המתפלל טרם שיאכל מעמיד עצמו כראוי והאוכל טרם תפלה כמנחש ומעונן
ויקהל · לא תאכלו על הדם - סוד תפלה טרם האכילה ומי שאינו מתפלל כמנחש ומעונן · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף רטו ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, מַאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא עַד לָא יֵיכוּל, קָאִים גַּרְמֵיהּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְסַלְּקָא נִשְׁמְתָא עַל אֲתָר מוֹתְבָה כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִי אָכִיל עַד לָא צַלֵי צְלוֹתֵיהּ לְאִתְיַישְּׁבָא דָּמָא עַל אַתְרֵיהּ, הָא אִיהוּ כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן. בְּגִין דְּהָא אִיהוּ אָרְחֵיהּ דִּמְנַחֵשׁ, לְסַלְּקָא לִסְטַר אַחֲרָא, וּלְמָאֲכָא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.
תרגום
וְעַל כָּךְ, מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה טֶרֶם שֶׁיֹּאכַל, מַעֲמִיד עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְעוֹלָה הַנְּשָׁמָה עַל מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְאִם אָכַל טֶרֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְיַשֵּׁב הַדָּם עַל מְקוֹמוֹ, זֶהוּ כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן. מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְנַחֵשׁ לַעֲלוֹת לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּלְהַנְמִיךְ אֶת הַצַּד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, מאן דצלי צלותא עד לא ייכול, קאים גרמיה כמה דאצטריך, וסלקא נשמתא על אתר מותבה כמה דאצטריך, ואי אכיל עד לא צלי צלותיה לאתיישבא דמא על אתריה, הא איהו כמנחש ומעונן. בגין דהא איהו ארחיה דמנחש, לסלקא לסטר אחרא, ולמאכא סטרא דקדושה.
התרגום: ועל כך, מי שמתפלל תפלה טרם שיאכל, מעמיד עצמו כמו שצריך, ועולה הנשמה על מקום מושבה כמו שצריך. ואם אכל טרם שיתפלל תפלתו, שיתישב הדם על מקומו, זהו כמנחש ומעונן. משום שזו דרכו של מנחש לעלות לסטרא אחרא, ולהנמיך את הצד של הקדשה.
מן המפרשים
הסולם: ועל דא מאן וכו': ועל כן מי שמתפלל תפלה מטרם שיאכל, העמיד עצמו כמו שצריך, והנשמה עולה על מקום מושבה כמו שצריך. ואם אוכל מטרם שמתפלל תפלתו, שיתיישב הדם על מקומו. הרי הוא כמנחש ומעונן. למה. הוא משום שוה דרכו של מנחש, להעלות הסטרא…