אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל הַשֹּׁפָר׳, הַקּוֹל שֶׁנִּקְרָא שׁוֹפָר. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרָא קוֹל? מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ׳קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף׳ (דברים ה, יט), וְהַקּוֹל הַגָּדוֹל הַזֶּה נִקְרָא שׁוֹפָר - ׳וְעַל כֵּן׳ (דברים ה, יט), ׳קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ׳ כָּתוּב. לְאָן הוֹלֵךְ? אִם תֹּאמַר ׳לְהַר סִינַי׳ אוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אָז יוֹרֵד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא הַתּוֹרָה יָצְאָה מִכָּאן. וּמֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל כָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת, נִתְּנָה, וּכְשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בַדְּבָרִים, הַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
ואִית מַאן דְּתָנֵי וְדָיִיק דְּכֹלָּא חַד, בְּגִין דִּכְתִּיב ׳קוֹל הַשּׁוֹפָר׳, קוֹל דְּאִקְרֵי שׁוֹפָר. ומְנָא לָן דְּאִקְרֵי קוֹל. מִמַּה דִּכְתִּיב, ׳קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף׳ (דברים ה, יט), וְהַאי ׳קוֹל גָּדוֹל׳ אִקְרֵי שׁוֹפָר. וְעַל דָּא ׳קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ׳ כְּתִיב. לְאָן הוֹלֵךְ. אִי תֵּימָא ׳לְהַר סִינַי׳, אוֹ לְיִשְׂרָאֵל. יוֹרֵד מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אוֹרַיְיתָא מֵהָכָא נָפְקָא. וּמֵאֲתָר דָּא, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל שְׁאָר קָלִין אִתְיְיהִיבַת, וכַד יִסְתַּכְּלוּן מִלֵּי כֹּלָּא חַד.
לוחות הראשונים רשומים מאותו מקום - ׳חרות על הלוחת׳ אל תקרי חרות אלא חרות ממש
וְלָכֵן הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ רְשׁוּמִים מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז) - אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מַמָּשׁ, מָקוֹם שֶׁכָּל הַחֵרוּת תְּלוּיָה בּוֹ. וּבֹא רְאֵה, אֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאוֹמְרִים כָּל הַחֲבֵרִים זֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ, שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ הַכֹּל לְמָקוֹם אֶחָד וּמִתְכַּנֵּס לְמַעְיָן אֶחָד.
בלשון הזוהר
ועַל דָּא, לוּחֵי קַדְמָאֵי רְשִׁימִין מֵהַאי אֲתַר הֲווֹ, וְדָא הוּא רָזָא דְּמִלָּה דִּכְתִּיב, ׳חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת׳ (שמות לב, טז), אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵירוּת, חֵירוּת מַמָּשׁ, אֲתַר דְּכָל חֵירוּ בֵּיהּ תַּלְיָא. וְתָּא חֲזִי, לֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאַמְרִין כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא דָּא הָכִי וְדָא הָכִי, דְּלָא אָזִיל כֹּלָּא לַאֲתַר חַד, וּלְמַבּוּעָא חַד אִתְכְּנַשׁ.
׳הולך׳ ככל הנחלים ההלכים אל הים - ׳וחזק מאד׳ שאין דבר בתורה חלש כמו שביארוה
הוֹלֵךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א) (קהלת א ז) ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם (קהלת א, ז)׳ - וְכָתוּב ׳הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד (קהלת ג, כ)׳ - וְחָזֵק מְאֹד - כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּלִי מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה. וְחָזֵק מְאֹד - שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה חַלָּשׁ אוֹ שָׁבוּר, שֶׁכְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל וְתַכִּיר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא תִמְצָא אוֹתוֹ חָזָק כְּפַטִּישׁ שֶׁשּׁוֹבֵר סְלָעִים. וְאִם זֶה חַלָּשׁ - זֶה מִמְּךְ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא, וְאִם רֵק הוּא (דברים לב, מז)׳ - מִכֶּם - הוּא. וְעַל זֶה וְחָזֵק מְאֹד.
בלשון הזוהר
הוֹלֵךָ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (קהלת א) (קהלת א ז) ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳. וּכְתִיב (קהלת א) ׳הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד׳. וְחָזֵק מְאֹד, כַּמָה דְּתָנֵינָן כְּלִי מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה. וְחָזֵק מְאֹד, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא חַלָשָׁא אוֹ תְּבִירָא, דְּכַד תִּסְתְּכַל וְתִנְדַּע בָּהּ, דְּלָא תִּשְׁכַּח לָהּ תַּקִּיפָא כְּפַטִּישָׁא דְּמַתְבָּר טִינָרִין. וְאִי אִיהִי חַלָשָׁא, מִינָךְ הוּא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (דברים לכ) ׳כִּי לא דָּבָר רֵק הוּא, וְאִם רֵק הוּא, מִכֶּם אִיהוּ׳. וְעַל דָּא וְחָזֵק מְאֹד.
׳משה ידבר והאלהים יעננו בקול׳
סוד קול משה הנכלל בגבורה, וקללות משנה תורה מפי עצמו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.