ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 5: כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש › פיסקה 18 (קצח ע"ב)

כל נדיב לבו יביאה - מי שיתרצה לבו ימשיך השכינה אליו וזהב וכסף עמה

ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש · מאמר 5 · פיסקה 18 · דף קצח ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד תֵּיתֵי לְאַשְׁרָאָה עִמֵּיהּ, כַּמָה בִּרְכָּאן וְכַמָּה עֻתְרָא תֵּיתֵי עִמֵּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׳. לָא יֶחְסַר לֵיהּ כָּל עֻתְרָא דְּעָלְמָא. דָּא לִשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא. אֲבָל אַתּוּן קַדִּישִׁין עֶלְיוֹנִין, ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהו"ה׳. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מַאן דְּשָׁרֵי לְאָרָמָא, הוּא יָרִים.

תרגום

וּכְשֶׁתָּבֹא לִשְׁרוֹת עִמּוֹ, כַּמָּה בְרָכוֹת וְכַמָּה עֹשֶׁר תָּבִיא עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת (שמות לה, ה). לֹא חָסֵר לוֹ כָּל עֹשֶׁר הָעוֹלָם. זֶה לִשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם. אֲבָל אַתֶּם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים - ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה׳ '. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִי שֶׁהִתְחִיל לְהָרִים - הוּא שֶׁיָּרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד תיתי לאשראה עמיה, כמה ברכאן וכמה עתרא תיתי עמה. הדא הוא דכתיב ׳זהב וכסף ונחשת׳. לא יחסר ליה כל עתרא דעלמא. דא לשאר בני עלמא. אבל אתון קדישין עליונין, ׳קחו מאתכם תרומה ליהו"ה׳. אמר רבי חייא, מאן דשרי לארמא, הוא ירים.

התרגום: וכשתבא לשרות עמו, כמה ברכות וכמה עשר תביא עמה. זהו שכתוב זהב וכסף ונחשת (שמות לה, ה). לא חסר לו כל עשר העולם. זה לשאר בני העולם. אבל אתם קדושים עליונים - ׳קחו מאתכם תרומה לה׳ '. אמר רבי חייא, מי שהתחיל להרים - הוא שירים.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר חייא מאן דשארי לארמא וגומר ר' אבא שפתח בתורה תחלה יאמר. וכי כאן אתר וגו' דקדק כן ממה שלא אמר ויאמ' ה' לדג תיקא את יונה אלא ויאמר ה' לדג ויקא משמע שאמיר' זו היתה מקודם א"כ כאן אתר למבלע ולא יעכלנו. ויקאנו חי בזולת פרטי…

הסולם: וכד תיתי לאשראה וכו': וכשתבוא לשרות עמו, כמה ברכות וכמה עושר מביאה עמה, ז"ש זהב וכסף ונחשת , לא יחסר לו כל העושר שבעולם. זהו לשאר בני העולם. אבל אתם קדושים העליונים, קחו מאתכם תרומה לה'. דהיינו שיחדשו חדושי תורה להרמת השכינה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר