׳משה ידבר והאלהים יעננו בקול׳
סוד קול משה הנכלל בגבורה, וקללות משנה תורה מפי עצמו
׳משה ידבר והאלהים יעננו בקול׳ - קושיית ההיפוך שכתוב במקום אחר ׳וידבר אלהים׳
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. כָּתוּב, כָּתוּב, ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל פירש רבי אבא כי בַּמָּקוֹם בפסוק הַזּה נִכְלְלוּ דְבָרִים סודות עֶלְיוֹנִים, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בברכות מה. ׳ (שמות יט, יט) - בַּמָּקוֹם הַזּה נִכְלְלוּ דְבָרִים עֶלְיוֹנִים, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ ׳וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בְּאוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹחֵז ואחוז בּוֹ מֹשֶׁה והיינו בת''ת דז''א והיוצא לפ''ז שמשה היה מדבר את עשרת הדיברות בהארת הת''ת דז''א, והאלהי''ם שהוא המלכו''ת יעננו בקול שהסכימה שכינה על ידו. וכָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהֲרֵי הָפוּךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳ - בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, ׳בְּאוֹתוֹ קוֹל׳ שֶׁאוֹחֵז בּוֹ מֹשֶׁה. כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהֲרֵי הָפוּךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳,שהיא המלכות, הרי שהדיבור נעשה ע"י המלכות, ולא רק שהסכימה על ידו, וְכָאן כָּתוּב וְכָאן כָּתוּב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר׳ (שם כ, יט).
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳ (שמות יט, יט), בַּאֲתַר דָּא אִתְכְּלִלוּ מִלִּין עִלָּאִין, הָא אוּקְמוּהָ ׳וְהָאֱלֹהִים יַעֲנְנּוּ בְקוֹל׳, בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בְּהַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ מֹשֶׁה. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא דְּהָא אִפְּכָא הֲוָה, דִּכְתִּיב ׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים׳, וְהָכָא כְּתִיב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר׳ (שמות כ, א).
יש אומרים: לא נמצא דבר בתורה מפי משה לבדו - קללות שבמשנה תורה מפי עצמו
אֶלָּא יֵשׁ אוֹמְרִים,שפסוק זה נלמד כפשוטו מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וַיּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים׳ (שמות כ, טז) - וְעַל זֶה ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר, והיינו שבתחילה דיבר אלהי''ם [מלכות] ב' דברות הראשונות ואח''כ כשאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה וגו' אז וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בקול וטעם הדבר שהיה צריך שהאלהי''ם יעננו ׳ (שמות יט, יט) - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצָא דָבָר בַּתּוֹרָה מִפִּי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁבֵּאֲרוּהָמגילה לא. - קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אָמַר אוֹתָן. מֵעַצְמוֹ לֹא שָׁנִינוּ, אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ. הַלָּלוּשבתורת כהנים שהם קללות חמורות יותר אותם אמרן משה מִפִּי הַגְּבוּרָה, ממקום הנקרא אלהי''ם היינו מגבורה תתאה וְהַלָּלוּשבמשנה תורה בפרשת כי תבוא מִפִּי עַצְמוֹ, אמרן מִפִּי אוֹתוֹ קוֹלת''ת שבז''א שֶׁאָחַז בּוֹמצד היותו מרכבה לז''א שֶׁנִּקְרָא כָּךְ. וְהַדָּבָר יָפֶה. מצד שלמות הדברים [ב. ויש שפירשו שגם קללות שבת''כ שהם מפי הגבורה נאמרו מפי ז''א]
בלשון הזוהר
אֶלָּא אִית דְּאַמְרֵי, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים׳ (שמות כ, טז). וְעַל דָּא ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ׳. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמָא דְּמֹשֶׁה (רס"ו) בִּלְחוֹדוֹי, וְדָא הוּא דְּאוּקְמוּהָ, קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אַמָרָן. מֵעַצְמוֹ לָא תָּנֵינָן, אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ, הַלָּלוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְהַלָּלוּ מִפִּי עַצְמוֹ, מִפִּי הַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ, דְּאִקְרֵי הָכִי. וְשַׁפִּיר מִלָּה.
ובספר האגדה: אף התורה כולה מפי הגבורה - מפי עצמו של משה כמו כן נאמרה ואחר כך נכללו בגבורה
וּבְסֵפֶר הָאַגָּדָה שֶׁל בֵּית רַב אוֹמְרִים, אַף עַל גַּב שֶׁתּוֹרָה נֶאֶמְרָה כֻלָּהּ מִפִּי הַגְּבוּרָה - מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּמוֹ כֵן נֶאֶמְרָה. וּמִי הוּא? כְּמוֹ קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ נִכְלְלוּ בַגְּבוּרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳ (שמות יט, יט) - ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר׳ - זֶה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. ׳וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳ - זוֹ גְבוּרָה שֶׁמּוֹדָה לְאוֹתוֹ הַקּוֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳, בְּאוֹתוֹ קוֹל שֶׁל מֹשֶׁה. וְעַכְשָׁו מִי שֶׁפָּתַח בְּדִבְרֵי תוֹרָה, (אֲנַחְנוּ נחזיק תודות לוֹ. אָמְרוּ נשב, וּמִי שפתח) יִפְתַּח וְיֹאמַר. יָשְׁבוּ.
בלשון הזוהר
וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב אַמְרֵי, אַף עַל גַּב דְּאוֹרַיְיתָא מִפִּי הַגְּבוּרָה אִתְּמַר כּוּלָהּ, מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּמוֹ כֵּן אִתְּמַר. וּמַאי אִיהוּ. כְּגוֹן קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וּלְבָתַר אִתְּכְּלִילָן בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳. ׳מֹשֶׁה יְדַבֵּר׳, דָּא קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. ׳וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳ - דָּא גְּבוּרָה, דְּאוֹדֵי לֵיהּ לְהַהוּא קָלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׳ בְּהַהוּא קוֹל דְּמֹשֶׁה. והַשְׁתָּא מַאן דְּפָתַח בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (אנן אחדי נודן ליה, אמהו נסיב ומאן דפתח) לִיפְתַּח ויֵימָא, יָתְבוּ.
׳ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה׳
סוד הנשמה הקדושה בת המלך שאדם שלם מוציאה מזיווגו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.