הלוא פרס - לפרס מפה בלחם ומזון לחמך ולא ממון גזל ועשק וגנבה
ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש · מאמר 5 · פיסקה 10 · דף קצח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ רִבִּי אַבָּא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בַּהֲדָן. כַּד מָטָא לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב, ׳מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ (מלכים א ח, טז) ׳וָאֶבְחַר בְּדָוִד וְגוֹ'׳ ׳לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם׳. הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, דִּכְתִּיב ׳לא בָחַרְתִּי בְּעִיר׳, ׳וָאֶבְחַר בְּדָוִד׳, מַאי הַאי עִם הַאי. וָאֶבְחַר בִּיְרוּשָׁלַ ם מִבָּעֵי לֵיהּ.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַשׁ בָּהֶם רַבִּי אַבָּא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי שְׁכִינָה עִמָּנוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ (מלכים א ב, טז) ׳וָאֶבְחַר בְּדָוִד וְגוֹ'׳ ׳לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם׳ (מלכים א ח, טז) - פָּסוּק זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. שֶׁכָּתוּב ׳לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר׳ - ׳וָאֶבְחַר בְּדָוִד׳. מַה זֶּה עִם זֶה? וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת!
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא ורבי יצחק ורבי יוסי, הוו אזלי בארחא, עד דהוו אזלי, פגע בהו רבי אבא. אמר רבי חייא, ודאי שכינתא בהדן. כד מטא לגבייהו, אמר רבי אבא, כתיב, ׳מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל׳ (מלכים א ח, טז) ׳ואבחר בדוד וגו'׳ ׳לבנות בית להיות שמי שם׳. האי קרא, לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה, דכתיב ׳לא בחרתי בעיר׳, ׳ואבחר בדוד׳, מאי האי עם האי. ואבחר בירושל ם מבעי ליה.
התרגום: רבי חייא ורבי יצחק ורבי יוסי היו הולכים בדרך. עד שהיו הולכים, פגש בהם רבי אבא. אמר רבי חייא, ודאי שכינה עמנו. כשהגיע אליהם, אמר רבי אבא, כתוב ׳מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל׳ (מלכים א ב, טז) ׳ואבחר בדוד וגו'׳ ׳לבנות בית להיות שמי שם׳ (מלכים א ח, טז) - פסוק זה אין ראשו סופו, ואין סופו ראשו. שכתוב ׳לא בחרתי בעיר׳ - ׳ואבחר בדוד׳. מה זה עם זה? ואבחר בירושלים היה צריך להיות!
מן המפרשים
הסולם: רבי חייא ורבי יצחק וכו': ר"ח ור"י ור' יוסי היו הולכים בדרך, בעוד שהיו הולכים פגש בהם ר' אבא. אמר ר' חייא, ודאי השכינה עמנו. כשהגיע אצלם, אמר ר' אבא, כתוב, מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: