ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 30: לא תאכלו על הדם - סוד תפלה טרם האכילה ומי שאינו מתפלל כמנחש ומעונן › פיסקה 3 (רטו ע"ב)

אף שהשתדל בתורה הנשמה לא חוזרת פרט לכח הדם עד שמתפלל ואז נשמה שולטת עליו

ויקהל · לא תאכלו על הדם - סוד תפלה טרם האכילה ומי שאינו מתפלל כמנחש ומעונן · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף רטו ע"ב

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּאִתְדָכֵּי בְּמַיָּא, וְאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתָּדַּל בַּר נָשׁ בְּאוֹרַיְיתָא, (נ"א טעים טעמא דמותא, דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא וכד אתער בר נש אף על גב דאשתדל באורייתא) הַהִיא נִשְׁמְתָא לָא אִתְקַיָּימַת בְּאַתְרָהּ, וְלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ בְּבַּר נָשׁ, בַּר חֵילָא דְּדָמָא בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִקְרֵי נֶפֶשׁ, הַהִיא דְּאִתְפַּשְּׁטָא בְּדָמָא תָּדִיר, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְכַד יִצָלֵי בַּר נָשׁ צְלוֹתָא דְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, כְּדֵין מִתְיַישְּׁבָא חֵילָא דְּדָמָא בְּאַתְרֵיהּ, וְאִתְגַּבָּר חֵילָא דְּנִשְׁמְתָא, וְאִתְיָישְׁבָא עַל הַהוּא אֲתָר. וּכְדֵין בַּר נָשׁ אִשְׁתְּלִים קַמֵּי מָארֵיהּ, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, נֶפֶשׁ לְתַתָּא, וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנִשְׁמְתָא לְעֵילָּא.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁנִּטְהַר בְּמַיִם, וְאַף עַל גַּב שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם בַּתּוֹרָה, (טוֹעֵם טַעַם מִיתָה, שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא שׁוֹלֵט בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בְּלֹא נְשָׁמָה, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר בֶּן אָדָם, אַף עַל גַּב שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה) אוֹתָהּ נְשָׁמָה לֹא חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ וְלֹא שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם, פְּרָט לְכֹחַ הַדָּם לְבַדּוֹ שֶׁנִּקְרָא נֶפֶשׁ, אוֹתָהּ שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּדָם תָּמִיד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּכְשֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם תְּפִלָּה שֶׁל עֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, אָז מִתְיַשֵּׁב כֹּחַ הַדָּם בִּמְקוֹמוֹ, וּמִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַנְּשָׁמָה וּמִתְיַשֶּׁבֶת עַל אוֹתוֹ מָקוֹם. וְאָז אָדָם מֻשְׁלָם לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ נֶפֶשׁ לְמַטָּה, וְסוֹד הַדָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דאתדכי במיא, ואף על גב דאשתדל בר נש באורייתא, (נ"א טעים טעמא דמותא, דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא וכד אתער בר נש אף על גב דאשתדל באורייתא) ההיא נשמתא לא אתקיימת באתרה, ולא שלטא ביה בבר נש, בר חילא דדמא בלחודוי, דאקרי נפש, ההיא דאתפשטא בדמא תדיר, והא אוקימנא. וכד יצלי בר נש צלותא דפולחנא דמאריה, כדין מתיישבא חילא דדמא באתריה, ואתגבר חילא דנשמתא, ואתיישבא על ההוא אתר. וכדין בר נש אשתלים קמי מאריה, כמה דאצטריך, נפש לתתא, ורזא דמלה דנשמתא לעילא.

התרגום: כיון שנטהר במים, ואף על גב שהשתדל אדם בתורה, (טועם טעם מיתה, שהסטרא אחרא שולט במקום שנמצא בלא נשמה, וכשמתעורר בן אדם, אף על גב שמשתדל בתורה) אותה נשמה לא חוזרת למקומה ולא שולטת באדם, פרט לכח הדם לבדו שנקרא נפש, אותה שמתפשטת בדם תמיד, והרי בארנו. וכשיתפלל אדם תפלה של עבודת אדונו, אז מתישב כח הדם במקומו, ומתגבר כח הנשמה ומתישבת על אותו מקום. ואז אדם משלם לפני אדונו, כמו שצריך נפש למטה, וסוד הדבר שהנשמה למעלה.

מן המפרשים

הסולם: כיון דאתדכי במיא וכו': כיון שנטהר במים, ואע"פ שהאדם עסק בתורה, נשמה ההיא אינה מתקיימת במקומה ואינה שולטת בו באדם, רק כח הדם בלבד, שנקרא נפש, נפש ההיא המתפשטת תמיד בתוך הדם. וכבר העמדנו. וכשמתפלל האדם תפלה לעבודת רבונו, אז…

אור יקר: ההיא נשמתא לא אתקיים וכו׳ היינו לשלוט בגוף, אמנם נקשר ברוחו של.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר