רבי חייא ורבי יצחק ורבי יוסי הולכים ופגש בהם רבי אבא - שכינה עמנו
ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש · מאמר 5 · פיסקה 11 · דף קצח ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִית רְעוּתָא קָמֵּיהּ לְמִבְנִי קַרְתָּא, אִסְתָּכָּל בְּקַדְמִיתָא, בְּהַהוּא רֵישָׁא דְּנָהִיג עַמָּא דְּקַרְתָּא, וּלְבָתַר בְּנִי קַרְתָּא, וְאַיְיתֵי לְעַמָּא בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא בָחַרְתִּי בְּעִיר, עַד דְּאִסְתַּכַּלְנָא בְּדָוִד, לְמֶהוֵי רַעְיָא עַל יִשְׂרָאֵל׳. בְּגִין דְּמָתָא וְכָל בְּנִי מָתָא, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּרַעֲיָּא דְּנָהִיג לְעַמָּא, אִי רַעְיָא אִיהוּ טָבָא, טָב לֵיהּ, טָב לְמָתָא, טָב לְעַמָּא. וְאִי רַעְיָא אִיהוּ בִּישָׁא, וַוי לֵיהּ, וַוי לְמָתָא וַוי לְעַמָּא. וְהַשְׁתָּא אִסְתָּכָּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, וְסָלִיק בִּרְעוּתֵיהּ לְמִבְנֵי לֵיהּ, וְאוֹקִים בְּרֵישָׁא לְדָוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וָאֶבְחַר בְּדָוִד עַבְדִי׳. (ס"א ואוקים ברישא דדרא לרבי שמעון וחבריה למיקם קמיה) מִלְּתָא חַדְתָּא שְׁמַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְּרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יהו"ה אֱלהָיו׳ (תהילים קמו, ה). וְכִי אֵל יַעֲקֹב, וְלָא אֵל אַבְרָהָם, וְלָא אֵל יִצְחָק, אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב. בְּגִין דְּיַעֲקֹב לָא אִתְרְחִיץ בַּאֲבוֹהִי, וְלָא בְּאִמֵיהּ, כַּד עָרַק קַמֵּי אֲחוּי, וְאָזַל יְחִידָאי, בְּלָא מָמוֹנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׳ (בראשית לב, יא), וְאִיהוּ אִתְרְחִיץ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'׳ (שם כח). וְכֹלָּא שָׁאִיל מִקַּמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהַב לֵיהּ.
תרגום
אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ רָצוֹן לִפְנֵי הקב"ה לִבְנוֹת עִיר, מִסְתַּכֵּל בָּרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ הָרֹאשׁ שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעָם שֶׁל הָעִיר, וְאַחַר כָּךְ אֶת בְּנֵי הָעִיר, וּמֵבִיא אֶת הָעָם לְשָׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר׳, עַד שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּדָוִד לִהְיוֹת רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהָעִיר וְכָל בְּנֵי הָעִיר כֻּלָּם עוֹמְדִים בִּזְכוּת הָרוֹעֶה שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעָם. אִם הָרוֹעֶה הוּא טוֹב - טוֹב לוֹ, טוֹב לָעִיר, טוֹב לָעָם. וְאִם הָרוֹעֶה הוּא רַע - אוֹי לוֹ, אוֹי לָעִיר וְאוֹי לָעָם! וְעַכְשָׁו הִסְתַּכֵּל הקב"ה בָּעוֹלָם, וְעָלָה בִרְצוֹנוֹ לִבְנוֹת אוֹתָהּ, וְהֶעֱמִיד בָּרֹאשׁ אֶת דָּוִד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וָאֶבְחַר בְּדָוִד עַבְדִּי. (וְהֶעֱמִיד בראש הַדּוֹר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו לַעֲמֹד לְפָנָיו). דָּבָר חָדָשׁ שָׁמַעְנוּ. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קמו) ׳אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו׳ וְכ (תהלים קמו, ה) - ִי אֵל יַעֲקֹב, וְלֹא אֵל אַבְרָהָם, וְלֹא אֵל יִצְחָק? אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בָטַח בְּאָבִיו וְלֹא בְאִמּוֹ כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי אָחִיו וְהָלַךְ יְחִידִי בְּלִי מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב) ׳כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׳ - וְהוּא בָּטַח בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (שם כח) ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'׳. וְהַכֹּל שָׁאַל מִלִּפְנֵי הקב"ה וְנָתַן לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא כד קודשא בריך הוא אית רעותא קמיה למבני קרתא, אסתכל בקדמיתא, בההוא רישא דנהיג עמא דקרתא, ולבתר בני קרתא, ואייתי לעמא ביה. הדא הוא דכתיב ׳לא בחרתי בעיר, עד דאסתכלנא בדוד, למהוי רעיא על ישראל׳. בגין דמתא וכל בני מתא, כלהו קיימין ברעיא דנהיג לעמא, אי רעיא איהו טבא, טב ליה, טב למתא, טב לעמא. ואי רעיא איהו בישא, ווי ליה, ווי למתא ווי לעמא. והשתא אסתכל קודשא בריך הוא בעלמא, וסליק ברעותיה למבני ליה, ואוקים ברישא לדוד, הדא הוא דכתיב ׳ואבחר בדוד עבדי׳. (ס"א ואוקים ברישא דדרא לרבי שמעון וחבריה למיקם קמיה) מלתא חדתא שמענא. פתח ואמר, ׳אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהו"ה אלהיו׳ (תהילים קמו, ה). וכי אל יעקב, ולא אל אברהם, ולא אל יצחק, אלא אל יעקב. בגין דיעקב לא אתרחיץ באבוהי, ולא באמיה, כד ערק קמי אחוי, ואזל יחידאי, בלא ממונא, כמה דאת אמר ׳כי במקלי עברתי את הירדן הזה׳ (בראשית לב, יא), ואיהו אתרחיץ ביה בקודשא בריך הוא, דכתיב, ׳אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו'׳ (שם כח). וכלא שאיל מקמיה דקודשא בריך הוא, ויהב ליה.
התרגום: אלא כשיש רצון לפני הקב"ה לבנות עיר, מסתכל בראשונה באותו הראש שמנהיג את העם של העיר, ואחר כך את בני העיר, ומביא את העם לשם. זהו שכתוב ׳לא בחרתי בעיר׳, עד שהתבוננתי בדוד להיות רועה על ישראל, משום שהעיר וכל בני העיר כלם עומדים בזכות הרועה שמנהיג את העם. אם הרועה הוא טוב - טוב לו, טוב לעיר, טוב לעם. ואם הרועה הוא רע - אוי לו, אוי לעיר ואוי לעם! ועכשו הסתכל הקב"ה בעולם, ועלה ברצונו לבנות אותה, והעמיד בראש את דוד. זהו שכתוב ואבחר בדוד עבדי. (והעמיד בראש הדור את רבי שמעון וחבריו לעמד לפניו). דבר חדש שמענו. פתח ואמר, (תהלים קמו) ׳אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו׳ וכ (תהלים קמו, ה) - י אל יעקב, ולא אל אברהם, ולא אל יצחק? אלא אל יעקב, משום שיעקב לא בטח באביו ולא באמו כשברח מלפני אחיו והלך יחידי בלי ממון, כמו שנאמר (בראשית לב) ׳כי במקלי עברתי את הירדן הזה׳ - והוא בטח בקדוש ברוך הוא, שכתוב (שם כח) ׳אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו'׳. והכל שאל מלפני הקב"ה ונתן לו.
מן המפרשים
אור החמה: והשתא אסתכל קב"ה בעלמא וגומר כי הכל עשה יפה בעתו פרנס דומה לעם ועם דומה לפרנס שלו שאלו הביא פרנס חכם בדורו טפש או בהפך לא יתיישבו אלו עם אלו כדי שיהיה הכל מרכבה למעלה. דו"ד היינו עם העולם העיר הפרנס היינו המנהיג הדור א"כ השתא…
הסולם: אלא כד קודשא ב"ה וכו': אלא כשהקב"ה יש לו רצון לבנות עיר, מסתכל תחלה בראש ההוא, המנהיג את עם העיר, ואח"כ בונה את העיר, ומביא בה את העם. ז"ש לא בחרתי בעיר , עד שהסתכלתי בדוד, שיהיה רועה על ישראל. משום שהעיר וכל בני העיר, כולם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: